לא יורדים במשקל? הגוף ממשיך להגיב בעוצמה

מחקר בינלאומי חדש בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, והמרכז הרפואי באוניברסיטת לייפציג, מציע נקודת מבט שונה על אי ירידה במשקל: הגוף מפיק תועלת בריאותית משמעותית בהליך שינוי תזונתי, גם אם המשקל נותר בעינו. כמו כן, נמצאו  סימנים הקשורים לתפקוד גנים החוזים עמידות לירידה במשקל. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology.

לאנשים שמכונים לעיתים "עמידים לירידה במשקל" (weight loss resistant) ,לא ניתנה עד כה מספיק תשומת לב מחקרית. הם נצמדים להנחיות התזונתיות, משנים הרגלים, אך עדיין לא יורדים במשקל. כעת מגלים החוקרים: הגוף שלהם עובר שינויים פנימיים עמוקים ומדידים – גם אם המשקל נותר בעינו.

מחקר חדשני שנערך בהובלת חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, והמרכז הרפואי באוניברסיטת לייפציג, מערער על תפיסה רבת שנים שלפיה הצלחה בדיאטה נמדדת רק לפי ירידה במשקל. גם מי שלא מצליח לרדת במשקל יכול להפיק תועלות בריאותיות משמעותיות – וזו הזדמנות להגדיר מחדש מהי הצלחה בתוכניות לשינוי אורח חיים.

המחקר מבוסס על ניתוח משולב של 761 משתתפים רנדומליים משלושה ניסויים קליניים פורצי דרך וארוכי טווח שנמשכו לאורך 18–24 חודשים. הניסויים התזונתיים לירידה במשקל כללו רק שינויים בסגנון חיים ללא תוספים או תרופות ונערכו בקרייה למחקר גרעיני בדימונה. לאחר ירידה משמעותית תוך שישה חודשים  ועלייה חלקית בחזרה, בתום 18-24 חודשי הניסוי, כשליש מהמשתתפים הצליחו לרדת מעל 5% ממשקלם, וכשליש ירדו עד 5%. עם זאת, כשליש מהם – על אף היענות גבוהה להנחיות המחקר בנוגע לתזונה ואורח חיים בריא – לא ירדו כלל במשקל ואף עלו מעט, אך גם, מסתבר, הפגינו שיפורים מטבוליים משמעותיים.

בקרב אותם משתתפים עמידים לירידה במשקל, שנמצאו מעט מבוגרים יותר וברובם נשים, נצפו עליות ברמת הכולסטרול הטוב (HDL), ירידה בהורמון הלפטין (סמן לתכולת רקמות שומן), ואף הפחתה בשומן הפנימי הבטני לפי בדיקות MRI, מדדים שמעידים על שיפור במצב כלל הגורמים התורמים להתפתחות מחלות לב ו/או סוכרת.

במטרה להבין מה גורם להבדלים בין אנשים, שולבו במחקר כלים מתקדמים הבודקים את המנגנון הגנטי (כלומר- סמנים אפיגנטים כמו שינויים כימיים ב- DNA  ובדיקות OMICS של המולקולות המטבוליות (כמו סוכרים וחומצות שומן) והחלבונים בגוף, כדי להבין תהליכים ביולוגיים ומצבים בריאותיים. החוקרים מצאו 12 סימנים הקשורים לתפקוד הגנים שחזו הצלחה או כישלון בירידה במשקל לאורך זמן - ממצא שיכול להוביל בעתיד להתאמה אישית של דיאטות ואורח חיים.

פרופ' איריס שי, החוקרת הראשית: ״בעוד שנמצאו גם סמנים אפיגנטים היכולים לצפות עמידות לירידה במשקל, המסר החשוב לבריאות הציבור הוא כי בקרב לפחות שליש  מהציבור תיתכן עמידות לירידה במשקל. כלומר השינוי לסגנון חיים בריא יותר לא ישתקף בהפחתה מספקת במשקל  אבל כן יתרחשו שינויים משמעותיים בשומן התוך ביטני , בשומן התוך כבדי, בהיקף המותן ובפרמטרים המבטיחים בריאות קרדיומטבולית טובה."

פרופ' איריס שי

ד"ר ענת יסקולקה מאיר, דיאטנית קלינית וחוקרת פוסט-דוקטורט בהרווארד: "המחקר שלנו מציע פרספקטיבה חדשה על הצלחה קלינית. התרגלנו לראות ירידה במשקל כסמן עיקרי לבריאות, אבל זו לא כל התמונה. גם אנשים שלא יורדים במשקל – יכולים לשפר את מצבם המטבולי ולהפחית סיכון למחלות. זהו מסר מעודד, לא כישלון".

ד"ר ענת יסקולקה מאיר

המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות: מגיבים עם ירידה משמעותית (>5%), ירידה מתונה (0–5%), ועמידים לירידה במשקל (≤0%). יש לציין כי גם המשתתפים בירידה מתונה הראו שיפורים במדדים כמו היקף מותניים, טריגליצרידים, תנגודת לאינסולין, לחץ דם, ואנזימי כבד.

עוד גילו החוקרים כי כל קילוגרם שירדו היה קשור לעלייה של 1.4% בכולסטרול הטוב וירידה של 1.4% בטריגליצרידים, ירידה של 2.5% באינסולין, 2.8% בלפטין, וירידה של 0.5 יחידות באחוז השומן כבדי – לצד שיפורים בלחץ הדם ובאנזימי כבד.

ד"ר גל צבאן, קרדיולוג וחוקר קליני מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממאיו קליניק, ארה״ב, מציין: "מדובר באוכלוסייה שלרוב מוזנחת ולא מובנת. המחקר שלנו מראה שגם כשאין ירידה במשקל – הגוף מגיב, לעיתים בעוצמה ובעומק שלא נראים לעין."

ד"ר גל צבאן

המחקר הנוכחי ייחודי בעצם שילוב הנתונים משלושה ניסויים קליניים שנערכו בישראל, באוניברסיטת בן גוריון בנגב, עם היענות גבוהה של משתתפים בעלי פרופיל מטבולי רחב. משתתפים אלו חולקו לדיאטות שונות: דלת שומן, דלת פחמימות, ים-תיכונית וים-תיכונית ירוקה (העשירה בתה ירוק ומנקאי ודלה בבשר אדום), עם רישום חינם והדרכה לפעילות גופנית בחדר כושר – אך בכל הדיאטות, אם כי לא באותו היקף,  נצפתה אותה תופעה: יש אנשים שעומדים בתוכנית ועוקבים אחרי ההנחיות – אך משקלם לא משתנה, אף על פי שגופם משתפר מבפנים.

מחקר זה (מספר פרויקט 209933838) נתמך על ידי קרן המחקר הגרמנית (DFG), באמצעות מרכז המחקר השיתופי SFB1052 "מנגנוני השמנת יתר", עם תמיכה ייעודית לפרופ' איריס שי (B11) ופרופ' מתיאס בלוהר (B1).

מחקר בינלאומי זה איחד צוות מגוון של חוקרים בינלאומיים מתחומי הרפואה, האפידמיולוגיה, התזונה וביולוגיה מערכתית:

מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב השתתפו איריס שי (חוקרת ראשית), ענת יסקולקה מאיר, גל צבן (כותבים ראשונים) , אהוד רינות, הילה זליכה, דן שוורצפוקס ויפתח גפנר, אסף רודיך ואילן שלף.

מבית הספר לבריאות הציבור ע"ש הרווארד ט.ה. צ'אן ומבית הספר לרפואה של הרווארד, ארה"ב, כלל הצוות את פרנק הו, מאיר שטמפפר, דונג ד. וואנג ולימינג ליאנג. מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת לייפציג וממכון הלמהולץ לחקר מטבולי, השמנת יתר וכלי דם (HI-MAG), גרמניה, השתתפו מתיאס בלוהר, נורה קלטינג, מריה קלר, פיטר קובאץ' ומייקל שטומבול. ניתוחים מולקולריים ומעבדתיים תומכים בוצעו על ידי אוטה צ'גלרק וברנד איסרמן מהמכון לרפואה מעבדתית, כימיה קלינית ואבחון מולקולרי בלייפציג. בנוסף, לצוות הבינלאומי הצטרף לו צ'י מאוניברסיטת טוליין, בית הספר לבריאות הציבור ורפואה טרופית, ארה"ב.