עברת לידה שקטה?
הקשר עם ילדייך צפוי להיות טוב יותר
לידה שקטה, סיום הריון ללא תינוק חי, עלולה להשפיע על מערכת היחסים של האם עם ילדיה החיים. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחן את השפעת אובדן ההיריון על מערכת היחסים הזו בשנים מאוחרות יותר ובהמשך החיים.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Personal and Social Relationships. אובדן הריון יכול להיות אירוע משנה חיים והרסני, הגורם להשלכות רגשיות שליליות, הכוללות רמות מוגברות של תחושת אבל, דיכאון, חרדה, מצוקה, לחץ פוסט-טראומטי, ירידה ברווחה ואף סיכון מוגבר לתמותה. 'לידה שקטה' מוגדרת לעיתים קרובות כלידה של תינוק ללא סימני חיים בשבוע 22 להריון או אחריו והשפעתו משליכה מעבר לפרט, גם על בני זוג, בני משפחה וההקשר החברתי הרחב יותר.
עולם המחקר עסק עד כה בשנים הראשונות לאחר אובדן ההיריון, כך שפחות ידוע על השפעותיו המתמשכות, במיוחד ככל שההורים והילדים מתבגרים. פרופ' אלה קון-שוורץ, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גרונטולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החליטה לחקור את ההשלכות של אובדן הריון בשנים מאוחרות יותר (שנים ועשורים לאחר שהאובדן התרחש) והשפעתן על מערכת היחסים עם הילדים החיים הבוגרים ובהמשך החיים.
פרופ' אלה קון-שוורץ, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גרונטולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
ההשפעה של לידה שקטה על מערכת היחסים עם ילדי המשפחה החיים, רלוונטית הן עבור ילדים שהיו בחיים במהלך האובדן, והן עבור אלו שנולדו לאחריו. ילדים יכולים לחיות ולגדול במשפחה שעדיין שקועה באבל ובהורים עם קשיי התקשרות ,אירוע כזה יכול לשנות את ההתנהגות ואת סוג הטיפול שהורים מספקים לילדיהם, החל מהגנת יתר ועד ריחוק מהילדים והזנחת חובות הוריות עקב שקיעה באבלם. לידה שקטה יכולה להשפיע גם על אחים גדולים יותר שחווים תחושות אשמה, פחד, חרדה ואי הבנה. לדוגמה, אנשים שנולדו לאחר אובדן סביב הלידה, שרואיינו כמבוגרים, תיארו תחושה של להיות "בלתי נראים" כשהתבגרו, אולי עקב דיכאון של אמותיהם וקושי ביצירת קשר לילדים שנולדו לאחר האובדן.
לצד דיווחים אלה על השפעות שליליות של לידה שקטה, ישנן גם אינדיקציות להשפעות חיוביות יותר על ההורות. כך למשל, חיפוש אחר יצירת משמעות לאירוע הטראגי יכול לתרום להסתגלות והערכה של חיי ילדיהם כמה שאינו מובן מאליו. הורים שדיווחו על מציאת משמעות במותו של ילדם חוו פחות מצוקה נפשית, בריאות גופנית טובה יותר וסיפוק זוגי טוב יותר. מחקרים על לידה שקטה התמקדו עד כה במערכת היחסים עם הילדים החיים בשנים הספורות שלאחר האובדן. אולם היקף אירועים טראומטיים כאלה יכול להימשך מעבר לשנים הראשונות הללו, גם בבגרותם של הילדים ובהמשך חייהם של ההורים.
המחקר הנוכחי בחן מדגם שכלל 1,145 משתתפות בנות 50 ומעלה, מתוכן כמחצית חוו לידה שקטה במהלך חייהן ומחצית היו מדגם השוואה של נשים שלא חוו לידה שקטה, אך היו בגיל ומידת השכלה דומים לנשים שחוו לידה שקטה. המדגם נלקח מתוך נתונים של סקר הבריאות והפרישה באירופה (SHARE). משתתפי המחקר נשאלו לספר על האנשים הקרובים אליהם, ומבין אלו שציינו את ילדיהן כאנשים קרובים הן נשאלו על מידת הקרבה הרגשית ועל תדירות הקשר איתם. ממצאי המחקר הראו כי נשים שעברו לידה שקטה נטו במידה רבה יותר לציין את הילדים שלהן כאנשים קרובים (70% לעומת 65% מבין הנשים שלא חוו לידה שקטה). הממצא המרכזי הראה שנשים שחוו לידה שקטה דיווח על קרבה רגשית גבוהה יותר אל ילדיהן שציינו כקרובים, גם לאחר פיקוח על משתני רקע כמו גיל, השכלה, זוגיות ומספר ילדים כללי.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שאובדן הריון יכול להיות בעל השלכות ארוכות טווח על מערכת היחסים של האם עם ילדיה בשלב מאוחר יותר בחיים, לאחר השקעה והעמקת הקשר הרגשי ביניהם. כמו כן, פרספקטיבה של מהלך החיים מדגישה כיצד חוויות מוקדמות בחיים ומעברים משמעותיים מהדהדים לאורך זמן ומעצבים את תוצאות החיים בשלב מאוחר יותר. פרספקטיבה זו עשויה להצביע על כך שהתמודדות עם לידה שקטה עשויה לשנות את מערכות היחסים עם ילדים חיים בדרכים שנמשכות לאורך העשורים.
המחקר מצביע על כך שלאורך זמן ארוך יותר, של מספר עשורים, ההשפעות על חוויית ההורות יכולות להיות חיוביות יחסית. ייתכן שבשנים קודמות היה קשה יותר למצוא משמעות לאובדן, אך עם הזמן האובדן יכול להניע קשרים רגשיים חזקים יותר ותחושת מטרה מחודשת בהורות.
"ממצאי מחקר זה עשויים לתת תקווה להורים שחוו לידה שקטה", מסבירה פרופ' קון- שוורץ. "כאשר הטרגדיה מתרחשת, קשה לחשוב על תוצאה חיובית. אני יודעת זאת מתוך חוויה אישית שלי והתמודדות עם לידה שקטה. ממקום אישי זה ולאור תוצאות המחקר, בהחלט ניתן לצפות למערכת יחסים רגשית קרובה יותר עם הילדים החיים, בשלבים מאוחרים יותר של ההתמודדות".
ממצאים המחקר תומכים בצורך בהתערבויות ובמערכות תמיכה המטפלות, לא רק באבל המיידי של אובדן הריון, אלא גם בהשלכות ארוכות הטווח על חוויית ההורות. על נותני טיפול להכיר בכך שהשפעותיו של אובדן כזה יכולות להימשך ולהשתנות לאורך החיים, ולהשפיע על האופן שבו הורים מתייחסים לילדיהם. "התמיכה צריכה להתרחב במיוחד מעבר להורים, גם לילדים החיים בבית, ולקדם תקשורת פתוחה, תמיכה הדדית וריפוי קולקטיבי. התערבויות כאלה אינן נועדו בהכרח לטפל בחוסר קרבה, אלא לתמוך בהורים בניהול אבל, במסגור מחדש של חווייתם ובפוטנציאל להעמיק את הקשר", סיכמה פרופ' קון- שוורץ.
