מה תרצו לחפש?

מה תרצו לחפש?

חוקר מאוניברסיטת בן-גוריון זיהה מירוץ חימוש היוצר מאזן אימה בין חיידקים טובים לחיידקים רעים

פרה, פרה: מחקריו של פרופ' איציק מזרחי תורמים לצמצום פליטת גז מתאן אצל בעלי חיים מעלי גירה, ובכך מסייעים להפחתה בפליטות גז החממה לאטמוספירה. במסגרת תהליך המחקר שתכליתו היא, בין השאר, לעקוב אחר האיזון העדין בין חיידקים מועילים לחיידקים מזיקים לסביבה ולאורגניזם, זוהה עיקרון מדעי חדש המזכיר יחסים גאופוליטיים. תמציתו: יצירת מאזן אימה בין החיידקים הטובים לבין החיידקים הרעים. ממצאי המחקר פורץ הדרך התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Microbiology.

על שמירתו של מאזן האימה אחראי רעלן, הנפוץ במערכות העיכול, והוא מתוצרי "פס הייצור" של חיידקים פרו-ביוטים. הרעלן פועל נגד מינים חיידקיים שונים ומנוטרל על ידי מערכת הגנה שמופעלת על ידי מינים יריבים של חיידקים. "המעניין הוא שחיידקים הלוחמים אלה באלה מקיימים במקביל מערכת יחסים חיובית שבה הם נהנים מתוצריו של המין היריב", אומר פרופ' מזרחי.

לדבריו, מדובר בתפיסה חדשה עם קווי דמיון לחיי היומיום. במילים אחרות מדובר במערכת יחסים של סחר כלכלי פורה לצד מלחמה קרה אשר נמנעת על ידי מאזן אימים של נשק תקיפה ונשק הגנתי בין הצדדים היריבים. פרופ' מזרחי: "הקיום של מערכת ההגנה הזו מאפשר פיתוח של מערכת יחסים חיובית בין החיידקים; כלומר הם עדיין מנסים להרוג אחד את השני אבל עצם מרוץ החימוש מאפשר להם 'לסחור' באלמנטים שחשובים לשניהם ותורמים להם".

פרופ' איציק מזרחי הוא מיקרוביולוג אקולוגי ומחקרו פורץ הדרך עוסק בלימוד ובניסיון לשינוי ההרכב חיידקי המעי אצל פרות, כדי שיפלטו כמות מופחתת של גז מתאן בזמן שהן מעלות גירה. יצוין כי מדעני אקלים ברחבי העולם סימנו את פליטת גז מתאן כאחראי ל-20 אחוזים מהתחממותו של כדור הארץ. מדובר באחד המחקרים המסייעים למאבק במשבר האקלים, והוא מהווה דוגמה טובה למחקר החדשני הנעשה בתחום זה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

פרופ' איציק מזרחי במעבדתו  | צילום: דני מכליס
פרופ' איציק מזרחי במעבדתו | צילום: דני מכליס

תרומתו של פרופ' מזרחי לשמירה על האקלים ואיכות הסביבה זיכתה אותו בפרסים רבים, ביניהם 'פרס פתרונות האקלים' (Climate Solutions Prize). יוזמה משותפת של JNF קנדה, קרן קיימת לישראל ו- Start-Up Nation Central, הולידה את פרס פתרונות האקלים כחלק ממהלך ארוך טווח לקידום חוקרים ויזמים ישראליים ולמיצוב ישראל כמרכז עולמי לחדשנות בנושא טכנולוגיה אקלימית. במסגרת זו, מוענקים פרסים בהיקף של יותר מ-2 מיליון דולר לחוקרים וסטארט-אפים המציעים פתרונות למשבר האקלים העולמי. מוקדם יותר זכתה קבוצת מחקר בראשותו של פרופ' מזרחי במענק יוקרתי מטעם המועצה האירופית למחקר (ERC) על פרויקט פורץ דרך שעסק במיפוי החיידקים בגוף של יצור חי ובהנדוס שלהם כדי לשפר את בריאותו של הגוף.

למחקר זה השלכות ויישומים רבים על חיי היום-יום שלנו, החל מתזונה ונטילת תרופות ועד לתחומים של קיימות מזון, סביבה, אנרגיה מתחדשת וכלכלה. דוגמה לאחד היישומים הבולטים של המחקר היא, כאמור, הפחתת פליטות גזי חממה הנפלטים מבעלי חיים מעלי גירה.

פעילותו המחקרית של פרופ' איציק מזרחי מתנהלת בכמה גופי מחקר משמעותיים: המחלקה למדעי החיים, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב ובית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

על שמירתו של מאזן האימה אחראי רעלן, הנפוץ במערכות העיכול, והוא מתוצרי "פס הייצור" של חיידקים פרו-ביוטים. הרעלן פועל נגד מינים חיידקיים שונים ומנוטרל על ידי מערכת הגנה שמופעלת על ידי מינים יריבים של חיידקים. "המעניין הוא שחיידקים הלוחמים אלה באלה מקיימים במקביל מערכת יחסים חיובית שבה הם נהנים מתוצריו של המין היריב", אומר פרופ' מזרחי. לדבריו, מדובר בתפיסה חדשה עם קווי דמיון לחיי היומיום. במילים אחרות מדובר במערכת יחסים של סחר כלכלי פורה לצד מלחמה קרה אשר נמנעת על ידי מאזן אימים של נשק תקיפה ונשק הגנתי בין הצדדים היריבים. פרופ' מזרחי: "הקיום של מערכת ההגנה הזו מאפשר פיתוח של מערכת יחסים חיובית בין החיידקים; כלומר הם עדיין מנסים להרוג אחד את השני אבל עצם מרוץ החימוש מאפשר להם 'לסחור' באלמנטים שחשובים לשניהם ותורמים להם". פרופ' איציק מזרחי הוא מיקרוביולוג אקולוגי ומחקרו פורץ הדרך עוסק בלימוד ובניסיון לשינוי ההרכב חיידקי המעי אצל פרות, כדי שיפלטו כמות מופחתת של גז מתאן בזמן
373

מעניין לקרוא עוד