הערך הכלכלי של בנקאות 'כשרה למהדרין'

מוסדות פיננסיים ברחבי העולם מודעים לשאיפות של לקוחותיהם לנהל את פעילותם הפיננסית בהתאם לערכים שלהם. אי לכך, רבים מהם נכנסים לתחום 'כלכלת האימפקט', כלכלה המכניסה באופן מודע היבטים ושיקולים חברתיים ו/או סביבתיים לתוך המסגרות הכלכליות.

ההלכה היהודית אוסרת השתתפות בעסקאות נושאות ריבית. על מנת להשתתף במערכת הפיננסית המודרנית, יהודים דתיים משתמשים בכלי שפותח על ידי פוסקים הלכתיים, המכונה 'היתר עסקה'. למרות שהיתר זה מקובל בקרב פוסקים הלכתיים באופן כמעט מוחלט, יהודים דתיים רבים חשים אי נוחות בשימוש בשיטה זו ולכן נמנעים משימוש במוצרים ושירותים פיננסיים מסוימים (למשל, משיכת יתר).

הדוקטורנט יהודה בן אלי, בהנחיית פרופ' מוסי רוזנבוים וד"ר תהילה קלעג'י מהפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, החליטו לבחון את הערך הכלכלי של בנקאות הפועלת על פי ההלכה היהודית. המחקר התבסס על הענות של מוסדות פיננסיים בעולם להתאים תוכניות ומוצרים לקהלי יעד, כמו בנקאות אסלאמית ובנקאות העומדת בעקרונות סביבתיים.

המחקר בחן את נכונותם של לקוחות יהודים דתיים לשלם עבור שירות ייעודי זה ואת נכונותם של עובדים יהודים דתיים לוותר על הכנסה, על מנת להימנע מבעיית הריבית באופן התואם יותר את ההלכה היהודית מאשר המקובל כיום. כדי להעריך את נכונות התשלום, הגדירו החוקרים 'מסלול מהדרין יהודי', שהוא מוצר בנקאי תיאורטי שאינו קיים כיום.

156 משתתפים התבקשו להשוות בין שני בנקים היפותטיים, אחד מתואר כמהדרין והשני כלא מהדרין. גילאי המשתתפים נעו בין 15 ל-72, כאשר הגיל הממוצע עמד על 38.3. 89% מהמדגם היו גברים (גברים עוסקים יותר בהיבטים הלכתיים במגזר זה), 45% בעלי השכלה אקדמית. 52% הגדירו את עצמם כחרדים ו-44% הגדירו את עצמם כדתיים לאומיים. 15% דיווחו כי הם עובדים במוסד פיננסי.

השאלון הכיל חמש שאלות על תפיסות דתיות וחמש שאלות על תפיסות בנוגע לפתרון ההלכתי הנוכחי, היתר עסקה. השאלות ביקשו מהמשיבים לציין את סכום הכסף שישכנע אותם לעבור מעבודה בבנק מהדרין לעבודה בבנק שאינו מהדרין ,את השכר שיהיו מוכנים לקבל בתמורה לעזיבת עבודתם לטובת משרה דומה בבנק מהדרין וגם שאלות כמו: מה גובה דמי הניהול שישכנעו אותך להעביר את חשבונך לבנק שאינו מהדרין או מה גובה העמלות שתהיו מוכנים לשלם לבנק מהדרין? החוקרים השתמשו במודל כמותי במטרה להעריך את הכדאיות הכלכלית הצפויה של מסלול בנקאי המותאם ליהודים דתיים באופן התואם יותר את ההלכה היהודית.

ממצאי המחקר העלו שלקוחות יהיו מוכנים לשלם דמי ניהול גבוהים ב-80% עבור מוצרים מותאמי הלכה, ועובדים יהיו מוכנים לוותר על 16% משכרם לטובת עבודה בבנק המציע מוצרים מותאמים לאוכלוסייה הדתית. ממצאים אלה מצביעים באופן מובהק על כך שמוצרים פיננסיים המותאמים לאוכלוסייה הדתית והחרדית יכולים להיות משתלמים ובעלי התכנות מסחרית.

לקוחות יהודים דתיים תופסים את הבנקאות הכשרה כאמצעי ליישר קו בין פעילותם הפיננסית לאמונותיהם הדתיות, ובכך לחזק את תחושת זהותם ושייכותם לקהילה שלהם. יישור זה מטפח תחושת אמון ונאמנות כלפי מוסדות פיננסיים המציעים שירותי בנקאות כשרים. יתר על כן, הממצאים מצביעים על כך שלקוחות יהודים דתיים יהיו מוכנים לשאת בעלויות נוספות הקשורות לבנקאות כשרה, ורואים בה השקעה בשמירה על ערכיהם הדתיים ולא רק הוצאה.

רוב מוסדות ההשקעות הישראליים מציעים מסלולים "כשרים". מיליארדים רבים  מושקעים במסלולים אלה, המהווים כ- 2.5% מהשוק הישראלי, כאשר רוב המסלולים הללו הוקמו בשנים האחרונות. העלייה המהירה בנתח השוק של הקרנות הכשרות משקפת מעבר מהיר יחסית של קבוצות ויחידים לקרנות אלה. מעבר בין קרנות הוא אירוע נדיר יחסית, מכאן שניתן להניח שפתיחת מסלול בנקאות מהדרין עשוי לאפשר להגדיל את קהל הלקוחות הפוטנציאלי של בנקים מסחריים בישראל.

"המחקר מגלה מוטיבציה תרבותית ודתית חזקה בקרב לקוחות יהודים דתיים לדבוק בעקרונות דתיים בעסקאות הפיננסיות שלהם", מסביר יהודה בן-אלי, עורך המחקר. "מוטיבציה זו נובעת מחשיבות המצוות הדתיות בחיי היומיום שלהם ומהרצון לשמור על שלמות דתית בכל היבטי חייהם, כולל בבנקאות".

"מוסדות המציעים בנקאות כשרה ייתפסו כמספקים ומכבדים יותר את הגיוון התרבותי והדתי, ובכך ימשכו בסיס לקוחות נאמן מתוך הקהילה היהודית הדתית", ציינה ד"ר תהילה קלעג'י. "ממצאינו מדגישים את החשיבות של מתן מענה לצרכים ולהעדפות הייחודיים של קבוצות תרבותיות ודתיות מגוונות במתן שירותים פיננסיים".

"התובנות שעולות מהמחקר עשויות לעודד פיתוח פתרונות רגולטוריים ומוצרים פיננסיים המשקפים ערכים המותאמים לאוכלוסייה היהודית החרדית ובהחלט ניתן לראות בהם פוטנציאל לתוכניות ייעודיות שיסופקו בעתיד. אנו ממליצים לבנקים ישראליים לשקול להקים מסלולי מהדרין, שיהוו מנוע צמיחה מוכח המכוון לאוכלוסייה הולכת וגדלה", סיכם פרופ' מוסי רוזנבוים.

המחקר פורסם בכתב העת המוביל בתחום הפיננסיים, Journal of Behavioral and Experimental Finance.