מה תרצו לחפש?

מה תרצו לחפש?

הצפון והדרום תחת מתקפה: הכנס השני לשוויוניות בבריאות בפריפריה

" מצב החירום מציף החמרה במחלות כרוניות, עלייה במשקל ובעישון, ויתור על בדיקות רפואיות וצורך בסיוע נפשי"

print-img
אירועי ה-7/10 וחודשי הלחימה הארוכים בצפון, העצימו וחידדו את האתגרים והפערים האדירים הקיימים בשירותי הבריאות, בעיקר בפריפריה. בצל המלחמה והטיפול בפצועים, נערך הכנס השני לשוויוניות בבריאות בפריפריה המציף את הצרכים הייחודיים של מרכזי הבריאות בפריפריה, אל מול מצוקת כוח האדם, שירותי רפואה חסרים, היעדר מיגון והגדרת תהליכי השיקום הנדרשים, תוך המשך מתן שירותים רפואיים שבשגרה.

"תושבי הדרום והצפון הנמצאים כעת תחת התקפה, זכאים בדין לתנאים מקדמי בריאות ונגישות לשירותים רפואיים. יש בידנו תוכניות ויוזמות רבות, אך ללא המשאבים הנדרשים באופן בר קיימא ולא כמענה לחירום, הפערים ימשיכו לגדול", התריע פרופ' נדב דוידוביץ', מהמחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות ויו"ר ועדת לצמצום פערים בבריאות, מיוזמי הכנס, שהציג את ממצאי הוועדה.

פרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת: ''אחרי ה 7/10, הפרדיגמה רבת השנים של אי שוויון בבריאות בין פריפריה למרכז, חייבת להשתנות. השיח הראוי יותר, הוא שיח על הצמיחה וההתפתחות. הכנס היום בא להציג תפיסת עולם עדכנית, תפיסה המתבטאת במדיניות אחרת לחלוקת ההון, חלוקה השונה ממה שהכרנו עד כה! תושבי הצפון והדרום זקוקים לסדר עדיפות חדש,  נדרשים משאבים ייעודיים לשיקום, לריפוי ולטיפול, בבעיות הייחודיות הנגזרות ממתקפת חיזבאללה וחמאס. כנס אי השוויון ההופך למסורת, עוסק ב"מחלה כרונית" ומתמשכת המתבטאת בשירותים רפואיים, פחות מפותחים ופחות זמינים בפריפריה, אל מול השירותים הרפואיים הקיימים וזמינים לתושבי המרכז. העיסוק בכך מתאים לימי שגרה, ועל כן הכנס היום הוא זעקה על בעיות חריפות וחדות, הנגזרות מהמצב החדש של פינוי  אלפי תושבים ועל החיים תחת אש מתמשכת. אם נוכל לתת מענה לבעיות אקוטיות אלה, תוך התחשבות ברקע של אי השוויון, נוכל להגיע לימים טובים יותר בהיבט של שוויוניות בבריאות בצפון ובדרום".

הכנס לשוויוניות בבריאות בפריפריה, העלה תמונה מורכבת ומדאיגה של התמודדות עם פערים בבריאות בישראל ובמהלכו הוצגו האתגרים הרבים אשר החמירו בעת המלחמה. מצב החירום מדגיש עוד יותר את הצורך בצמצום הפערים, הבאים לידי ביטוי בצורה חריפה יותר בעתות משבר, בכלל זה: החמרה במחלות כרוניות, עלייה במשקל ובעישון, ויתור על בדיקות רפואיות וצורך בסיוע נפשי, כולם משמעותיים יותר בפריפריה ודורשים מענה באופן מיידי.

כמו כן, הוצגו המלצות ועדת העשור להתמודדות עם פערים בבריאות מעמידות מספר תחומים מרכזיים להתמודדות עם פערים, ביניהם: קביעת יעדים ומנגנוני מדידה, צמצום אי השוויון בשנות החיים הראשונות, מיסוד תחום הבריאות בשלטון המקומי, חיזוק האוניברסליות של מערכת הבריאות, מענים ייחודיים לעוני ובריאות, היערכות לשינויי אקלים בדגש לאוכלוסיות פגיעות, וחיזוק המשילות להתמודדות עם פערים במשרד הבריאות. ישנה התקדמות משמעותית ביישום אך הדרך רבה ודורשת משאבים ומחויבות של כל השחקנים.

שר הבריאות, אוריאל בוסו חשף את גובה ההשקעה במיגון בבתי חולים ואמר: "מאז פרוץ המלחמה, משרד הבריאות הקצה יותר מ-400 מיליון שקלים במיגון מיידי של בתי החולים בדרום, בצפון ובמרכז הארץ. בחודשים האחרונים הגדלנו בלמעלה מ-100 מיליון שקלים את התקציב למיגון מערכים קריטיים ומיזמי התמגנות אשר נותנים מענה לתוספת מיטות ממוגנות ושמירה על רצף תפקודי. אנחנו ממשיכים להשקיע במיגון, על רקע ההתחממות בגבול לבנון וההיערכות למלחמה. בשבועות הקרובים צפויה הממשלה לאשר את ההחלטה למיגון צפון. אני עומד על כך שבמסגרת ההחלטה יינתן דגש מיוחד למיגון המוסדות הרפואיים בחבל הארץ החשוב כל כך, כדי שנוכל להבטיח שעבודת הצוותים הרפואיים לא תיפגע וביטחונם של המטופלים יישמר".

בנושא התוכנית הלאומית לבריאות הנפש והאתגרים בעקבות המלחמה אמר השר בוסו: "החלטתי להקים ועדה משותפת של משרד הבריאות ומועצת הפסיכולוגים שתדון ותפעל לשנות את תוכנית ההכשרה וההתמחות של פסיכולוגים בישראל. אני מבקש לבנות תוכנית חדשה שתתאים לשינויים שעוברת החברה הישראלית, ולבחון את קיצור תהליך ההכשרה וההתמחות שאורך כיום כתשע שנים. עלינו להבטיח את פתיחת השורות בתחום ולבצע התאמה תרבותית, שתאפשר לנו לשלב כל מי שרוצה ויכול להיות חלק מהמקצוע ותסייע בהגדלת כוח האדם בעשור הקרוב, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה".

ראש עיריית שדרות, אלון דוידי שיתף באתגרים הבריאותיים והחברתיים בניהול עיר תחת מתקפה: "יש לי מפונים בתל אביב שהחליטו להאריך את הפינוי שלהם לא בגלל שהם לא רצו לחזור, אלא כי הם קיבלו מענים רפואיים שהם היו צריכים לחכות להם שנה ושנתיים". עוד הוסיף דוידי: "הממשלה מתנהלת באפס אינטליגנציה רגשית. אנשים סופגים את כל ההפצצות והרקטות, בוכים וכואבים. מה הבעיה לומר: נכשלנו, התגובה הייתה שגויה. תודה לכם  על אף הכל. כמה זה חשוב לאדם שנמצא בצרה".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "למערכת הבריאות תפקיד חשוב שהתחדד במלחמה- להיות מערכת שמכילה את כל המרכיבים של החברה הישראלית, לא מתוך אילוץ אלא מתוך אידיאל. מערכת שמתפקדת בזכות המגוון האנושי".

בנוסף, הכנס הדגיש את התפיסה של בריאות בכל מדיניות והשותפויות הנדרשות להתמודדות, כולל התרומה של האקדמיה להכשרת כוח אדם, עם פתיחת תוכניות חדשות כדוגמת ריפוי בעיסוק בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, פתיחת תוכנית ארבע שנתית עבור ישראלים ופעילויות רבות המשלבות בין מערכת הבריאות, לרשויות מקומיות בעבודה מול האוכלוסיות השונות בנגב ובגליל.

" בתקופה זו במיוחד, מערכת הבריאות בצפון ובדרום חייבת חיזוק משמעותי ומשאבים נרחבים. חובתנו להבטיח שכל תושב יקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, במהירות האפשרית, ובסביבה בטוחה ותומכת. אנו בפקולטה, נחושים להמשיך ולהוביל את מערכת הבריאות שלנו למצוינות ולהכשיר רופאים ואנשי מקצועות בריאות מיומנים, איכותיים ומקצועיים, תוך שימת דגש על שוויוניות, נגישות וחדשנות.  יחד נבנה מערכת בריאות חזקה וצודקת יותר, שתספק מענה הולם לכל תושב בדרום ובצפון", אמרה דיקנית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רלי הרשקוביץ.

הכנס לשוויוניות בבריאות בפריפריה מתקיים זו השנה השנייה, בשותפות בין הנגב לצפון, ביוזמת פרופ' נדב דוידוביץ', המחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר ועדת לצמצום פערים בבריאות ופרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, צפת, יחד עם פרופ' קרן דופלט מהחוג לבריאות הציבור, המכללה האקדמית אשקלון ופרופ' גבי בן נון, המחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הכנס הראשון נערך במרץ 2023 בצפת ועסק בפערים המשותפים לצפון ולדרום, בזרקור על המאפיינים הייחודיים של כל אזור והפתרונות האפשריים, תוך שילוב של השחקנים השונים ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, אקדמיה והחברה האזרחית.

מימין לשמאל, קישור לתמונת השותפים בכנס. קרן דופלט מהמחלקה לבריאות הציבור- אוניברסיטת בן גוריון בנגב, איילת גרינבאום אריזון- סמנכ"לית מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי, פרופ' חזי לוי- מנהל המרכז הרפואי ברזילי אשקלון, פרופ' נדב דוידוביץ- המחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' סלמאן זרקא- מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, ד"ר שלומי קודיש- מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, פרופ' גבי בן נון- המחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וחיים פרננדס- מנכ"ל קופ"ח לאומית.

מימין לשמאל: קרן דופלט מהמחלקה לבריאות הציבור, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית מנהל תכנון אסטרטגי וכלכלי; פרופ' חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי ברזילי אשקלון; פרופ' נדב דוידוביץ, המחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת; ד"ר שלומי קודיש, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; פרופ' גבי בן נון, המחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; וחיים פרננדס, מנכ"ל קופ"ח לאומית.
"תושבי הדרום והצפון הנמצאים כעת תחת התקפה, זכאים בדין לתנאים מקדמי בריאות ונגישות לשירותים רפואיים. יש בידנו תוכניות ויוזמות רבות, אך ללא המשאבים הנדרשים באופן בר קיימא ולא כמענה לחירום, הפערים ימשיכו לגדול", התריע פרופ' נדב דוידוביץ', מהמחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות ויו"ר ועדת לצמצום פערים בבריאות, מיוזמי הכנס, שהציג את ממצאי הוועדה. פרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת: ''אחרי ה 7/10, הפרדיגמה רבת השנים של אי שוויון בבריאות בין פריפריה למרכז, חייבת להשתנות. השיח הראוי יותר, הוא שיח על הצמיחה וההתפתחות. הכנס היום בא להציג תפיסת עולם עדכנית, תפיסה המתבטאת במדיניות אחרת לחלוקת ההון, חלוקה השונה ממה שהכרנו עד כה! תושבי הצפון והדרום זקוקים לסדר עדיפות חדש,  נדרשים משאבים ייעודיים לשיקום, לריפוי ולטיפול, בבעיות הייחודיות הנגזרות ממתקפת חיזבאללה וחמאס. כנס אי השוויון ההופך למסורת, עוסק ב"מחלה כרונית" ומתמשכת המתבטאת בשירותים רפואיים, פחות מפותחים ופחות זמינים בפריפריה, אל מול השירותים הרפואיים הקיימים וזמינים לתושבי המרכז. העיסוק בכך מתאים לימי שגרה,
917

סרטון סיכום של הכנס:

הכנס השני לשוויוניות בבריאות בפריפריה 2024מצב החירום מציף החמרה במחלות כרוניות, עלייה במשקל ובעישון, ויתור על בדיקות רפואיות וצורך בסיוע נפשי

למה הכי כיף ללמוד אצלנו

775
Posts
7741
followers
59
following