התוכן והעיצוב של תוויות אנרגיה משפיעים על רכישת כלי רכב חשמליים
על פי חזון משרד האנרגיה בישראל לשנת 2030, תופסק בישראל מכירתם של כלי רכב חדשים המונעים בבנזין או סולר, לטובת מעבר מלא לשימוש בהנעה חשמלית ובהנעה מבוססת גז טבעי דחוס. עם זאת, נכון לשנת 2022 כ-89% מכלי הרכב בישראל עדיין מונעים בבנזין או בסולר, ובחלון הזמן שנותר עד 2030, עלולה להיכנס לישראל מסה קריטית של דגמי רכב מסוג זה שעתידים לזהם מספר שנים קדימה. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחן כיצד ניתן לזרז את המעבר של משקי בית בישראל לכלי רכב בהנעה חלופית באמצעות כלים של כלכלה התנהגותית. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Frontiers in Environmental Science.
בני אדם מקבלים החלטות לגבי רכישה משמעותית בעזרת תהליכי חשיבה משוכללים, שחלק מהם רציונליים וחלק אי-רציונליים. במקרים רבים, העדר מידע זמין או מונגש בפשטות, מקשה על קבלת החלטות סדורה ומודעת. למעשה, רוב ההחלטות מושפעות מהטיות קוגניטיביות, ותהליך קבלת ההחלטות יכול להיות רגיש מאוד למניפולציות. במחקר שערכו פרופ' אופיר רובין, ד"ר סתו רוזנצוויג, ותלמידת המחקר גל סקרלט מהפקולטה לניהול ומבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוכח לראשונה שהתופעה הזו קיימת גם בהקשר של נכונות צרכנית לרכוש רכב חשמלי.
מעבר לתחבורה בהנעה חלופית הוא אחד המפתחות הקריטיים לעמידה ביעד הלאומי של מעבר לכלכלה דלת פחמן. אולם בעוד שהיתרונות הרבים של המעבר לרכב חשמלי נחקרו ונלמדו באופן מקיף, קיימת התייחסות מועטה להתנהגות צרכנית כתנאי להצלחתו. לשם כך, החוקרים בחנו את טיב הקשר בין חשיפת הציבור לתוויות המציגות מידע השוואתי אודות הוצאות על אנרגיה לבין הנכונות לרכוש רכב חשמלי.
המחקר התבסס על ניסוי שבוצע באופן מקוון באפריל 2023 בקרב 1,374 משתתפים בעלי רישיון נהיגה בתוקף, שהיוו מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. כשבועיים לפני הניסוי התבקשו המשתתפים להצהיר על נכונותם לעבור לרכב חשמלי באמצעות מענה לשאלה: מה הסיכוי שבפעם הבאה שתרכוש רכב פרטי בבעלותך, הוא יהיה רכב חשמלי? בהמשך המשתתפים חולקו לשש קבוצות, כל קבוצה נחשפה לתווית ייחודית, שכללה מידע שונה או מסגור של הנתונים באופן שונה. שתי תוויות התמקדו בהוצאה כספית, שתי תוויות התמקדו בחיסכון, תווית אחת התמקדה במתן מידע באמצעות הצגה גרפית ותווית אחת כללה מידע בסיסי ושימשה כקבוצת ביקורת. לאחר שהנבדקים נחשפו לתוויות, הם התבקשו, בין היתר, לציין שוב את מידת נכונותם לרכוש רכב חשמלי. המחקר בדק את ההשפעה של הצגת מידע בתוויות אנרגיה כ'חיסכון' מול 'הוצאה', את השפעת היקף המידע ואת האפקטיביות של תצוגה גרפית על הנכונות לרכוש רכב בהנעה חשמלית.
נתוני המחקר הצביעו על כך שקיים קשר חיובי מובהק בין הכוונה לרכוש רכב חשמלי בשלב המקדים לניסוי ובין הנכונות לרכישה לאחר החשיפה לתוויות וכן, שלניסיון קודם עם רכב חשמלי יש השפעה חיובית על כוונת הרכישה. עוד עלה, שהנכונות לרכוש רכב חשמלי נמצאה גבוהה יותר בקרב גברים וכן בקרב משקי בית עם ילדים. נכונות רכישה גבוהה יותר נמצאה ככל שיש יותר כלי רכב בבית וכן, שהכוונה לרכוש רכב חשמלי נמוכה יותר במשקי בית שיש או שהיה להם רכב היברידי או היברידי נטען. לצד אלו, ממצאי המחקר העלו שמסגור הנתונים כהוצאה (בהשוואה לחיסכון), עשוי להיות אפקטיבי יותר במטרה לזרז רכישה של כלי רכב חשמליים. התוצאות מצביעות על כך ששונות בתוכן ובעיצוב של תוויות האנרגיה משפיעה בצורה שונה על התנהגות צרכנית .כך למשל, תווית המציגה מידע השוואתי על הוצאה חודשית על אנרגיה, ותווית המציגה מידע השוואתי המשלב הוצאה חודשית על אנרגיה וגם הוצאה כוללת לשלוש שנים, משפיעות באופן חיובי על הנכונות לרכוש רכב חשמלי. בניגוד להן, לתוויות שמבליטות דווקא את החיסכון, הייתה השפעה פחותה. המחקר מלמד שבני אדם נרתעים מהפסדים, ומושפעים מהדרך החזותית בה מונגש המידע. כך למשל, תווית אחת הראתה כמה נרוויח אם נעבור לרכב חשמלי ואילו תווית אחרת הראתה כמה נפסיד מזה שעדיין לא עברנו.
"בהתאם לנתונים שעלו במחקר נמליץ לקובעי המדיניות להשתמש בחשיבה על עיצוב תוויות חדשות ושימוש בהן כחלק מחבילה של צעדי מדיניות לזירוז המעבר לכלי רכב חשמליים ולעמידה ביעדים לאומיים של קיימות", הסבירה ד"ר רוזנצוויג. "חשוב להתמודד בצורה מושכלת עם חסמים קוגניטיביים בקבלת החלטות של לקוחות בישראל, ואפשר לעשות זאת באמצעות כלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית."
פרופ' אופיר רובין הוסיף: "בתקופה שתותר כניסה לישראל של מכוניות בהנעה חלופית בלבד, תידרש מחשבה נוספת לגבי המעבר מהסקאלה שנכנסה לתוקף במסגרת רפורמת המיסוי הירוק ב-2009 (המסווגת כלי רכב לפי רמת הפגיעה שלהם בסביבה) לסקאלה שמתאימה לשוק מודרני שמשווקים בו רק כלי רכב בהנעה חלופית".
מחקר זה (מס' 221-11-038) נתמך ע"י קרן המדען הראשי של משרד האנרגיה.
המחקר מבוסס על עבודת התיזה של גל סקרלט, תלמידת מחקר במחלקה למנהל עסקים.
