שוניות מלאכותיות מגנות על שוניות האלמוגים באילת

הרחפת חול, נגיעה, פגיעה עם ציוד, שבירה, הפחדת דגים, גם אם ללא כוונה, גורמות לנזק רב לשונית האלמוגים באילת. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב עקבו אחר צוללים בשונית האילתית במשך 15 שנים ומצאו כי הצבתה הביאה לצמצום לחץ הצלילה בשונית הטבעית. ממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת Oceans.

צוללים הם תיירים האוהבים את שוניות האלמוגים ונהנים לצפות בהם. הם משקיעים מאמצים ומשאבים רבים בדי להנות מהצלילה ומהשונית, אולם למרבה הצער הם גם גורמים נזק לאלמוגים, כמו: הרחפת חול, נגיעה, פגיעה עם ציוד, שבירה, הפחדת דגים, גם אם ללא כוונה, גורמות לנזק רב באוצר הטבע הזה. 

באילת זוהה לחץ הצוללים על שמורת האלמוגים לפני שנים רבות ועל כן כבר בשנת 2006 הוקמה שונית מלאכותית. שונית זו היתה למעשה אמצעי שמטרתו להסיט את לחץ הצלילה מהשונית הטבעית לאתרים חלופיים, לשמור על גבול השמורה, ובכך להגן הן על תיירות הצלילה והן על שונית האלמוגים. המעבדה של פרופ' נדב ששר מהתוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, רשות הטבע והגנים וחברת OBS למבנים תת ימיים חברו יחד להקמת השונית המלאכותית אי אז ב-2006.

 "היה לי ויכוח עם מנהל מחוז אילת של רשות הטבע והגנים דאז, גיא איילון, באם יש מקום לשונית מלאכותית משמעותית בגבול השמורה. הוא טען שכן, אני – שאין מקום. קבענו להיפגש במים ואכן הוא צדק.  איתרנו יחד מקום  חולי  שנמצא ממש על הגבול הצפוני של שמורת האלמוגים ומתאים להקמת שונית מלאכותית", סיפר פרופ' ששר. 

בשנת 2007 נשתלו על השונית המלאכותית אלמוגים שגודלו במשתלת אלמוגים מיוחדת ומאז גדלים עליה באופן טבעי אלמוגים רבים,  נצפים בה מינים רבים של דגי שוניות וחסרי חוליות אחרים שקשה לפגוש אותם בשונית הטבעית, כמו: דגי  זרבובית מהודרת, אלמוגים רכים מהסוג ססגונית ואף נחשוני ענק או נחשונקים היוצאים בלילה לסנן פלנקטון, קבוצת אורגניזמים הנסחפים בזרמי המים.

פרופ' ששר זכר את הדיון שהוביל להקמת השונית, והחליט לחקור ולעקוב מקרוב אחר תנועת צלילות היכרות (צלילות המוגבלות לעומק 8 מטר בהובלת  מדריך מוסמך ולמשך  20-40דקות) לפני ואחרי הצבת השונית, על מנת לתעד בצורה אמפירית את יעילותה. יותר מעשור לאחר פריסת השונית המלאכותית, הוכח שהאזור השמור הצליח לגרום לשינוי בנתיבי צלילות ההכרות וחל שינוי התנהגותי בקרב הצוללים. עובדה זו מסייעת לשמר את שוניות האלמוגים הטבעיות. 

מדריך צלילה והחניך שלו ליד השונית המלאכותית | צילום: ד"ר ג'ני טיניאקוב

"בעוד שלפני הצבתה נאלצו מדריכי הצלילות ההיכרות להוביל את חניכיהם לתוך השמורה בכדי להנות מהצלילה, הרי שלאחר הקמתה היא הפכה לאבן שואבת לצוללים ובמיוחד לצלילות מודרכות וצלילות היכרות", הסביר פרופ' ששר.  

החל משנת 2007 ביקורי צלילות ההיכרות בגוף שמורת האלמוגים נפסקו כמעט לחלוטין מאחר והשונית המלאכותית הפכה לאטרקציית צלילה נוחה ומושכת. לאור זאת, האטרקטיביות של השונית המלאכותית נשמרה גם 15 שנה לאחר הצבתה ובכך הוכרעה השאלה באם אתר מלאכותי יהיה אטרקטיבי.

קבוצת המחקר כללה את: אסא אורן, ראם נרי, עומר ויצמן, ג'ני טיניאקוב  וד"ר נטלי צרניחובסקי מצוות מעבדת ששר וסטודנטים במגמה לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית  בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחקר זה (מס'  M25-069) נתמך ע"י הקרן לשיתוף פעולה במזרח התיכון MERC.