משנים את העולם: תוארי דוקטור לאות כבוד הוענקו לשבעה אישים שתרמו לאוניברסיטת בן-גוריון ולאנושות
מחקר רפואי פורץ דרך, חקר החלל, מנהיגות ציבורית ופילנתרופיה עמדו במרכז טקס הענקת תוארי דוקטור לאות כבוד במסגרת המושב ה-56 של חבר הנאמנים. את אירועי המושב ליווה גם מפגש עם שורד השבי אלי שרעבי, ששוחח עם נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, על חוויותיו בשבי החמאס, ועל ההתמודדות האנושית עם מציאות קיצונית
הישגים מדעיים שעשויים לשנות את פני הרפואה, מסע אל החלל, יצירה מוזיקלית החוצה גבולות, מחקר המעמיק את הבנתנו את ההיסטוריה האנושית והשקעה ארוכת שנים בחינוך ובחברה. כל אלה נפגשו במסגרת אירועי המושב ה-56 של חבר הנאמנים שהתקיימו בימים 22-18 באוקטובר בנוכחות מאות מוזמנים מהארץ ומחו"ל.
במרכז האירועים עמד טקס הענקת תוארי דוקטור לאות כבוד לשבעה א.נשים שכל אחת ואחד מהם מבטאים בפעילותם את רוח בן-גוריון: חוקרת שהפכה את הבינה המלאכותית לכלי שעשוי לשנות את האופן שבו אנו מאבחנים ומטפלים במחלות; אסטרונאוט שהרחיב את גבולות המחקר הישראלי אל החלל; מדענית ומהנדסת שפעלה לאורך השנים גם לעיצוב פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל; מוזיקאי שהפך את האמנות לשפה המחברת בין תרבויות; חוקרים שהעמיקו את הבנתנו את האדם, ההיסטוריה והחברה; ופילנתרופים ואנשי ציבור שבחרו להשקיע בחינוך, במדע ובהזדמנויות לדורות הבאים.
פרופ' רגינה ברזילי החלה את דרכה האקדמית כסטודנטית במחלקה למדעי המחשב וחזרה לאוניברסיטה כעבור עשרות שנים כדי לקבל תואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד . לאחר סיום לימודי התואר השני בבן-גוריון, השלימה דוקטורט באוניברסיטת קולומביה והשתלבה בחזית המחקר העולמית. כיום היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחומי הבינה המלאכותית ומדעי המחשב.
נקודת מפנה משמעותית בחייה התרחשה בשנת 2013, כאשר חלתה בסרטן השד. החוויה האישית חידדה את התעניינותה בפער שבין היכולות הטכנולוגיות המתקדמות לבין האופן שבו נעשה שימוש במידע לצורך אבחון וטיפול רפואי. מאז היא פועלת לפיתוח שיטות המבוססות על בינה מלאכותית, כדי לסייע בזיהוי מוקדם של מחלות, בהתאמת הטיפול למטופלים ובשיפור קבלת ההחלטות הרפואיות. "מדובר בחוקרת מבריקה ובעלת מעוף, שמחקריה בתחום הבינה המלאכותית פתחו נתיבים חדשים", צוין בנימוקים להענקת התואר היוקרתי לפרופ' ברזילי. "הישגיה מרחיבים את גבולות הידע ומשפרים בפועל את חייהם של בני אדם ברחבי העולם".
איתן סטיבה הוא טייס, אסטרונאוט ויזם הפועל לקידום המחקר, החדשנות והחינוך בתחום החלל. באפריל 2022 השתתף במשימת החלל הישראלית "רקיע" ושהה 17 ימים בתחנת החלל הבין-לאומית. במהלך המשימה בוצעו עשרות ניסויים מדעיים ישראליים, ובהם ניסויים בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון. מאז ממשיך סטיבה לפעול לקידום תחום החלל בישראל, מתוך תפיסה של "חלל לכולם". פעילותו נועדה להנגיש את חקר החלל לקהלים מגוונים, לעודד מחקר וחדשנות ולטפח סקרנות, יצירתיות ואחריות לשמירה על כדור הארץ.
בנימוקים להענקת התואר צוין כי סטיבה הוא "אדם רב-פעלים ועטור שבחים שהיה לסמל של תעוזה והגשמה עצמית ולאומית". עוד צוין כי פועלו לקידום חקר החלל בישראל העניק השראה לדור הבא של המדענים, החוקרים והיזמים, וכי הוא "ידיד נאמן של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב המקדיש מזמנו וממרצו לקידום יוזמות חינוכיות והומניטריות, כמו גם לטיפוח רוח של סקרנות וגילוי".
מי שהאזין לצלילים שהפיק המנצח, הפסנתרן והמלחין קונסטנטין אורבליאן, לבטח הרגיש בעננים. כבן למשפחת מהגרים שטיפס לדרגת מאסטרו כמעט כנגד כל הסיכויים, הצליח אורבליאן לשבור את תקרת הזכוכית. פעילותו הענפה ושיתופי הפעולה שקיים לאורך השנים מיצבו אותו כשגריר תרבות המחבר בין מזרח למערב, ואף זיכו אותו במדליית הכבוד של אליס איילנד.
"פועלו ממחיש כיצד מוזיקה יכולה לחצות גבולות לשוניים, לאומיים ופוליטיים, וליצור מרחב משותף גם בין אנשים שמגיעים מרקעים שונים", צוין בנימוקים להענקת התואר לאורבליאן. והוא לא נשאר חייב. "תודה רבה שקיבלתם אותי למשפחת בן-גוריון", אמר בהתרגשות במהלך הטקס.
היא מדענית ומהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, ומחקריה בתחום עיבוד האותות הניחו יסודות ליישומים במערכות תקשורת וזכו להכרה בינלאומית. במקביל לפעילותה המחקרית מילאה תפקידים ציבוריים ואקדמיים בכירים, ובהם נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, המדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה וסגנית יו"ר המועצה להשכלה גבוהה. הישגיה המדעיים ותרומתה לעיצוב מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל זיכו את פרופ' חגית מסר-ירון בתואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד.
במהלך פעילותה הייתה שותפה לקידום תהליכים מדעיים ואקדמיים בעלי חשיבות לאומית, ובהם תמיכה בהקמת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב באוניברסיטת בן-גוריון.
רשימת מקבלי התואר כללה גם חוקרים שהקדישו את עבודתם להבנת האדם, החברה והמסורות שעיצבו את העולם; ובהם פרופ' דיויד נירנברג, היסטוריון מפורסם, שזכה להוקרה על מחקריו בתחום ההיסטוריה של הרעיונות, יחסי הדתות בימי הביניים והאופן שבו נוצרו והתפתחו תפיסות כלפי קבוצות מיעוט. נירנברג מילא תפקידים אקדמיים בכירים באוניברסיטאות שיקגו ופרינסטון והוא חבר באקדמיה האמריקנית לאומנויות ולמדעים.
קשריו עם אוניברסיטת בן-גוריון כוללים שיתוף פעולה מחקרי ופעילות הקשורה למרכז לחקר המרת דת ולמפגשים בין-דתיים. בכך משתלבת עבודתו במאמץ להעמיק את השיח האקדמי על יחסים בין דתות ותרבויות, ולטפח סובלנות והבנה באמצעות מחקר.
איש העסקים והפילנתרופ גארי דה בוד זכה אף הוא בתואר דוקטור לשם כבוד, כהוקרה על פעילותו הציבורית והחברתית ועל תרומתו לקידום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל ובארצות הברית.
לאחר שירותו בצי האמריקאי פנה דה בוד לעולם העסקים, ובהמשך שילב את פעילותו העסקית בעשייה ציבורית ובמעורבות בקהילה היהודית בניו יורק, לצד קידום יוזמות חברתיות וחינוכיות. הוא בוגר תוכנית צין למנהיגות, כיהן כנשיא ארגון ידידי אוניברסיטת בן-גוריון בארצות הברית, וכיום נמנה עם חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
פרופ' תמר סבו-גנדלר, פילוסופית ומדענית שעסקה בחקר ההכרה, השיפוט והחשיבה האנושיים, זכתה בתואר בזכות הרקורד המרשים שלה בתחומי מומחיותה.
סבו-גנדלר היא אשת אקדמיה עטורת פרסים, שכיהנה כדיקנית הפקולטה למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת ייל; הובילה תהליכים חשובים בתחום ההשכלה הגבוהה ופעלה לטיפוח מצוינות אקדמית וקידום תחומי ההוראה ומחקר. בהחלטה להעניק לה את התואר הודגש השילוב בין עומק אינטלקטואלי ליצירתיות במחקריה, המגשרים בין חשיבה שיטתית לבין גישה הומניסטית.
הענקת אות נשיא אוניברסיטה לדניאל חוסידמן, פילנתרופ ואיש עסקים יהודי ממקסיקו, מבטאת את ההכרה בתרומתם של שותפים הרואים בחינוך, במחקר ובבריאות תשתיות מרכזיות לבניית חברה חזקה. באמצעות קרן התרומות של משפחתו תמך חוסידמן בשורה של יוזמות ומוסדות, ובהם 'מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע' באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהפך למוקד מרכזי להנגשת המדע והטכנולוגיה לילדים ולבני נוער מאזור הדרום.
בנימוקים להענקת אות הנשיא צוין כי הוא ניתן לחוסידמן "לאות הוקרה על החזון מרחיק הראות ועל המחויבות העמוקה ורבת השנים למדינת ישראל ולעתידו של העם היהודי", וכן על מעורבותו בפיתוח מרכזי בריאות, בקידום החינוך וההשכלה המדעית ובחיזוק הפריפריה והמנהיגות הבדואית בנגב.
עוד צוין כי האות מוענק לו "לאות כבוד על הנדיבות הרבה ועל התמיכה בהעצמת הדור הצעיר באמצעות מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע, המשרת עשרות אלפי ילדים מיישובי הדרום, ועל שותפותו לדרכה של האוניברסיטה ולבניית עתיד משגשג למדינת ישראל".
מעבר להוקרה למצוינות ולהישגים, נשאו האירועים גם משמעות אנושית עמוקה. שיחתו של נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, עם שורד השבי אלי שרעבי הציבה במרכז הבמה את כוחו של הסיפור האישי, את חשיבות הזיכרון ואת יכולתו של האדם להתמודד עם מציאות בלתי נתפסת.
שרעבי הוא בוגר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שבה השלים שני תארים: תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני במנהל עסקים. ב-7 באוקטובר 2023 נחטף מביתו בקיבוץ בארי והוחזק בשבי במשך 491 ימים בתנאים תת-אנושיים. רק לאחר שחרורו, בפברואר 2025, התוודע למלוא היקף האובדן האישי: אשתו, ליאן, ושתי בנותיו, נויה ויהל, נרצחו במתקפת חמאס, ואחיו יוסי נרצח אף הוא לאחר שנחטף.
"האובדן הוא חלק ממני בכל רגע. אני מתגעגע לאשתי ולבנותיי, הייתי רוצה לחלוק איתן את מה שעברתי מאז השחרור מהשבי. אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי שהן יתגאו בי. לא אתן לאף אחד לשכוח מהן", אמר שרעבי.
בהתייחסו לצורך בחקירת אירועי 7 באוקטובר ולקיחת אחריות, הדגיש שרעבי: "חייבים לחקור מה קרה פה לפני 7 באוקטובר. אנחנו חייבים לעצמנו את האמת, לא לעגל פינות ולא לשכתב את ההיסטוריה. רק אם נלמד, נוכל לתקן ולבנות כאן מקום בטוח יותר". דבריו התקבלו בתשואות הקהל שמילא את אולם זוננפלד.
קישורים לסרטונים:
