האם שקרנים סדרתיים יכולים להיחשב כנים?
כדי שדמוקרטיה תתפקד, האזרחים חייבים להסכים על סט עובדות ולחלוק ידע משותף על שלמותם של תהליכים דמוקרטיים. מצב בו שקרנים נחשבים לישרים, עלול לסכן תהליכים דמוקרטיים ועל כן, קבוצת מחקר בינלאומית בהשתתפות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחנה את נושא האמת והיושר מנקודת מבט פסיכולוגית בשיח הפוליטי, בעיקר זה שבארצות-הברית.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Trends in Cognitive Sciences.
על פי הדו"ח האחרון של הפורום הכלכלי העולמי, מידע מוטעה מהווה כסיכון המשמעותי ביותר המסוגל לשבש בחירות ולהחריף את הקיטוב החברתי. מנהיגים פוליטיים צפויים להשפיע בהגדרת האמת, בעיצוב דעת הקהל ובקביעה כיצד אנשים תופסים ומעריכים מידע בעתיד.
בשנות ה-80 וה-90 היושרה הנתפסת של נשיאי ארה"ב הייתה מניע חשוב לאישורם, אולם נראה שהדפוס הזה נשבר עם בחירתו של דונלד טראמפ ב-2016. יותר מ-30,000 טענות שקריות או מטעות פורסמו במהלך כהונתו כנשיא, כך על פי בודקי עובדות מטעם הוושינגטון פוסט. על אף עובדות אלו, תומכיו של טראמפ ראו בו כאיש ישר לאורך כל תקופת הנשיאות שלו. 75% מהרפובליקנים ראו את הנשיא טראמפ 'ישר' במהלך סקר NBC באפריל 2018.
קבוצת מחקר בינלאומית בהשתתפות ד"ר אלמוג שמחון, ראש המעבדה לפסיכולוגיה חברתית חישובית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חוקר מיס-אינפורמציה וקיטוב פוליטי ברשתות חברתיות, ניתחה את התהליכים הפסיכולוגיים המגדירים אמת ויושר ובחנה איך שקרנים סדרתיים יכולים להיחשב כנים?
כארבעה מיליון ציוצים פורסמו על ידי כל חברי הקונגרס האמריקני בטוויטר בין השנים 2011 ל-2022. באמצעות למידת מכונה בחנו החוקרים את אמיתות הציוצים. לשם כך נעזרו במילונים שפותחו ותוקפו (במחקר קודם שווידא שאלו המילים המייצגות) בכדי לאתר מילים המייצגות עובדות מבוססות ראיות (כגון: 'מנתח', 'הוכחה', 'העריך') לעומת דיבור אינטואיטיבי והבעת אמונות (כגון: 'חש', 'מנחש', 'נניח'). על ידי הקצאת שני ציונים לכל ציוץ על סמך עד כמה זה היה דומה לעובדה, הצליחו להשתמש בלמידת מכונה ככלי חישובי.
על פי הממצאים נראה שחברי קונגרס רפובליקנים חלקו בדרך כלל מידע באיכות נמוכה יותר מאשר עמיתיהם הדמוקרטיים, כאשר הפער הזה גדל עם הזמן (האצה בולטת נרשמה ב-2020). עבור שתי המפלגות, גם דיבור האמונות וגם דיבור העובדות עלו במידה ניכרת לאחר בחירתו של טראמפ בשנת 2016.
כשלעצמם, ממצאים אלו אינם מסבירים מדוע דונלד טראמפ נחשב ישר על ידי תומכיו, אך הם מבססים את הנוכחות הרווחת של המושג 'כנות' ככזה המסתמך על התפיסה האישית בדבר יושרו של האדם ולא על דיוק בעובדות.
"הסתמכות על אותם תהליכים חלופיים יכולה להוליד 'אמיתות' שונות מאוד בעיני מתבוננים שונים, מסביר ד"ר שמחון. " אנו מבדילים בין דיבור עובדות לבין דיבור אמונה. הראשון, מבקש לתקשר את המצב האמיתי של העולם לעומת האחרון שעוסק ב'אמת שלי' ולכן עוסק יותר במצבו הנפשי של האדם מאשר במצב העולם".
כאשר דונלד טראמפ טען שחיסונים גורמים לאוטיזם, הוא הצהיר על שקר ברור, אך הוא אולי הביע אמונה כנה. גם אם אינה נכונה, היתה זו אמונה שלו ועל כן נתפסה אותנטית לחלוטין. בהתחשב בכמיהה העזה של הציבור לפוליטיקאים אותנטיים, רטוריקה דוברת אמונות מציעה צוהר לאופן שבו טראמפ עשוי להיחשב ישר, על אף סילוף העובדות.
" דיון פוליטי בריא כרוך הן בדיבור עובדות והן בדיבור אמונות. לרוב לא ניתן לערער על רעיונות פוליטיים על סמך עובדות בלבד, אולם השקפות פוליטיות מבטאות גם אמונות וערכים ולכן הן סובייקטיביות בחלקן. אף על פי כן, יש הכרח לבסס את הדיון הדמוקרטי הן על אמונות והן על דיוק עובדתי", סיכם ד"ר שמחון.
קבוצת המחקר, בהובלת ד"ר סטפן לבנדובסקי מאוניברסיטת בריסטול, בריטניה, אוניברסיטת פוטסדם, גרמניה ואוניברסיטת מערב אוסטרליה, כללה גם את: ד"ר דוד גרסיה מאוניברסיטת קונסטנץ, גרמניה ומרכז מדעי המורכבות וינה, אוסטריה וד"ר פאביו קארלה מאוניברסיטת בריסטול, בריטניה.
מחקר זה (מס' 101020961) נתמך ע"י מענק ה – ERC, European Research Council ,Advanced Grant PRODEMINFO שניתן לד"ר סטפן לבנדובסקי.
