קורא במדבר: הרצאת הבכורה של פרופ' יגאל שוורץ באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מעוררת הדים נרחבים
חוקר הספרות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציג בהרצאתו ניתוח מעמיק של ספרות דור יום הכיפורים, לצד התייחסות לביקורת על יחסה של הספרות הישראלית לשואה ולתפקידו של איש הרוח בעידן של משבר לאומי.
(באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, צילום: מיכל פתאל)
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הודיעה לא מכבר על בחירתם של שישה חברים חדשים לשורותיה, בהם פרופ' יגאל שוורץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מהחוקרים, העורכים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים בספרות העברית והישראלית. בחירתו של שוורץ, הנחשבת לאות הוקרה מן המעלה הגבוהה ביותר בקהילת המחקר בישראל, צוינה בטקס חגיגי שנערך לאחרונה במשכן האקדמיה בירושלים.
בדברי הפתיחה בטקס בירך נשיא האקדמיה, פרופ' דוד הראל, את החברים החדשים והדגיש את תרומתם יוצאת הדופן למחקר: "התברכנו בחוקרים מן המעלה הראשונה, שעבודתם פורצת הדרך העשירה תחומים מגוונים במדע בישראל ובעולם כולו. אני סמוך ובטוח כי יתרמו רבות לפעילויות האקדמיה ולחיזוק מעמדה של ישראל בקהילת המדע העולמית". בהתייחסו לפרופ' שוורץ הגדיר אותו כאחד "מטובי החוקרים בעולם בתחומו".
הרצאתו של פרופ' שוורץ
בחירתו של שוורץ שימשה גם כרקע להרצאת הבכורה שנשא במסגרת הטקס שהתקיים במועד מאוחר יותר, ובה הציע קריאה ביקורתית, נוקבת וטעונה ב"נוסח הדורי" של סופרי דור יום הכיפורים ובאופן שבו עיצבו את יחס הספרות הישראלית לשואה. בהרצאה אפיין שוורץ קבוצה של יוצרים, וביניהם דויד גרוסמן, גבריאלה אביגור-רותם, אמיר גוטפרויד ודורית פלג, כמי שנשאו עמם "מכוות אש", מעין כוויה עמוקה הנצרבת בתודעה בעקבות העיסוק המתמשך בשואה. לדבריו, גיבורי יצירות הדור לוקים ב"שסעת תודעתית" חריפה, הנובעת מן המתח שבין עמדת חוסר האונים של הקורבן היהודי לבין תחושת העוצמה והכוח הישראלי שגאתה לאחר מלחמת ששת הימים.
שוורץ הציג ניתוח ספרותי שלפיו הניסיונות להתמודד עם "המפלצת הנאצית", להבין אותה, להכניע אותה או לבערה מן התודעה, מסתיימים פעם אחר פעם בכישלון. הגיבורים, המבקשים לגרש את ה"דיבוק" מנפשם, מגלים בסופו של מסע כי המפלצת כבר השתלטה עליהם. "האורב כבר יושב בחדר", אמר שוורץ, וציין כי אירועי 7 באוקטובר אילצו אותו לשוב ולבחון את מסקנות מחקרו תחת "סיטואציה אפית" חדשה, מדממת ומערערת.
בחלקו השני של הנאום נדד שוורץ מן ההיסטוריוגרפיה הספרותית אל עבר המחשבה הספקולטיבית. הוא תהה על הקשר שבין המבוי הסתום שאליו נקלעה הספרות הדורית לבין הפיכתה של "אושוויץ" למיתוס המכונן של החברה הישראלית, על חשבון מיתוסים מוקדמים כדוגמת "תל חי". בתוך כך העלה שאלה רחבה בדבר כוחה הבורא של הספרות: האם היה בכוחה להשפיע על פני המציאות החברתית והלאומית, אילו נכתבו עלילות דוריות אחרות, המציעות דימויים, מיתוסים ונתיבי תודעה חלופיים?
בסיום דבריו הדגיש את אחריותו של איש הרוח בעת הזו, ובמילים אחרות: לא להסתפק בניתוח העבר, אלא להציע נקודות מוצא חדשות ולהרחיב את טווח הרגישות המוסרית, דווקא בעידן שבו הכאוס מאיים על הסדר האנושי והלאומי.
על אודות פרופ' שוורץ
פרופ' יגאל שוורץ הוא חוקר, סופר ועורך ספרותי מוערך. הוא בעל תואר דוקטור בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות יוקרתיות ובהן אוקספורד, קיימברידג’ והרווארד, ושימש בעבר כראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית וכראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם הקים את המסלול למו”לות. מאז 2001 הוא עומד בראש מכון הקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית הפועל בבן-גוריון.
שוורץ פרסם עד כה כ-20 ספרים וערך כ-350 ספרים נוספים בתחומי הפרוזה, השירה, המחזה והעיון. מאמריו וספריו תורגמו וראו אור ב-11 שפות. בשנת 2023 יצא לאור גיליון מיוחד של כתב העת "מכאן" -"מן הפרדס", שהוקדש לעבודתו וכלל מאמרים מחקריים המוקירים את תרומתו רבת השנים לעיצוב מפת הספרות העברית והישראלית. הוא נחשב לדמות מופת בתחומי העריכה והמחקר הספרותיים ולהשפעה מרכזית על השיח התרבותי בישראל.
האקדמי הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילת המדע בישראל, נוסדה בשנת 1961 במטרה לרכז את טובי המדענים בארץ ולקדם את המחקר המדעי. במסגרת פעילותה היא מייעצת לממשלה בנושאים בעלי חשיבות לאומית, פועלת להנגשת המדע לציבור הרחב ומקיימת קשרים הדוקים עם הקהילה המדעית הבינלאומית.
