אפס פליטת פחמן עד 2050? יש צורך בצעדים נוספים מלבד טכנולוגיה
בעוד אוכלוסיית העולם מקווה שפיתוחים טכנולוגיים יובילו לפתרון משבר האקלים, מודל חדש שפותח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביע על כך שטכנולוגיה לבדה לא תספיק ככל הנראה להשגת יעדי הפחתת פליטות גזי החממה של ישראל עד שנת 2050. על מנת לעמוד ביעדים, יצטרכו מאמצי ההפחתה לכלול גם התמודדות עם גידול אוכלוסין ודפוסי צריכה אישית.
במחקר, אשר פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature Sustainability פותח מודל על ידי פרופ' רזיאל רימר מהמחלקה להנדסה תעשייה וניהול, פרופ' מידד קיסינגר וד"ר נעמה טשנר מהמחלקה למדעי הסביבה, גיאואינפורמטיקה ותכנון ערים, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המודל בחן את המשמעויות הצפויות של גידול האוכלוסייה, שינוי בהרגלי הצריכה האישית בישראל ויישום פיתוחים טכנולוגיים לצמצום פליטות הקשורות בתחומים כמו חשמל, תחבורה, מים, מזון, ובנייה. הממצאים מצביעים, כי על אף ההשקעות הגדולות בטכנולוגיה ותשתיות, הצעדים המקובלים אומנם צפויים לתרום לצמצום הפליטות לאדם ב 65%, אבל בגלל המשך הגידול הצפוי באוכלוסיה, טביעת הרגל הפחמנית של ישראל תקטן רק ב 33% בעוד ששימוש במים ושטח יגדלו.
ממצאים חשובים לקראת קידום חוק האקלים
"על אף הישגים משמעותיים בטכנולוגיה ובתשתיות, הגידול הצפוי באוכלוסייה והגידול בצריכה האישית עשויים לנטרל את הפחתת הפליטות", הסביר פרופ' רימר. "המודל שלנו מראה שהשגת 100% ייצור חשמל ממקורות מתחדשים הוא צעד חיוני, אך יש לטפל באופן מיידי גם בקטגוריות נוספות כמו ייצור מזון."
בנוסף, המודל מראה שהאתגר של מדינת ישראל לעמוד ביעדים שאפתניים כגון איפוס פחמני, גדול יותר במיוחד בהשוואה למדינות שבהן האוכלוסייה אינה גדלה בקצב דומה. לכן, יש להתייחס לגורם הדמוגרפי ולשינוי בהרגלי צריכה, כדי להשיג את יעדי 2050. הממצאים רלוונטיים ביותר בימים אלו בהם מקודם חוק האקלים, בקריאה שניה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ומטרתו לקדם הכנת תוכניות ארציות ועירוניות להפחתת פליטות גזי חממה.
צורך בחיזוק הביטחון התזונתי הלאומי של ישראל
בנוסף, תוצאות המודל חושפות כי התהליכים הדמוגרפיים יגבירו את התלות של ישראל ביבוא מזון מחו"ל, בעידן שבו מרבית המזון כבר היום מגיע ממקורות חיצוניים ועל אף חוסר הבטחון התזונתי הגלובלי, שהולך וגובר בין היתר כתוצאה ממשבר האקלים. הדבר מדגיש את הצורך בפיתוח פתרונות חקלאיים חדשניים, שיסייעו בהקטנת פליטות ובחיזוק הביטחון התזונתי הלאומי, יעדים שישראל הצטיינה בהם בעבר.
מודל בעל משמעות בינלאומית
תוצאות המודל רלוונטיות גם לכל שאר המדינות, מאחר וכלל אוכלוסיית העולם צפויה לגדול ב- 20% עד 2050. ניתן להשתמש במודל בכל מקום המעוניין לבחון מהי המדיניות הטובה ביותר להשגת יעדי צמצום ההשפעה הסביבתית וחיזוק הקיימות.
קבוצת המחקר כללה את חוקרי ותלמידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ונתמך על ידי נגה – ניהול מערכת החשמל, משרד האנרגיה והתשתיות, מרכז בן-גוריון לאנרגיה וקיימות ומרכז פול איווניר לניהול הייצור.
