מה תרצו לחפש?

מה תרצו לחפש?

לגדל ילדים תחת אש: אימהות בעוטף עזה מתקשות לשמוע קולות בכי של תינוקות

זוהי אזעקת אמת: ילדים ופעוטות הגרים באזורים החשופים לאיום בטחוני מתמיד, סובלים מבעיות התנהגות חמורות יותר לעומת ילדים הגדלים במקומות פחות מאוימים. זוהי אחת ממסקנות מחקר שנעשה בקרב 131 אימהות וילדים (בני 45-10 חודשים) הגרים באזורים המאופיינים בחשיפה גבוהה ונמוכה לאיום בטחוני. עוד עולה מממצאי המחקר, כי אימהות מקבוצת החשיפה הגבוהה, כאלה שהתגוררו ביישובי עוטף עזה, הראו רמות גבוהות יותר של קושי לשאת בכי של תינוקות מאשר אימהות בקבוצת החשיפה הנמוכה. את המחקר הובילה פרופ' נעמה עצבה-פוריה, פסיכולוגית התפתחותית, העומדת בראש מרכז דואט (לטיפול וחקר הגיל הרך) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

"תינוקות ופעוטות מדברים דרך ההתנהגות שלהם וכאשר הם מנסים לתקשר", אומרת פרופ' עצבה-פוריה. "בעיות שינה, הפרעות אכילה, וחרדה, כמו גם התפרצויות וגילויי אלימות - מבטאות את הקשיים שהם חווים; והן נובעות מהלחץ הבטחוני המתמשך שהם שרויים בו". נתוני המחקר משקפים את המשמעות של גידול ילדים באזור של סטרס כרוני, והם מחזקים את הצורך בהתערבויות מקצועיות מוקדם ככל שניתן, בדגש על עבודה טיפולית עם הורים בראשית ההורות.

למצוקת הילדים "תורמת" גם התנהגות ההורים בעתות משבר שמשפיעה על תפקודם. "יש לזכור שגם ההורים חשופים ללחץ מתמשך, ולכן היה חשוב לנו להבין את האופן שבו הם מתמודדים וכיצד הם מספקים מענה לצרכי הילדים", מוסיפה הפסיכולוגית מבן-גוריון.  

פרופ' נעמה עצבה-פוריה, העומדת גם בראש העמותה לבריאות הנפש של התינוק בישראל, בחנה יחד עם ד"ר כנרת לבבי במחקר ראשון מסוגו, האם הדריכות של אימהות החיות בעוטף עזה קשורה באופן שונה, יחסית לאימהות באזורים מוגנים יותר, לאופן שיתפסו בכי של תינוק, המהווה כמעין "אזעקה אנושית"?

אחת ממסקנותיהן: ככל שהאימהות באזורי קו העימות התקשו לשאת את הבכי של התינוקות, כך החמירו בעיות ההתנהגות של ילדיהן. "תגובת האימהות לבכי של התינוקות השפיעה באופן מובהק על התנהגותם, בעיקר בקרב משפחות שגרו באזורים החשופים למתח בטחוני גבוה". מענייו לראות כי בדומה לאזעקה ביטחונית, האזעקה האנושית – הבכי- מפעילה את מערכת הטיפול האימהית (the caring system) ומובילה למתן מענה אימהי מהיר יותר.

ימים יגידו אם ילדי העוטף ישלמו מחיר התפתחותי נוסף לנוכח המציאות המאיימת המלווה אותם ואת הוריהם. בינתיים יש לעקוב אחר ההתפתחויות תוך כדי צלילה לעולמם הפנימי של ילדי העוטף ולהיערך למתן פתרונות. על פי ממצאי המחקר, הצורך המיידי בתגובה ההורית מעיד כנראה על פגיעה בהתפתחות יכולת הוויסות הרגשי אצל ילדים הגרים באזורים מאוימים, והוא מקטין את יכולתם להתמודד בכוחות עצמם עם מצבי חרדה. לחילופין, יתכן שמדובר בנתיב התפתחות שונה, שבו הילדים זקוקים להורה הזמין באופן מידי בתקופות לחוצות, אך בהינתן הורה תגובתי ורגיש, יפתחו בהמשך יכולות ויסות עצמי תקינות.

ממצאי המחקר יוצגו בכנס דואט השנתי 2024 שיתקיים בימים 11-10 באפריל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מרכז דואט לגיל הרך מאגד אנשי טיפול, מחקר, חינוך ומדיניות הפועלים יחד ליצירת ידע ושיטות טיפול למען ילדים ושילובם בקהילה.

"תינוקות ופעוטות מדברים דרך ההתנהגות שלהם וכאשר הם מנסים לתקשר", אומרת פרופ' עצבה-פוריה. "בעיות שינה, הפרעות אכילה, וחרדה, כמו גם התפרצויות וגילויי אלימות - מבטאות את הקשיים שהם חווים; והן נובעות מהלחץ הבטחוני המתמשך שהם שרויים בו". נתוני המחקר משקפים את המשמעות של גידול ילדים באזור של סטרס כרוני, והם מחזקים את הצורך בהתערבויות מקצועיות מוקדם ככל שניתן, בדגש על עבודה טיפולית עם הורים בראשית ההורות. למצוקת הילדים "תורמת" גם התנהגות ההורים בעתות משבר שמשפיעה על תפקודם. "יש לזכור שגם ההורים חשופים ללחץ מתמשך, ולכן היה חשוב לנו להבין את האופן שבו הם מתמודדים וכיצד הם מספקים מענה לצרכי הילדים", מוסיפה הפסיכולוגית מבן-גוריון.   פרופ' נעמה עצבה-פוריה, העומדת גם בראש העמותה לבריאות הנפש של התינוק בישראל, בחנה יחד עם ד"ר כנרת לבבי במחקר ראשון מסוגו, האם הדריכות של אימהות החיות בעוטף עזה קשורה באופן שונה, יחסית לאימהות באזורים מוגנים יותר, לאופן שיתפסו בכי של תינוק, המהווה כמעין "אזעקה אנושית"? אחת ממסקנותיהן: ככל שהאימהות באזורי
333