מילון הדינוזאורים האקדמי

• מדור מעקב - אם לפעמים מרגיש לכם שאתם סתם תעודת זהות, אז תדעו שזה יכל להיות הרבה יותר גרוע. עד לא מזמן, לכל סטודנט וסטודנטית היה תיק. "תיק אישי" אם תרצו. והפקולטות היו מעבירות סילבוסים, גיליונות ציונים, התראות משמעות וכו'... הכל מודפס כמובן, לתיוק בתיקים שנשמרו במדור מעקב. לא פעם המסמכים היו הולכים לאיבוד (עם או בלי התיק כולו), נשמרים בתיק הלא נכון וכו'... להזכירכם, יש כמעט 20,000 סטודנטים באוניברסיטה, זה המון תיקים.
• שמרדף - לא. לא מדובר בניילונית השקופה ששומרת על החורים של הדפדפת בקלסר (אם כי אנחנו בספק, שגם בליל המילים הזה אומר לכם משהו). מדובר בארכיון לאומי שבו נשמרים כל אותם תיקים מהסעיף הקודם, ביום שאחרי התואר. כל בן אדם שלמד באוניברסיטה לפני שהכל הפך לדיגיטלי, התיק שלו או שלה עדיין שם, גנוז, בשמרדף למקרה שיצוץ הצורך באישור זכאות לתואר או משהו. כמה כאלה יש? בקטנה, רק 80 אלף. 
• ייעוץ לקורסים - כיום זה נקרא "רישום לקורסים", אבל בעבר הלא כל כך רחוק זה נקרא "ייעוץ". זאת משום שבעבר הכן מאוד רחוק אשכרה היו יועצים במחלקות שהיו יושבים עם כל סטודנט וסטודנטית וממליצים להם על המערכת לסמסטר הקרוב. חושבים שרישום לקורסים מלחיץ ב-2024? מתבאסים שהמערכת זרקה אתכם ל-3 דקות? אז שתדעו, שבימי הייעוץ, הסטודנטים והסטודנטיות היו *ישנים* במסדורונות בבניין 26 בשביל להיות הראשונים לתפוס מקום בקורסים המבוקשים, כאילו זה אייפון חדש.
• מעטפות הרשמה - מעטפות ההרשמה היו, בעיקרון, אתר האוניברסיטה. אבל מודפס. במעטפה. המעטפות היו נמכרות בחנויות והכילו ידיעון למועמדים, שובר תשלום וטופס רישום (למילוי ידני ולשליחה בדואר, כמובן). מדור רישום היה מקבל את כל הטפסים ומקליד אותם על מנת להעביר לוועדת הקבלה (בדואר פנימי מן הסתם). עובדי המדור היו מקבלים הכשרה מיוחדת. מנחשים מהי? לא, לא קלדנות. זיוף מסמכים! תעודות בגרות מזוייפות היו דבר נפוץ.
• "עשה לך מנהג קבוע, לבדוק מייל פעם בשבוע" - אין מה לומר, פעם ידעו לעשות קופי. הסיסמה הזו עדיין התנוססה על קירות הקמפוס בראשית שנות ה-2000. למה היה צריך להזכיר לסטודנטים לבדוק את המייל שלהם? כי היינו האוניברסיטה הראשונה שהפעילה מערכת דוא"ל.
• חשיפה - בוכים שלוקח לסריקה של המבחן מלא זמן לעלות? רק לפני 20 שנה סטודנטים היו צריכים להגיע ביום ובשעה הנקובים לחדר של המרצה ולראות את הבחינה שלהם. אסור היה להכניס תיקים, טלפונים, עטים או כל דבר שיכול היה לעזור לרמות. ואז, הפקולטה להנדסה עשתה את מה שמצופה מהפקולטה להנדסה לעשות והינדסה מערכת לסריקה, הלוא היא מערכת "מסר". כיום, מדור בחינות עדיין משתמש במערך, אם כי משוקלל יותר.

בתמונה: מתוך צעדת ה-30 לאוניברסיטת בן-גוריון

• יריד השכלה - פעם בשנה, האוניברסיטאות היו מתרכזות בגני התערוכה, ליריד השכלה. המועמדים היו עוברים בין (כמעט) כל האוניברסיטאות ומקבלים עלוני מידע. למה כמעט? כי אחת האוניברסיטאות (אנחנו מפחדים מתביעה) האמינה שמועמדים יגיעו אליה בין אם היא תהיה ביריד ובין אם לא. לימים, הקונספט הפך ליום הפתוח האהוב והמוכר של ימינו.
• באג 2000 - זוכרים אותו? בוודאי שלא. נספר לכם. ב-1999, וינדואוס היה מראה את התאריך בפורמט DD/MM/YY. והעולם חשש שעם חגיגות ה-2000, השעון "יתאפס" וכל המחשבים בעולם יקרסו ונחזור לצוד ממותות. אניווי, החשש מבאג 2000 היה הטריגר להקמת מערכת ממוחשבת באוניברסיטה. זה עלה מיליונים, אבל בזכותה אין לנו דפים בתוך תיקיות, בתוך קופסאות, על מדפים, בתוך כספות, בתוך חדרים.
• מוקד מידע - פעם, מי שהיה עונה למועמדים על שאלות היה מדור רישום. לאט לאט הם התחילו לקרוס תחת העומס וביקשו מהמנכ"ל תקציב להקמת מוקד מידע. המנכ"ל אישר, אבל רק בתנאי אחד - זה יהיה המוקד הכי טוב בארץ. וכך נהיינו האוניברסיטה הראשונה עם מוקד. מיד התקבלה ההחלטה שהמוקדנים יהיו סטודנטים וסטודנטיות (כי מי מכיר אותנו טוב יותר?) המוקדנים הטובים ביותר הוכשרו להיות יועצי לימודים. כיום, כל המוקדנים שלנו הם הטובים ביותר וכולם מוכשרים לתת ייעוץ לימודים. עד עצם היום הזה, ארגונים מגיעים עד אלינו בשביל ללמוד איך מקימים מוקד ייעוץ והכוונה.
• מיון והערכה - בראשית היה הציון מורכב מ-50% פסיכומטרי ו-50% בגרות. אבל זה לא נתן את הניבוי הטוב ביותר להצלחה. עם הקמת המדור למיון ולהערכה נולד הסכם ההנדסי, שנותן דגש גבוה יותר למתמטיקה. אבל האם שם זה נגמר? בוודאי שלא. אינפלציה של פסיכומטרי. פעם אפשר היה להתקבל לרפואה עם פחות מ-600. המדור הזה עדיין קיים ומשפר הנוסחה מדי שנה בשביל למצוא את האיזון בין המועמדים והמועמדות הטובים ביותר שגם יצליחו לסיים את התואר (ורצוי בזמן).
• קרן זלוטובסקי - נכון, זו אותה משפחת זלוטובסקי שתרמה את בית הסטודנט. מלבד בית הסטודנט, הם תרמו גם מלגות למצטיינים וכך הוקמה קרן זלטובסקי, שידועה היום בתור "פרסי כניסה למצטיינים ולמצטיינות". היינו הראשונים לחלק פרסי כניסה. תקציב הקרן, היה מיליון שקל בשנה וסטודנט או סטודנטית מצטיינים יכלו, בתיאוריה, לממן את כל הלימודים שלהם באמצעות פרסי ומלגות הצטיינות.
• מודעות הרשמה - כיום תמצאו אותנו בפייסבוק, אינסטגרם, לינקדאין, טוויטר-X ואפילו היינו בת'רדס ל-5 שניות בערך. אבל פעם, הדרך המקובלת היחידה לפרסם אוניברסיטה, הייתה "מודעות הרשמה" בעיתונים. תקציב השיווק באותם זמנים היה 50 אלף שקל בשנה. וגם לא הייתה יחידת שיווק. ואז צץ לו הרעיון הגאוני לפרסם את האוניברסיטה על… תופים בבקשה… שלט חוצות. הרעיון נדחה על הסף. נשיא האוניברסיטה דאז לא הסכים שמגדל השן האקדמי יתנוסס במקביל לחנויות מכולת. אבל הוא השתכנע, וכך היינו הראשונים לעשות שיווק. כהיום תמצאו שילוט שלנו על האיילון. 

אנחנו רוצים למסור תודה מיוחדת לחיים נתן שהתחיל לעבוד בבן-גוריון ב-1975 והיה שותף ומוביל של מרבית התהליכים שהפכו אותנו למכונה דיגיטלית משומנת היטב ושבזכותו יכולנו לכתוב "היינו הראשונים ל…" כל כך הרבה פעמים.