הסבא של המחקר

הדרך של ישראל ("שרוליק") אלכסנדרון לקבלת הדוקטורט בהנדסה ביו רפואית מאוניברסיטת בן-גוריון הייתה ארוכה ומסובכת, ולא רק מטעמים גיאוגרפיים. במשך כמה שנים חלק הקיבוצניק ממעיין ברוך שעל גבול הצפון את זמנו בין עבודתו לבין טיפול ברעייתו שסבלה ממחלה קשה. "אני רוצה שתעשה דוקטורט בתחום שיעזור לבני אדם", היא ביקשה ממנו בעודה על ערש דווי. הוא התחייב לממש את צוואתה והשאר היסטוריה. זמן קצר אחר כך הלכה לעולמה. מסעו המרשים לעבר היעד פתח עבורו צוהר לעולמות חדשים. בטקס הענקת התארים שהתקיים בקיץ האחרון סגר מעגל. כשהתחילה המלחמה התפנה יחד עם מרבית חבריו מהקיבוץ, והתמקם בבאר שבע. סיפורו מעורר ההשראה התפרסם לראשונה בעיתון האוניברסיטה 'אבג'.

ישראל הוא בן 79, אב לארבעה ילדים וסב לשמונה נכדים.

קשריו עם עולמות המדע והאקדמיה נרקמו לפני יותר מיובל שנים. בצעירותו סיים בטכניון תואר ראשון בהנדסת חשמל, עבד כמהנדס אלקטרוניקה ברפא"ל, מילא תפקידים שונים בקיבוץ והיה ממקימי מפעל "אלקטו גליל" בקרית שמונה.

המעבר מאצבע הגליל לגב הנגב נעשה בהדרגה. במשרדו של פרופ' גל דבוטון, חוקר בכיר במחלקה להנדסה ביו-רפואית בבן-גוריון ומומחה בתחום של ביומכניקה של רקמות רכות, צבר חלום הדוקטורט תאוצה. באותו מעמד הוצג נושא המחקר של הקיבוצניק ממעיין ברוך, ועיקרו: פיתוח מודל לקפיץ מניטינול במגמה להשתמש בו כמנוע של מזרק זעיר להזרקה נקודתית של תרופה, כדי למנוע תופעות לוואי הנובעות מעירוי לכל הגוף. תצוגת התכלית הצליחה ו"שרוליק" התקבל ללימודי תואר שלישי בבית הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן. בעשור השמיני לחייו חזר להיות סטודנט.  

הנסיעות, 280 קילומטרים לכל כיוון, פעמיים בשבוע, התישו אותו עד שכמעט נשבר. אבל הלהבה האקדמית לא כבתה בקרבו ולימודי הדוקטורט הגיעו לסיומם. הגישה לקיבוצו הנושק לגבול הצפון נחסמה לאזרחים, ומאז פרוץ מלחמת אוקטובר 2023 הוא נמצא בבאר שבע.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אבן שואבת לסטודנטים מכל הגילים ומכל המגזרים. כבר היו בוגרים שהתהדרו בתואר שלישי בהגיעם לגבורות, רובם הגדול עשו זאת בתחומי מדעי הרוח והחברה. עד כמה שידוע, ד"ר אלכסנדרון הוא המבוגר מבין בוגרי התואר השלישי שעשו זאת במסגרת הפקולטה למדעי ההנדסה. "האמת היא שלא חשבתי על העניין הזה עד שבני, שהוא חוקר במכון ויצמן למדע, העיר את תשומת ליבי", אומר ד"ר אלכסנדרון.  

איך זה להיות סטודנט בגיל 79?

"אני אוהב ללמוד ויש לי יכולת למידה, אבל חסרה לי המהירות והיעילות של החבר'ה הצעירים. המפגש איתם תמיד מרתק ומרענן. למדתי מהם המון. עכשיו תורי לסייע להם ואעשה זאת בתור מתרגל במעבדה הביו-רפואית שלנו. והכי חשוב: באוניברסיטה אני חושב על העתיד, על מה נעשה מחר ובשנה הבאה".

מהו המסר שלך לבני ובנות גילך שמתלבטים האם לחזור ללימודים?

"בני גילי אינם 'הזקנים של פעם'. הם פעילים, פיזית ומנטלית, כל אחד מוצא את התחביב שמתאים לו. כמו שמישהו אחר מתעניין בטיולים לחו"ל, אותי מרתקים הלימודים והמחקר. למי שהלימודים מעניינים אותם גם בגיל מתקדם אני אומר:  'לכו על זה', זה נהדר! וזה אפשרי!". 

מודל לחיקוי?

"רבי עקיבא שעזב את ביתו והחל ללמוד תורה בגיל 40 שימש לי השראה ותקווה. ביום שנפרדתי מרפא"ל לא שיערתי שאת הדוקטורט אסיים לקראת גיל 80".