מה תרצו לחפש?

מה תרצו לחפש?

ברור כשמש: בית הספר לקיימות ושינויי אקלים בחזית המאבק מול המשברים הסביבתיים

הכנס השלישי של בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד ננעל בקריאה לכלל המוסדות האקדמיים להגביר את מעורבותם במאבק נגד המשבר האקלימי.

print-img
הכנס השלישי של בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד ננעל בקריאה לכלל המוסדות האקדמיים להגביר את מעורבותם במאבק נגד המשבר האקלימי. מנהל בית-הספר, פרופ' ירון זיו: "העולם ממשיך להתחמם ואנו חווים את הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז שהחלו המדידות, לפני כ-200 שנה"

בצל תנאי שרב וגל חום חריג, שבשיאו נמדדו בבאר שבע יותר מ-40 מעלות, התנהל באולם הסנאט הכנס השנתי השלישי של בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, במהלכו ניתנו הרצאות והוצגו תרחישים שונים המתייחסים למשבר האקלימי שלא יורד מסדר היום.

פרופ' ירון זיו, מנהל בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים, פתח את הכנס שהתקיים ב-10 ביולי והזכיר בראשית דבריו את שלושת המשברים – האקלימי, האקולוגי והזיהום – הפוגעים, בין השאר, במערכות אקולוגיות ובתהליכים ליצירת מזון על פני כדור הארץ, כתוצאה מפגיעה במגוון הביולוגי וההתחממת הגלובאלית. "העולם ממשיך להתחמם ואנו חווים את הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז שהחלו המדידות, לפני כ-200 שנה", אמר פרופ' זיו. "חווינו את יוני החם ביותר הידוע לנו, והמגמה ברורה – במידה ומדינות העולם לא יעמדו בהתחייבויותיהן להפחית את פליטת הפחמן המזהם ולשמור על בתי גידול ועל שטחים פתוחים מתפקדים, עלולים אזורים רבים על פני כדור הארץ להיות, עוד לפני 2050, בלתי ראויים למגורים ולקיום".

פרופ' זיו הוסיף ואמר: "אנחנו מאמינים כאן, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כי למוסדות האקדמיים יש אחריות גדולה להוביל את ההתמודדות עם המשברים הסביבתיים ולהטמיע פעולות שונות בנושאי סביבה וקיימות, במחקר ובהוראה. אין לנו את הפריבילגיה לשבת במגדל השן ולהשקיף על העולם בחוסר מעש. בדיוק מסיבה זו הקמנו את בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים ובמהלך שלוש וחצי שנות קיומו קידמנו תהליכים והקמנו מנגנונים המחברים כמעט 200 חברי וחברות סגל מדיסציפלינות שונות; עשינו זאת כדי להגביר את המחקר הסביבתי, להעצים את התמיכה בתלמידי ותלמידות מחקר, וכדי לחנך דור חדש של פעילים סביבתיים המשלבים מחקר ועשייה כאחד". לדבריו, בזמן הקרוב צפוי להתקבל מהמועצה להשכלה גבוהה אישור בדבר פתיחת מסלולי לימודים לתואר ראשון בקיימות ושמירת הסביבה.

הכנס נשא את הכותרת ׳אקדמיה מובילה ידע, שותפות ואחריות לקיימות 2024', ותכליתו הייתה להדק את הקשר בין האקדמיה והקהילה. השתתפו בו טובי החוקרים והחוקרות באוניברסיטת בן-גוריון העוסקים בתחום חקר האקלים והסביבה. נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, חוקר צמחים בעל שם עולמי, ומי שהקמת בית הספר לקיימות ושינויי אקלים משתלבת עם חזונו, ריתק את הקהל בהרצאתו "על מה צמחים מרכלים".

פרופ' ירון זיו מסיים בימים אלה את תפקידו כמנהל בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד. מחליפו, פרופ' שמשון רחמילביץ' ייכנס לתפקידו ב-1 באוגוסט 2024.

בצל תנאי שרב וגל חום חריג, שבשיאו נמדדו בבאר שבע יותר מ-40 מעלות, התנהל באולם הסנאט הכנס השנתי השלישי של בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, במהלכו ניתנו הרצאות והוצגו תרחישים שונים המתייחסים למשבר האקלימי שלא יורד מסדר היום. פרופ' ירון זיו, מנהל בית-הספר לקיימות ושינויי אקלים, פתח את הכנס שהתקיים ב-10 ביולי והזכיר בראשית דבריו את שלושת המשברים – האקלימי, האקולוגי והזיהום – הפוגעים, בין השאר, במערכות אקולוגיות ובתהליכים ליצירת מזון על פני כדור הארץ, כתוצאה מפגיעה במגוון הביולוגי וההתחממת הגלובאלית. "העולם ממשיך להתחמם ואנו חווים את הטמפרטורות הגבוהות ביותר מאז שהחלו המדידות, לפני כ-200 שנה", אמר פרופ' זיו. "חווינו את יוני החם ביותר הידוע לנו, והמגמה ברורה – במידה ומדינות העולם לא יעמדו בהתחייבויותיהן להפחית את פליטת הפחמן המזהם ולשמור על בתי גידול ועל שטחים פתוחים מתפקדים, עלולים אזורים רבים על פני כדור הארץ להיות, עוד לפני 2050, בלתי ראויים למגורים ולקיום". פרופ' זיו הוסיף ואמר: "אנחנו מאמינים כאן,
339