אוניברסיטת בן-גוריון אימצה את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מאמצת את הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (The International Holocaust Remembrance Alliance – IHRA). עד כמה שידוע, אב"ג היא הראשונה מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל שמאמצת את הצעת ההחלטה של ה- IHRA. יצוין שהגדרה זו היא תוצאה של תהליך ארוך, ואימצו אותה 43 מדינות וכ-1,200 גופים, ישויות וארגונים, לרבות מוסדות אקדמיים ברחבי העולם.
בהצעת ההחלטה שקיבלו חברי וחברות סנאט האוניברסיטה נקבע: "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב רואה חשיבות מכרעת באימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה. זאת, על רקע הגל העכור של אנטישמיות השוטף את העולם בתגובה למתקפת הטרור הנוראית ביותר שמדינת ישראל והעם היהודי ידעו מאז השואה".
הטבח ושאר הזוועות שחוו תושבי העוטף ב- 7 באוקטובר 2023 העלו מחדש וביתר שאת את נושא האנטישמיות והדגישו את חשיבות ההסכמה הרחבה על הגדרתה, כדי שלא ניתן יהיה לשנות הגדרות ולהתאימן לאג'נדות פוליטית כאלה או אחרות.
מוקדם יותר, בכנס שהתקיים ב-9 ביולי 2024 במסגרת "המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה דיגיטלית", נפל דבר: מיכל קוטלר-וונש, השגרירה המיוחדת לנושא המלחמה באנטישמיות מטעם משרד החוץ הישראלי, דיברה על הצורך שהאוניברסיטאות בישראל יאמצו את ההגדרה לאנטישמיות של ה-IHRA (International Holocaust Remembrance Alliance), כאשר 43 מדינות ויותר מ-1200 מוסדות בעולם אימצו את ההגדרה שגובשה לאחר שנים של עבודת מטה ודיונים.
בדבריה, מיכל קוטלר הדגישה עד כמה חשוב שגם המוסדות האקדמיים בישראל יעמדו מאחורי ההגדרה המוזכרת לעיל, כדי שניתן יהיה להתייחס אליה בתגובות הרשמיות למוסדות או יחידים, המבקשים להחרים על רקע מה שאפשר להגדיר כאנטישמיות.
ד"ר אורן צור, העומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה דיגיטלית, ציין כי ההגדרה של IHRA היא מקיפה וכוללת סוגים שונים וניואנסים של אנטישמיות, כגון 'אנטישמיות קלאסית' ו'אנטישמיות חדשה'; 'אנטישמיות בדיבור ובמעשה', וכדומה. לדבריו, "בהינתן חוק שאוסר על אנטישמיות או שיח שנאה, ניתן יהיה להשית סנקציות חוקיות על מעשים או דיבורים שנופלים תחת הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה".
מצ"ב ההגדרה לאנטישמיות של ה-IHRA באנגלית ולינק לתרגום העברי