השגריר שלנו בוול סטריט

עיניהם של מאות מיליוני משקיעים וסוחרים ברחבי העולם נשואות באופן קבוע לבורסה לניירות ערך בניו יורק. בליבם מהבהבת התקווה לצפות במסכים ירוקים בסיומו של יום המסחר במניות - ולגלגל רווחים. קובי נגר, בוגר המחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פועל להגשמת משאלות ליבם של המשקיעים בתוקף היותו הבעלים של חברת 374Water הנסחרת במרכז הפיננסי של ארה"ב.

בקיץ האחרון הוזמן קובי ללחוץ על הכפתור שמפעיל את הפעמון בבורסה של ניו יורק, המוכרת בכינוייה "וול סטריט". מוקף בעובדיו ובשותפיו ל-374Water, המפתחת טכנולוגיה ירוקה לטיהור מי שפכים, לחץ קובי על הכפתור לקול תשואות הנוכחים. עבורו זה היה עוד ציון דרך בקריירה המרשימה שלו. הצעיר הבאר שבעי, בוגר העתודה האקדמאית, בעל תואר מהנדס מטעם המחלקה להנדסה כימית בבן-גוריון, עשה את זה בגדול. בעשר אצבעותיו הקים חברה משגשגת, ועם המון נחישות ותעוזה הצטרף למועדון יוקרתי של בעלי חברות שהוזמנו לפתוח את יום המסחר בניו-יורק. קובי בחברה טובה. עשו את זה קודם לפניו נשיאי ארה"ב לדורותיהם, כוכבי קולנוע ואגדות ספורט. אחת לשנה מוזמנים לבניין הבורסה במנהטן כבאים ושוטרים יחד עם בני משפחות הנספים באסון התואמים – ומצלצלים בפעמון. עכשיו הפעמונים מצלצלים לקובי נגר.

"זה כיף אדיר כשאור הזרקורים מופנה אליך וכל השוק מחכה שתיתן את האות לפתיחת המסחר", משחזר קובי את הרגע שבו הפעיל את הפעמון. כשנתן את האות לפתיחת המסחר בבורסה בניו יורק נפל לקובי האסימון. אז הבין שהוא אכן הגיע רחוק. "כשלחצתי על הכפתור הרגשתי שהגשמתי חלום. כיום אנחנו אחת מהחברות הבודדות למטרות רווח שפעילותה היא השקעה ירוקה ב-100 אחוז, כזאת המתחשבת באיכות הסביבה ושומרת על המגוון הביולוגי, לצד האינטרס הכלכלי. להערכתי, ה'טרנד' הזה יהפוך להשקעה המועדפת בעשור קרוב".

מסעו של נגר לעבר הבימה שמשקיפים ממנה על אולם המסחר בוול סטריט התחיל בשנת 1997 כשהתקבל לאוניברסיטת בן-גוריון, כעתודאי שמנסה – ומצליח - לשלב בין המנטליות של תלמיד תיכון והדרישות של מחלקה איכותית באוניברסיטה. "המחלקה להנדסה כימית היא אחת הפנינות של האוניברסיטה", אומר נגר.
"מאיישים אותה מספר גדול של חוקרים פורצי דרך, מרצים מצוינים שהצליחו להחדיר בי ובחבריי לספסל הלימודים את חשיבות התחום לעתיד העולם. שלושה מרצים הותירו בי חותם מיוחד - פרופ' חיים וישניאק, מומחה לתרמודינמיקה; פרופ' משה גוטליב, שהיה חלוץ בתחום הפולימרים, ופרופ' עדי וולפסון, פעיל בנושאי איכות הסביבה והקיימות בישראל. שלושתם חוקרים ברמה בינלאומית שגם ידעו להרצות, לשלהב ולאתגר את הסטודנטים".

בשנת 2001 סיים את לימודיו בבן-גוריון וכעבור זמן קצר המריא לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. "אחרי שנים שחייתי במנהטן ובסנטה קרוז, מצאתי את ביתי בדורהאם שבצפון קרוליינה. עיר עם אוניברסיטה (Duke University) ובית חולים אוניברסיטאי שהם פורצי דרך וחדשניים בתחומים רבים. בהרבה מובנים דורהאם מתאימה להיות העיר התאומה של באר שבע".

קובי עוסק בחקר המים ופעילותו המדעית מתמקדת בחיבור בין מים, פסולת, אנרגיה ומזון. למען קידום התהליך יסד קובי את חברת 374Water, המפתחת מערכות לטיפול בפסולת על-ידי טכנולוגיה של חמצון בתנאים קריטיים.
"מים הם היסוד של החיים שמחברים בין כולנו ובין התעשיות השונות. ומה שמדהים במים שהם מאתגרים כל חוק פיזיקלי ושניתן להשתמש בהם לצורך פירוק פסולות מורכבות, ללא שימוש בכימיקלים אחרים. החזון שאנחנו מיישמים הוא יצירתו של עולם ללא פסולת, עולם שבו פסולת הופכת להיות למשאב העתיד של מים, אנרגיה ומינרלים".

החברה שיסד קובי עובדת עם מהנדסים ואנשי פיתוח עסקי שנמצאים במקומות שונים בעולם (בארצות-הברית, אירופה וישראל). "היתרון של החיים בעידן הטכנולוגי הוא שהמיקום הפיזי מאבד מחשיבותו, ועל-ידי שימוש בטכנולוגיה יש לנו את האפשרות לעבוד עם האנשים הכי מוכשרים בתחום, ללא תלות במיקום", אומר קובי.

תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להצלחתך?

"הקמפוס המדברי מעודד אותך לחשוב אחרת ובצורה יותר יצירתית על מציאת פתרונות. כמהנדס כימי, נקודת המבט האלטרנטיבית שרכשתי בבן-גוריון, איפשרה לי ליצור את החיבור המתבקש בין מים, פסולת ,אנרגיה ומזון. בניגוד לתפיסה הרווחת שנוטה לראות בכל אחד מאלו כסוגייה נפרדת. המנטליות הרווחת היום של שימוש במשאבי הטבע חייבת להשתנות. הפסולת בעולם יכולה להפוך למקור מתחדש של מים, אנרגיה ומינרלים".

באיזו דרך היית רוצה להיות שגריר האוניברסיטה בארה"ב?

"זה קורה אצלי באופן טבעי. אבי עבר את רוב הקריירה שלו באוניברסיטה, והמוסד היה מוכר לי היטב עוד לפני שהתחלתי ללמוד שם. אני מאוד גאה בהישגיה של האוניברסיטה ומשתף את עמיתיי במחקריה פורצי הדרך".

כיצד היית רוצה לשתף פעולה עם האוניברסיטה?

"האקדמיה צריכה לדחוף לשיתופי פעולה עם התעשיה כדי שהרעיונות הטובים יתרמו לטובת הכלל. אני מאמין שאב"ג, עם המוחות המצוינים שפועלים בה, בהובלת נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ, יכולה לבסס את עצמה כמאיץ לפיתוח טכנולוגי כלל ארצי כפי שנעשה ב-MIT. אשמח לשתף פעולה עם האוניברסיטה שלי לטובת מימוש החזון הזה, ואני בהחלט פתוח לרעיונות בהקשר הזה".

מודל לחיקוי?

"יש המון אנשים שאני שואב מהם השראה, כמו למשל דוד בן-גוריון, שהגשים את חזונו כנגד כל הסיכויים. עם זאת, אני לא מאמין במודל אחד לחיקוי – כל אדם צריך להיות נאמן לעצמו, אותנטי ומקורי".

נוסחת ההצלחה שלך?

"אני מאמין שנדרשת מכל יזם רמה מסוימת של עקשנות משולבת בהקשבה אקטיבית לסביבה. מה שתרם להצלחתי היא היכולת לראות את המיקרו והתהליכים ברמת הבורג וגם להבין איך זה מתקשר לאסטרטגיה ולתמונה הכוללת ברמת המאקרו".

חלום ילדות?

"אני עדיין ילד שחולם להציל את העולם. אני מאמין שזו חובתי עבור הילדים שלי. באופן פרדוקסלי, בתור ילד הייתי די נרגש לשמוע את משאיות הזבל שהיו מגיעות מוקדם בבוקר כדי לרוקן את פחי האשפה השכונתיים. תמוה בעיניי שאנחנו המבוגרים לא חושבים לאן הפסולת שלנו מגיעה. למרות שפעולת פינוי האשפה מאוד מרעישה בשעות הבוקר המוקדמות, אנחנו כמעט מתוכנתים להתעלם מהרעש ולא לחשוב על זה. אצלי זה נמצא במרכז העשייה שלי כי רכיבים מאותה פסולת בסופו של דבר זולגים לכוס המים שלנו".

חלומות ושאיפות?

"מים נקיים לשתייה לכולם, וקידום רעיון הקיימות לטובת האנושות כולה, ללא גבולות בין קבוצות אוכלוסייה שונות".