לומדים לעוף: כיצד ציפורים המושבות לטבע מתגברות על קשיים ולומדות לעוף?
ניסיון מוקדם וניסיון מצטבר מעצבים את יכולות התעופה והנדידה בקרב רחמים, עוף דורס בסכנת הכחדה. כך עולה ממחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שעקבו אחר התנהגותם של רחמים, שחלקם גדלו בתנאים מבוקרים ושוחררו וחלקם גדלו בטבע. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Current Biology.
שני סוגי התנסות משפיעים על כישוריהם ההתנהגותיים של בעלי חיים: סביבת בעל החיים במהלך התפתחותו המוקדמת של הפרט וניסיון נרכש. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב עקבו אחר ציפורים במהלך הנדידה, תקופה קריטית ומאתגרת עבורם, ובחנו כיצד מתפתחים כישורי התעופה שלהן באמצעות בחינה של ביצועיהן ברזולוציית מעקב גבוהה.
כישורי התעופה של שתי קבוצות ציפורים מהמין רחם (Neophron percnopterus), דורס הדואה למרחקים ארוכים, נבדקו באמצעות משדרי GPS במהלך 127 נדידות סתיו של 65 פרטים. שתי הקבוצות היו שונות מאוד מבחינת ניסיון החיים שלהן. קבוצה אחת גדלה בגרעין רביה בתנאי מחייה מבוקרים כחלק מפרויקט השבה לטבע של המין, והשנייה בטבע. הציפורים בשתי הקבוצות שיפרו את ביצועי הנדידה שלהן ככל שרכשו ניסיון בתעופה. אולם השיפורים שנצפו היו ניכרים בעיקר עבור רחמים שגדלו בגרעין הרביה.
במהלך הנדידה הראשונה שלהם, הציפורים שגדלו באופן מבוקר היו פחות יעילות אך הצליחו להדביק את ביצועי הנדידה של אלה שגדלו בטבע כבר בנדידה השנייה. לפיכך, הניסיון שנרכש עזר לקזז את החסרונות של ניסיון חייהם בשלב מוקדם. החוקרים מעריכים כי ההסבר להבדלים שנמצאו טמון בהבדלים בתקופת החיים הראשונה, בה ישנן תקופות למידה רגישות. כך, כפי שלבני אדם קשה יותר ללמוד שפה בגיל מבוגר, גם הרחמים שבקעו בתנאים המבוקרים ושוחררו לחופשי בגיל מאוחר, התקשו ללמוד את כישורי התעופה והנדידה הנדרשים.
"הנתונים שאספנו מאפשרים ללמוד על ערכם של הניסיון המוקדם והניסיון הנרכש והשפעתם על היכולת של ציפורים להתמודד עם תקופות מאתגרות כגון נדידה. שילוב המחקר עם גרעין הרביה של רשות הטבע והגנים מאפשר לנו להבין טוב יותר את תוצאות מאמצי שמירת הטבע ולשפר את תוצאותיהם בעתיד", הסביר ד"ר רון אפרת, שסיים לאחרונה את לימודי הדוקטורט במעבדתו של פרופ' עודד ברגר-טל מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממובילי המחקר. "נראה שגם ציפורים, כמו בני אדם, מושפעות מניסיון החיים שלהן", סיכם.
קבוצת המחקר כללה את: פרופ' ניר ספיר מאוניברסיטת חיפה, פרופ' תומאס מולר מאוניברסיטת פרנקפורט ומכון המחקר סנקנברג בגרמניה ואוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים.
מחקר זה נתמך ע"י קרן גרמניה-ישראל למחקר ולפיתוח מדעי (GIF), מספר מענק I-1465-413.13/2018. בנוסף, רון אפרת נתמך על-ידי מלגת אדמס של האקדמיה הישראלית למדעים.
