בדרך לכבוש את העולם

מלחמת 7 באוקטובר תפסה את פרופ' מיכל בר-אשר סיגל מצדו השני של האוקיינוס. באותה עת, שהתה סגנית נשיא האוניברסיטה לקשרים בינלאומיים באוניברסיטת הרווארד ולימדה שם בבית הספר למשפטים. המראות שנשקפו מבעד לחלונות הכיתה והקולות שבקעו מרחבי הקמפוס, שגעשו בהפגנות בעלות גוון אנטישמי, היו בלתי נסבלים לעיניים ואוזניים ישראליות. "בזמן שלימדתי באוניברסיטת הרווארד נחשפתי להפגנות תמיכה בארגון החמאס, מבלי שזכו לתגובה הולמת מראשי המוסדות האקדמיים המובילים בארה"ב", היא אומרת.

מאז חזרתה לארץ, ובתוקף תפקידה החדש, מתמודדת בר-אשר סיגל עם האתגרים שנוצרו כתוצאה מהשינויים הקיצוניים באקלים האקדמי. "בשבועות האחרונים אנו מקבלים הודעות ממספר מוסדות אקדמיים, וביניהם האוניברסיטה בלוון שבבלגיה, המסרבים לשתף פעולה עם מוסדות אקדמיים בישראל. המצב אינו פשוט ונצטרך ללמוד להתמודד עם תופעות מן הסוג הזה".

עם כניסתה לתפקיד סימנה פרופ' בר-אשר סיגל מספר יעדים: הרחבת תוכניות הלימוד הבינלאומיות עם אוניברסיטאות חשובות בעולם, גיבוש תוכניות בינלאומיות חדשות לתואר ראשון, בדגש על הרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים עם מדינות שונות, כגון קנדה וארצות הברית, ועוד".

האם מימוש היעדים שסומנו על-ידך עלול להיתקל בקשיים לנוכח הגל העכור של האנטישמיות ששטף כמה אוניברסיטאות בעולם?

"אנו ניצבים מול אתגרים רבים, גם בתוכניות הבינלאומיות וגם במחקר. נתקלנו במוסדות אקדמיים בעולם שצמצמו את שיתופי הפעולה איתנו ובמקביל הביעו ביקורת קשה על התנהלותה של מדינת ישראל. מצד שני, אנחנו מזהים התגייסות מרגשת של מוסדות אחרים המביעים תמיכה בישראל. מתארגנות משלחות שתומכות בפעילות האקדמית שלנו, כאשר רק לאחרונה משלחות מאוניברסיטאות פנסילבניה ואריזונה ערכו אצלנו ביקורי הזדהות".

בצל המלחמה, כיצד מעודדים מוסדות אקדמיים בחו"ל לרקום ולהדק איתנו קשרים אקדמיים?

"כאשת סגל במוסד אקדמי אני מאמינה מאוד בחינוך ובידע. המצב בישראל הוא מורכב ויש צורך להסביר את המורכבות הזו לעולם שרואה את הדברים בגוונים של שחור ולבן. הזדהות עם זכויות הפלסטינים נבדלת מתמיכה בחמאס – ואת זה אפשר וצריך להסביר; ובעיקר להסביר את זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה. ניתן לרתום את בני בריתנו בעולם לטובת סיוע במשימה הזאת".

מה הם מוקדי המשיכה העיקריים של אוניברסיטת בן-גוריון בעיני חוקרים וסטודנטים בחו"ל?

"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטת מחקר מובילה במספר תחומים, ועובדה זו מהווה את מוקד המשיכה המשמעותי ביותר לחוקרים וסטודנטים הבאים בשערינו; בן-גוריון היא אוניברסיטה ייחודית בארץ ובעולם בזכות היותה חלוצה בפיתוח תחומי מחקר מדעיים, כגון טכנולוגיות מים, קיימות וחקלאות-מדבר, לצד תחומי מצוינות כמו מחשבת ישראל, ספרות והיסטוריה של עם ישראל; תרומתה המשמעותית לחברה בישראל מתבטאת בפעילותה למען האוכלוסייה בנגב, בהכשרת סקטורים שלמים לתעשייה בישראל (1/3 מהמהנדסים כחול-לבן הם בוגרים של בן-גוריון), כמו גם בהתגייסות לאתגרי השעה. האווירה הייחודית בקמפוס, שמעצימה את החוויה הסטודנטיאלית, המיקום הגיאוגרפי והמדבר המשגע כל אלה ועוד הופכים אותנו לאבן שואבת עבור סטודנטים וחוקרים מהארץ ומהעולם".

האם לחברי סגל האוניברסיטה יש דרך להקל על קליטתם של סטודנטים וחוקרים מחו"ל?

"בהחלט. חוויית הלימודים של הסטודנט הבינלאומי נסמכת אצלנו על שילוב אינטגרטיבי בכיתות, במעבדות ובאתרי הניסויים. קורסים באנגלית המוצעים לכל, לצד חיבורים בין הסטודנטים הישראלים והבינלאומיים במרחבי הקמפוס הם משמעותיים להצלחת המחלקה לקשרים בינלאומיים. והדובדבן שבקצפת: ה- welcome center החדש שהוקם באוניברסיטה, בהובלת ד"ר סתוי ברעם וליאור רוזנטל אלמוזנינו; הוא נועד לשמש כמרכז אקדמי חברתי עבור אוכלוסיית הסטודנטים הבינלאומיים ולהקל עליהם לאורך כל הדרך".

פרופ' בר-אשר סיגל היא חוקרת תלמוד במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן; בעלת תואר ראשון ותואר שני מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני ותואר שלישי מטעם המחלקה למדעי הדתות באוניברסיטת ייל; הייתה מלגאית סטאר באוניברסיטת הרווארד וזוכת מלגת אלון מטעם המועצה להשכלה גבוהה; חברה נבחרת וחברת הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה למדעים. בר-אשר סיגל הוזמנה להיות פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד.

עבודתה המדעית מתרכזת במחקר פילולוגי של ספרות חז"ל, ובחקר היחסים שבין יהודים ונוצרים במאות הראשונות לספירה ובעיקר כפי שאלו משתקפים בתלמוד הבבלי.