אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מייסדת: מכון לאומי לעיצוב וחקר מדיניות אקלים
המכון לחקר מדיניות אקלים לאומית (INCPR) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עוסק במחקר חדשני ורב-תחומי, רלוונטי ואיכותי, המעצב את השיח הציבורי בסוגיות של שינוי אקלים, ומספק ניתוח מדיניות והמלצות למקבלי החלטות ולמנהיגי ציבור בארץ ובעולם. תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר, הצטרפה לאוניברסיטה ותעמוד בראש המכון: "מדיניות אקלים מבוססת מחקר ומדע תוביל לתוצאות איכותיות וראויות יותר לטובת האדם, החברה והסביבה. אנו מתכוונים לעבוד על אתגרים ברמה מקומית וגלובלית ושואפים להשפיע על גופים מרכזיים, כמו ארגונים, ממשלות וגופים בינלאומיים".
מדעני אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פועלים בשדה המחקר הסביבתי והאקלימי מזה חמישה עשורים. בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גודלמן-זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון הוקם לפי כשנתיים במטרה לחבר בין תחומי מחקר שונים לטובת המשימה העולמית של התמודדות עם שינויי האקלים ושמירה על כדור הארץ. כעת, בית הספר יחד עם הפקולטה לניהול באוניברסיטה, חברו יחד בכדי להקים מכון מחקר מוכוון מדיניות במטרה להוות גשר של העברת הידע ותרגומו לקידום מדיניות אקלים יעילה ומיטיבה המבוססת ידע ומחקר. המכון יפעל בצומת שבין מחקר אקדמי, מדיניות ציבורית, חברה אזרחית והסקטור הפרטי ויהווה כלי לגיבוש ועיצוב מדיניות אקלים מבוססת ידע, רלוונטית ומשפיעה.
אירועי ה-7 באוקטובר והצורך לשקם את הנגב המערבי, משתקפים גם הם במטרות המכון. גישה מכוונת שגשוג ושותפות בין מגזרים וקהילות בשילוב גורמים סביבתיים, חברתיים וכלכליים תאפשר להכיר בפוטנציאל של האזור ולטפח אותו בשנים הבאות.
בראש המכון החדש תעמוד תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר. זנדברג פרשה מפעילות פוליטית בת 20 שנה, בה הובילה מדיניות סביבתית ואקלימית חסרת תקדים במספר היבטים. תחת כהונתה אימצה הממשלה לראשונה את חוק האקלים, נקבע יעד אפס פליטת גזי חממה נטו עד 2050 והושקעו משאבים בפתרונות קיימות מבוססי טבע, טכנולוגיית אקלים וחדשנות. זנדברג קידמה רפורמה חינוכית בתחום האקלים בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי והובילה מדיניות מתקדמת בשורה של נושאים אקלימיים וסביבתיים.
"אני שמחה להצטרף לאוניברסיטת בן גוריון ולהוביל מוסד שבבסיסו חזון שיחולל מהפכה במדיניות הסביבה והאקלים בישראל", אמרה זנדברג. "בתקופה של איומים ואתגרים, משבר האקלים הוא אתגר שלא נדחק לשוליים ולא הולך לשום מקום. המחקר והמדע האקלימי בישראל ובעולם מתקדמים במהירות, ויחד איתם עלינו לעצב מדיניות שתיגזר מהמדע ושתשפיע על המציאות בצורה האפקטיבית ביותר ובפרק זמן קצר. משבר האקלים חמור משחשבנו, וכבר הגענו לאמצע 'העשור הקובע' שבו על האנושות לשנות כיוון. המשמעות היא שעלינו לפעול עכשיו, ולעשות זאת בצורה הנכונה ביותר. בתקופה הקרובה, המכון ישים דגש על ההקשרים האקלימיים של הצמיחה המחודשת של ישראל והאזור".
"אנו מברכים את תמר, בוגרת אוניברסיטת בן-גוריון שמביאה תשוקה, מחויבות ועשייה מוכחת לתחום עיצוב מדיניות אקלים. המכון בהובלת תמר ימנף את המחקר פורץ הדרך באוניברסיטה לטובת עיצוב מדיניות שתבנה עולם טוב יותר." אמר פרופ' מיקי מלול, דיקן הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
"ראינו צורך ממשי בתרגום ממצאים מדעיים, פרי מחקר של שנים, לצעדי מדיניות ספציפיים ומכאן ההחלטה על הקמת המכון. אני בטוח שביכולתנו למקסם את ההשפעה הסביבתית תוך הקפדה על חדשנות מדעית המותאמת לצרכי החברה. כעת, המטרה היא ליידע את מקבלי ההחלטות לגבי שיטות העבודה הטובות ביותר", ציין פרופ' ירון זיו, מנהל בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.