מה יכול לסייע בהפחתת תחושת אשמה הורית?

האחריות העצומה הגלומה בהורות הופכת את תחושת האשמה לנפוצה ביותר בקרב ההורים. הרגשות הם טבעיים, אך אשמה מוגזמת עלולה להוביל לדיכאון וחרדה. במחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב עולה שרפלקטיביות הורית יכולה לשמש כגורם מגן מפני השפעות הרסניות שעלולות להתעורר אצל הורים לילדים עם קשיים רגשיים והתנהגותיים. ממצאי המחקר יוצגו בכנס השנתי של מרכז דואט לגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב שייערך השבוע.

רפלקטיביות הינה היכולת הפסיכולוגית שלנו להבין שההתנהגות של עצמנו ושל אחרים סביבנו, מונעת משלל מחשבות, מניעים, כוונות, רצונות ורגשות. כדי להבין טוב יותר את עצמנו ואת האחרים סביבנו עלינו לעצור, לחשוב, להרגיש – ורק אז לפעול. כך נוכל לוודא שאנו מגיבים למה שנמצא בבסיס ההתנהגות, ולא בהכרח להתנהגות עצמה. תובנה זו מהווה את הבסיס ליחסים בין-אישיים מיטיבים.

קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את תפקיד הגישה הרפלקטיבית של ההורים בהקשר של אשמה הורית. הדוקטורנט עידו שלו, בהנחיית פרופ' נעמה עצבה-פוריה ופרופ' פלורינה יוזפובסקי מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז דואט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, התמקדו ברפלקטיביות של הורים ובחנו האם היא יכולה לסייע להורים להתמודד עם חווית האשמה ההורית אל מול קשיי הילדים?

באמצעות ראיונות עומק שנערכו ל-106 הורים לילדים עם קשיים רגשיים והתנהגותיים בגילאי שנה עד שש, קבעו החוקרים שלושה היבטים של אשמה הורית: עוצמת האשמה, תיקון ותגובה פנימית לאשמה.

"ביצענו מחקר מעמיק שהעלה כי אשמה היא חוויה מרכזית אצל הורים שילדיהם סובלים מקשיים התנהגותיים ורגשיים ועל כן עלינו לבחון גורמי חוסן אפשריים שיכולים להקל על ההורים ולמנועי התדרדרות רגשית", הסביר עידו שלו.

"היה לנו חשוב להבין האם היכולת ההורית לעצור ולהבין מה הילד שלי חושב ומרגיש, מה עומד מאחורי ההתנהגות שלו וכיצד ההורה מרגיש אל מול זה, מהווה דרך טובה לשמור על הקשר הורה-ילד ובכך לסייע לילדים להתמודד טוב יותר. מצאנו, שקשיים רגשיים והתנהגותיים של הילדים קשורים לתחושות אשמה הוריות עוצמתיות יותר שמופיעות בתדירות גבוהה יותר, כמו גם לחוויה רגשית יותר קשה ופחות סלחנית של ההורים אל מול תחושות אלו בעצמם. עם זאת, אצל הורים עם רמות גבוהות של רפלקטיביות הורית, לא היה קשר בין הקשיים של הילדים לאשמה ההורית! ממצא זה מציע שרפלקטיביות הורית יכולה לשמש כגורם מגן מפני השפעות שליליות שעלולות להתעורר אצל הורים לילדים עם קשיים רגשיים והתנהגותיים החשים אשמה", סיכמה פרופ' נעמה עצבה-פוריה.

פרופ' נעמה עוצבה-פוריה | צילום: דני מכליס

קבוצת המחקר כללה את: עידו שלו, נגה שרון, פרופ' פלורינה יוזפובסקי ופרופ' נעמה עצבה-פוריה, כולם מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז דואט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

המחקר נתמך על ידי השופט ליאון קפלן ובית הספר קרייטמן ללימודי מחקר מתקדמים.

כנס דואט השנתי 2024  מטעם מרכז דואט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב המחבר בין מחקר לטיפול בתחום התפתחות ילדים ולשילוב ידע זה בקהילה, יתקיים החל ממחר ועד יום חמישי ( 10-11/04/2024) באוניברסיטת בן גוריון בנגב.