עליה גדולה בשכיחות אוטיזם בישראל
מחקר לאומי חדש מצא שבין השנים 2017 ל-2021 הוכפלה שכיחות האוטיזם בישראל.
בין השנים 2017 ל-2021 הוכפלה שכיחות האוטיזם בישראל. מחקר לאומי חדש מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שירותי בריאות כללית, משרד הבריאות, אלו"ט וסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי בחן מידע מקרב 3.5 מיליון ילדים בגילאי שנה עד 17 ומצא עלייה דרמטית בשכיחות האוטיזם, במיוחד בגילאי שנתיים עד שלוש. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Autism Research.
הערכה מדויקת של הגידול בשכיחות אוטיזם היא קריטית לתכנון הרחבת שירותי האבחון, החינוך וההתערבות בהתאמה לקצב השינוי. מחקר לאומי שבחן נתונים של 3.5 מיליון ילדים בגילאי שנה עד 17, מצא כי השכיחות הכוללת של אוטיזם הוכפלה, בעוד השכיחות בילדים בני 2-3 עלתה פי 4.4.
צוות המחקר, בראשות פרופ' אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ניתח נתונים שהתקבלו הן מהמוסד לביטוח לאומי, המאשר ומפקח על קצבאות והטבות שמוקצות לכל הילדים המאובחנים עם אוטיזם בארץ, והן נתונים של כללית, ארגון הבריאות המעניק שירותים רפואיים לל-52.8% מאוכלוסיית ישראל.
שני מקורות הנתונים חשפו עלייה של כמעט פי שניים בשכיחות האוטיזם בקרב ילדים בגילאי שנה עד 17. מספר הילדים עם אבחנה רשמית של אוטיזם בגילים אלו עלה מ-14,914 בשנת 2017, ל-32,222 בשנת 2021.
הנתונים מצביעים על שינוי דרמטי במיוחד בגילים הצעירים. אחוז הילדים בני שנתיים-שלוש עם אוטיזם עלה מ- 0.27% ל- 1.19%, בילדים בגילאי 4-6 השכיחות גדלה מ-0.8% ל-1.83% ובילדים בגילאי 8 השכיחות עלתה מ-0.82% ל-1.56%.
"הניתוח שלנו מראה שאוכלוסיית המאובחנים עם אוטיזם הולכת וגדלה במהירות, במקביל לירידה בגיל האבחון. במחקרים קודמים הראנו שלילדים שמאובחנים בגיל צעיר, כבר בגיל שנתיים וחצי, יש סיכוי גדול פי שלושה להתקדם משמעותית ביכולות התקשורת והכישורים החברתיים ביחס לילדים המאובחנים בגילים מאוחרים יותר. עם זאת ההזדמנות לשיפור תלויה בזמינות של שרותי תמיכה וטיפול. העלייה הדרמתית במספר המאובחנים הצעירים מדגישה את האתגר העומד מול מערכות הבריאות והחינוך שנדרשות להגדיל את מערכות התמיכה בקצב מסחרר", הסביר פרופ' דינשטיין.
ד"ר דורית שמואלי, נוירולוגיות ילדים, אחראית על תחום התפתחות הילד בחטיבת הקהילה בכללית "העלייה באבחנת אוטיזם היא עולמית, וסיבותיה רבות, כשהעיקריות בהן הן הרחבת ההגדרה, כך שכיום היא כוללת ילדים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין, ועליה במודעות, הן של הורים והן של מסגרות החינוך. בארץ, העלייה בפניה לאבחון אוטיזם והגידול הדרמטי במספר הילדים שמקבלים אבחנה מורגשים היטב בשירותי התפתחות הילד ונדרשת תוכנית לאומית מקיפה והקצאת משאבים כדי לתת מענה לצרכים הגוברים".
המחקר הנוכחי ייחודי בכך שהנתונים שוחזרו בשני מערכי נתונים עצמאיים, זה של הביטוח הלאומי וכללית. ההתאמה בתוצאות משני מקורות המידע מבססת את אמינות הממצאים והמסקנות באופן שטרם נעשה במחקרים קודמים בארץ או בעולם. החוקרים מקווים שנתונים אלו ישמשו ככלי עזר עבור משרדי ממשלה ורשויות מקומיות בכדי לתכנן את פיתוח מערכות החינוך והבריאות הרלוונטיות לגילים ספציפיים (מעונות יום, גני תקשורת, וכן הלאה) בהתאם לשינוי בשכיחות.
פרופ' גל מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לילדים ונוער בסורוקה מרכז רפואי, חבר סגל הפקולטה למדעי הבריאות ומנהל רפואי במרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: "העלייה הגדולה בשכיחות אוטיזם בישראל מתכתבת עם הנתונים העולמיים בתחום זה. עליה זו מאתגרת את הקלינאים ואת המערכות השונות שנותנות שירותים לילדים ואנשים עם אוטיזם ומסקרנת את החוקרים בארץ ובעולם. אוטיזם היא הפרעה המלווה את האנשים עם אוטיזם ומשפחותיהם במהלך כל חייהם. התערבות מוקדמת ואינטנסיבית הוכחה כיעילה ומקדמת את הילדים עם אוטיזם והנתונים החדשים מצריכים התייחסות והיערכות של קובעי המדיניות בתחום זה, על מנת שההתערבויות המוכחות יוכלו להגיע לכל ילד ולכל אדם שזקוק להם".
לדברי רונית שוסל, מנהלת חטיבת ידע, מחקר והכשרה באלו"ט: "אלו"ט, העמותה המובילה את הטיפול באוטיזם בישראל, רואה חשיבות רבה בריכוז הנתונים הנוגעים לאוכלוסיית האוטיסטים בארץ והשירותים השונים שהם מקבלים. בהעדר תכלול של נתונים ברמה הארצית, מדינת ישראל לא תוכל להעמיד לרשות האוכלוסייה מענים בזמינות ובאיכות הנדרשת לשם קידומם האופטימאלי לשילוב בחברה ובקהילה. כמו שפורסם בדו"ח מצב האוטיזם של אלו"ט לשנים 2022-2021 כבר כיום קיים מחסור משמעותי בשירותי חינוך, רווחה ורפואה וללא התערבות ותכנון שירותים, פער זה יילך ויעמיק בשנים הקרובות".
"ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהרחבת הזמינות של שירותים והתערבויות שיתאימו לשינויי השכיחות תוך התמקדות ספציפית בהתפתחות מוקדמת, במטרה לאפשר התערבות יעילה ואפקטיבית בגיל הרך", סיכם פרופ' דינשטיין.
קבוצת המחקר כללה את: פרופ' אילן דינשטיין- המחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שירלי סולומון- המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מיכאל זץ ורונית שוסל מאלו"ט- אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, רפאל לוטנר ובלה בן גרשון מהמחלקה לאוטיזם במשרד הבריאות, פרופ' גל מאירי- מרכז עזריאלי וראש היחידה לפסיכיאטריה של ילד ונוער, סורוקה מרכז הרפואי האוניברסיטאי, פרופ' עידן מנשה- הפקולטה למדעי הבריאות והמרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו התפתחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וד"ר דורית שמואלי- אחראית התפתחות הילד , חטיבת הקהילה בכללית.
מחקר זה (מענק מס' 1150/20) נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה וקרן עזריאלי.