התרעה מהנגב לאיי הגלפאגוס: יש צורך בניטור ושימור אסטרטגי מפני מזהמים ימיים
שיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאוניברסיטת סן-פרנסיסקו דה קיטו באקוודור, מצביע על זיהום ימי בסביבת איי הגלפאגוס, גם באזורים שמורים המרוחקים מפעילות אנושית. "יש צורך דחוף בניטור וניהול אסטרטגי של האזור האייקוני הזה", מתריע פרופ' אריאל קושמרו, ראש המעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית.
מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חושף זיהום כימי במימי איי הגלאפגוס
איי הגלאפגוס, הממוקמים כ-1000 ק"מ מחופי אקוודור באוקיינוס השקט, מוכרים ברחבי העולם הן בזכות ייעודם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו והן בזכות המגוון הביולוגי יוצא הדופן אך השברירי שלהם, המעוצב על ידי זרמי אוקיינוס והמרחק ממדף היבשת.
בשנים האחרונות, איי הגלפאגוס מתמודדים עם השפעות הולכות וגוברות של פעילות האדם, וזו מאיימת על המגוון הביולוגי הייחודי שלהם. בעוד שהשפעה אנושית בסביבה ימית מעוררת דאגה עולמית גוברת, נוכחותם ותפוצתם במערכות האקולוגיות הימיות השמורות של האי, עדיין נשארו בגדר תעלומה, שכן אלו מוגדרים אזורים 'בתוליים' עם נוכחות אנושית מועטה.
קבוצת מחקר משותפת לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאוניברסיטת סן-פרנסיסקו דה קיטו באקוודור, בהובלת פרופ' אריאל קושמרו מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, בחנה את הקשר בין פעילות אנושית לתפוצת זיהומים סביבתיים. לשם כך נאספו דגימות מים משישה אתרים באי המושפעים מפעילות אנושית, כמו נמלים וחופים תיירותיים, ומארבעה אתרים המוגדרים "בתוליים" הסגורים לפעילות אדם/תיירות.
אילו מזהמים נמצאו במי הים של איי הגלאפגוס?
באמצעות ניתוח כימי במעבדה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, זוהו מגוון של זיהומים מלאכותיים, כמו: פחמימנים שמקורם בנפט, תרופות ומוצרי טיפוח אישי, חומרי הדברה, כימיקלים תעשייתיים כגון פלסטייזרים, מעכבי בעירה, הורמונים סינתטיים ומסנני קרינת UV האופייניים למוצרי קוסמטיקה (בריכוזים משתנים של 1-100 ppm).
כיצד מזהמים כימיים משפיעים על המערכת האקולוגית הימית?
מערכות אקולוגיות ימיות רבות מאופיינות בעמידות גבוהה לשינויים סביבתיים, אולם חומרים הנ״ל מפגינים יכולת פזור גבוהה החל במשקעים חופיים ועד מימי אוקיינוס פתוחים. זהו איום משמעותי על בריאותן של מערכות אקולוגיות ימיות. כך למשל, רכיבים פעילים של תרופות נמצאו ברקמות של חסרי חוליות כגון צדפות ואלמוגים בוני שוניות. ממחקרים קודמים ידוע שמספר ניכר של כימיקלים כמו מסנני קרינת UV מסוגלים להפריע למערכות ההורמונליות של חיות בר ולהשפיע על תפקודים קריטיים כגון רבייה, גידול וחילוף חומרים.
זרמי האוקיינוס מפיצים מזהמים גם לאזורים "בתוליים"
המזהם היחיד שזוהה בשני אתרים בתוליים ללא פעילות אנושית, מסנן ה-UV אנזאקמן (4-MBC), מדגיש את הפוטנציאל של זרמי אוקיינוס לפזר מזהמים בסביבה הימית מעבר למקורם. ייצור פסולת בשילוב עם טיפול לא מספק בשפכים וניהול לא יעיל של פסולת מוצקה, גורם לשחרור תרכובות רעילות ולפליטה ישירה של שפכים לא מטופלים הישר למימי החוף. זרמי אוקיינוס גוררים פסולת מוצקה ונוזלית, כולל פסולת פלסטיק וקבוצת כימיקלים מומסים ממקורות מרוחקים כמו יבשת דרום אמריקה, וזאת נוסף לציי דיג תעשייתיים גדולים הפועלים בסמוך לשמורה הימית. כל אלו תורמים להידרדרות סביבתית באמצעות שחרור מזהמים כימיים ופסולת פלסטיק.
החוקרים קוראים להגברת ההגנה על איי הגלאפגוס
"תוצאות הבדיקות הכימיות מדגישות את הצורך הדחוף בניטור כמותי ואסטרטגיות ניהול כדי להגן על שמורה ימית אייקונית זו", מתריע פרופ' קושמרו. "חומרים אלה, הכוללים תרופות, אנטיביוטיקה ומוצרי טיפוח אישי כמו אלה שנמצאו במחקר, ידועים בעמידותם ובפוטנציאל להצטברות ביולוגית, מה שמוביל לטרנספורמציות מורכבות שעלולות להחריף את רעילותם בסביבה הימית".
זיהום סביבתי באיי הגלאפגוס: השלכות על המגוון הביולוגי ועל בריאות האדם
מחקרים שנערכו בעבר באיי גלאפגוס כבר תיעדו את הצטברות הביולוגית של מתכות כבדות כמו כספית וקדמיום במיני דגים בעלי חשיבות מסחרית, כאשר חלקם חורגים מהריכוזים המרביים המותרים לצריכה אנושית. אולם פיזור מזהמים כימיים גם באזורים ללא מקורות זיהום ידועים, מעוררים דאגה בשל רעילותם הפוטנציאלית לחי בסביבות מימיות.
מדוע שמירה על איי הגלאפגוס חשובה לעולם כולו?
"הקהילה העולמית כולה צריכה להירתם לטובת איי הגלאפגוס ושמירה על ניקיונם, שכן מעבר לחשיבות הביולוגית והנופית של האזור, יש בכך השפעות ניכרות על העולם כולו", סיכמה ד"ר אוצ'ואה-הררה מאוניברסיטת סן-פרנסיסקו דה קיטו באקוודור.
צילום ד״ר ולריה אוצ׳ואה-הררה
שיתוף הפעולה המחקרי
מחקר זה נתמך על-ידי בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומענק שיתוף פעולה UFSQ-BGU מאוניברסיטת סן פרנסיסקו דה קיטו.
קבוצת המחקר כללה גם את: מאי עם- שלום, רותם כנפי-ויינברג, ד״ר אסתי קרמרסקי-ווינטר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. קרלוס אלגריה , גבריאל ואקה-מדראנו, ד״ר דיאנה א.פזמינו, ג'ואן פבלו מונוז- פרז, מריורי יפז וד"ר ולריה אוצ'ואה- הררה מאוניברסיטת סן-פרנסיסקו דה קיטו באקוודור.
הממצאים פורסמו בכתב העת Regional Studies in Marine Science.
