חשיבותם של הורים גאים
מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב השווה אנשים מקהילת הלהט"ב בגילאי 50+, עם ובלי ילדים, ביחס להיבטים של מערכות יחסים עם משפחת המוצא: קבלת נטייה מינית וקרבה רגשית. הממצאים מצביעים על כך שהורות עשויה למלא תפקיד משמעותי בעיצוב תחושת השייכות והזהות דווקא בתקופת החיים המאוחרת. המחקר פורסם בכתב העת Journal of Homosexuality.
הפיכה להורה היא סמן מרכזי לבגרות ולהשתלבות חברתית, הקשור קשר הדוק לנורמות חברתיות שמקדמות הולדת ילדים, הנפוצות במיוחד בישראל. עבור להט"ב, ישנם מספר מסלולים להורות, כמו: אימוץ, פונדקאות, הסדרי הורות משותפת והורות דרך ממערכות יחסים הטרוסקסואליות קודמות. מסלולים שונים מוערכים חברתית בדרגות שונות, בהתאם למידת ההתאמה שלהם לנורמות החברתיות השוררות, אולם להט"ב, התמודדו מאז ומתמיד עם מחסומים וסטיגמות חברתיות שהקשו עליהם להפוך להורים. בעשורים האחרונים נראה כי ישנה התקדמות ניכרת בזכויות הלהט"ב ובנגישות להורות, אולם עדיין נותרו מכשולים משמעותיים, כמו: הליכים בירוקרטים ארוכים, עלויות כספיות גבוהות וסטיגמה חברתית שלילית.
הומופוביה מופנמת מתעוררת כאשר אנשים מקבוצות מיעוט מיני נחשפים לסטיגמה חברתית המכוונת כלפי זהותם. הם עשויים להפנים עמדות שליליות אלו באופן שפוגע בתפיסתם את עצמם. הומופוביה מופנמת מהווה גורם סיכון משמעותי לדיכאון, חרדה ואף אובדנות בגיל המבוגר, ולכן חשוב להבין את הגורמים שיכולים להשפיע עליה.
מחקר שנערך ע"י הסטודנטית תם בוקר-גונן בהנחיית פרופ' אלה קון- שוורץ, ראש התוכנית לגרונטולוגיה (לימודי זיקנה) ופרופ' יעקב בכנר, מהתוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, השווה להט"בים בגילאי 50+ עם ובלי ילדים, ביחס להיבטים של מערכות יחסים עם משפחת המוצא: קבלת נטייה מינית וקרבה רגשית. המטרה: לבחון את תפקיד ההורות ביחס להומופוביה מופנמת.
באמצעות שאלון מקוון שהופץ בשיתוף פעולה עם המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, נאספו נתונים נאספו מ-472 מבוגרים להט"בים בגילאי 50+ מישראל. השאלונים העריכו את קשרי משפחת המוצא, הומופוביה מופנמת וכללו איסוף נתונים סוציו-דמוגרפי של המשתתפים, באמצעות דירוג היגדים כמו: "משפחתי הביולוגית תומכת בנטייה המינית שלי" או "עד כמה אתה פתוח לגבי הנטייה המינית שלך עם המשפחה הביולוגית/משפחת המוצא שלך?". %60 מהמשתתפים במחקר דיווחו שהם הורים לילדים. אמנם זהו שיעור משמעותי, אך הוא עדיין נמוך יותר מאשר באוכלוסייה הכללית, שבתוכם 80-95% הם הורים.
ממצאי המחקר הצביעו על כך שלהט"בים עם ילדים דיווחו על רמה נמוכה יותר של הומופוביה מופנמת ורמות גבוהות יותר של קבלת נטייה מינית וקרבה רגשית מבני משפחת המוצא שלהם. הורים להט"בים דיווחו על רמות גבוהות יותר של קבלה ממשפחותיהם, דבר שהיה בקורלציה עם רמות נמוכות יותר של הומופוביה מופנמת.
במדד קבלה של הנטייה המינית על ידי בני המשפחה (שנע בין (1-5 , להט"ב עם ילדים דיווחו על רמה של 4.56 בממוצע, בעוד להט"ב ללא ילדים דיווחו על רמה של 3.86 בממוצע. במדד קרבה ריגשית עם בני המשפחה (שנע בין 1-5 ), להט"ב עם ילדים דיווחו על רמה ממוצעת של 4.56 , בעוד להט"ב ללא ילדים דיווחו על רמה ממוצעת של 3.90 .
"להט"בים בגילאי 50 ומעלה ללא ילדים עשויים להתמודד עם שני תיוגים שליליים", מסבירה פרופ' קון-שוורץ. "הם גם שייכים לקבוצת מיעוט מינית והם גם ללא ילדים. בחברה הישראלית, חיים ללא ילדים עלולה להביא עימה תיוג חברתי שלילי וסטיגמתי, לאור נורמות הילודה החזקות בחברה. הצטלבות של שני היבטים אלה של זהות, נטייה מינית ומעמד הורות, יכולה ליצור דינמיקה מורכבת המשפיעה הן על התפיסות החברתיות והן על ההערכה העצמית של האדם".
עוד עולה במחקר, שסטטוס ההורות היה קשור באופן משמעותי לאיכות היחסים עם בני משפחת המוצא. להט"בים עם ילדים דיווחו על יחסים חיוביים יותר עם משפחות המוצא שלהם, המאופיינים בקבלה גדולה יותר של נטייתם המינית ובקרבה רגשית גבוהה יותר. קשרים אלה עשויים להצביע על כך שמבוגרים להט"בים עם ילדים בגיל מאוחר יותר חווים קשרים משפחתיים בטוחים ומאשרים יותר, כמו גם תחושות מוגברות של תמיכה, שייכות והערכה עצמית, ואלו בתורם מעצבים תפיסה חיובית יותר שלהם ביחס לנטייתם המינית.
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שמעמד ההורות קשור להבדלים באופן שבו אנשים להט"בים נתפסים ומוערכים על ידי משפחותיהם, וקבלה זו יכולה להגן עליהם מפני תפיסות חברתיות שליליות כלליות יותר, ייתכן בשל החשיבות החזקה של ילודה בחברה הישראלית", מסבירה תם בוקר- גונן, עורכת המחקר.
למשפחת המוצא תפקיד מכריע בעיצוב האופן שבו אנשים להט"בים תופסים ומעריכים את עצמם. ממצאי המחקר תומכים ומחזקים את תפקיד ההורים והקשרים במשפחה ועל כן עורכי המחקר ממליצים לפתח תוכניות תמיכה והתערבות המכוונות למשפחות של להט"בים, בנוסף לתשומת לב ייחודית ללהט"ב ללא ילדים, שעשויים לסבול יותר מדחייה מהסביבה הקרובה שלהם. תוכניות אלו יוכלו להקל על תהליך הקבלה של להט"ב על ידי בני משפחתם, דבר שעשוי לקדם את הרווחה הנפשית והכללית שלהם ושל בני משפחותיהם.
מחקר זה (מס' מענק 447/21) נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע.
