מעשנים? ייתכן שאתם גוזלים מילדיכם שינה עמוקה
הנה סיבה נוספת להפסקת עישון: השינה של ילדיכם. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, מצביע על כך שחשיפה לעשן סיגריות בבית פוגעת באופן משמעותי באיכות השינה של ילדים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Scientific Reports.
ילדים החשופים לעישון פסיבי בביתם עלולים לסבול משינה קצרה יותר באופן יחסי, ירידה ביעילות השינה ומיקיצות מרובות (התעוררויות קצרות) במהלך הלילה ואף חשד להפרעות נשימה בשינה. רוב המחקרים בילדים המשתמשים בשאלונים או פוליגרף ביתי מצביעים על כך שחשיפה לעשן טבק סביבתי היא גורם סיכון משמעותי לנדודי שינה, נחירות והפרעות נשימה בשינה. אולם, נתונים מבוססי שאלונים בלבד מוגבלים מבחינת היכולת שלהם לספק מסקנות חד משמעיות.
קבוצת המחקר בהובלת פרופ' אריאל טרסיוק, חוקר במחלקה לפיזיולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ומנהל היחידה להפרעות שינה בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי ופרופ' אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים בביה"ח סבן לילדים בסורוקה ומומחה ברפואת ריאות בילדים ובאוניברסיטת בן־גוריון בנגב, ניתחה ממצאי נתונים שהתקבלו מקרב 30 ילדים שעברו בדיקות שינה אובייקטיביות במעבדת שינה, לצד מדידת קוטינין בשתן, כסמן ביולוגי לחשיפה לעשן סיגריות.
פרופ' אריאל טרסיוק. קרדיט צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
הילדים, בגילאי שנה עד 12 שנים, הופנו לבדיקת שינה במעבדה בשל תופעות כגון: נחירות, דום נשימה חסימתי ותסמינים נוספים של הפרעות נשימה בשינה. כמעט מחציתם חיו בסביבה משפחתית שבה אחד ההורים לפחות מעשן. החוקרים שילבו בין בדיקות מעבדה מתקדמות לאיכות השינה, שאלוני הורים ובדיקות סמנים ביולוגיים, כדי לקבל תמונה מדויקת של רמת החשיפה והשפעתה.
באמצעות בדיקת קוטינין (תוצר של ניקוטין) בשתן, נמצא קשר ישיר: ככל שרמת החשיפה לעשן גבוהה יותר, כך יעילות השינה נמוכה יותר וזמן השינה הכולל מתקצר. ילדים שנחשפו לעשן סיגריות הציגו מדד עוררות הגבוה ב-67% לעומת חבריהם. כלומר, השינה שלהם מקוטעת ואינה מאפשרת מנוחה עמוקה. בניגוד לסברה הרווחת, החשיפה לעשן לא החמירה את חומרת הפסקות הנשימה בקרב הילדים שנבדקו, אלא פגעה ישירות באיכות השינה עצמה.
יש לציין שלמרות שבדיקות השתן הראו חשיפה ברורה לעשן סיגריות, 60% מההורים הכחישו כל חשיפה של ילדם לעשן סיגריות, מה שמדגיש את הצורך בהעלאת מודעות.
"הדבר המדאיג הוא שהעשן לא נשאר מחוץ לחדר הילדים", אומר פרופ' טרסיוק. "גם כשהורה משוכנע שהוא ‘מעשן בזהירות’ הדבר גורם ליותר יקיצות, פחות שינה עמוקה ובפחות הזדמנויות למנוחה אמיתית".
פרופ' אביב גולדברט. קרדיט צילום: דוברות סורוקה
"הורים נוטים לראות בנחירות משהו רגעי ומטריד, אבל עבור רבים מהילדים זו רק קצה הקרחון. כשנוסף לכך עשן סיגריות בסביבת הבית, גם אם הוא ‘ברקע’, השינה הופכת לשבירה וקצרה יותר", מוסיף פרופ' גולדברט. "עישון פסיבי הוא גורם סיכון שניתן להפסיק מיד, ובכך לשפר באופן ניכר את איכות השינה של הילד ואת תפקודו ביום".
ד"ר איריס עציון וד"ר נוגה ארואס, והאפידמיולוגית ד"ר שרי גרינברג-דותן שהיו שותפות לעבודה הקלינית והמעקב אחר הילדים במסגרת התמחותן במחלקת ילדים ב' בביה"ח סבן לילדים בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, מציינות כי הממצאים מחזקים את הצורך בשיחה ישירה עם הורים על השפעת העישון בבית על שנת הילד. שינה מקוטעת בילדות נקשרת להפרעות קשב, לקשיים לימודיים ולהשמנה, וכי צמצום חשיפה לעשן סיגריות הוא מרכיב מרכזי ברפואה מונעת בילדים.
יש צורך לשלב בירור שיטתי על עישון במשפחה ועל חשיפה לעשן סיגריות בכל הערכה של ילדים עם נחירות, דום נשימה או הפרעות שינה, מדגישים החוקרים. "אנו קוראים להורים ליצור סביבה נקייה מעשן עבור ילדיהם ולהבין שעשן הסיגריות 'ממשיך עם הילד למיטה', גם כשהסיגריה כבר כבויה. הפחתת עישון בסביבת הילדים היא צעד פשוט יחסית, עם רווח משמעותי לבריאות השינה, להתפתחות ולתפקוד היומיומי.
קישור למחקר בכתב העת Scientific Reports (DOI: 10.1038/s41598-026-59443-5)
