בין זיכרון לטכנולוגיה
מודל אינטראקטיבי שפותח באוניברסיטה, בשיתוף משרד המורשת ומנהלת תקומה, מאפשר לעצב יחד את מרחב המורשת של העוטף, תוך שילוב תיעוד אירועי 7 באוקטובר, שימור הזיכרון וחיזוק החוסן האזורי. המודל החדשני זיכה את מפתחיו ב"פרס לבנטר" לקידום מיזמים אזוריים ומטרופוליניים
מעבדת NUR (Negev Urban Research) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף משרד המורשת ומנהלת תקומה, מובילה מיזם חדשני, המבקש לקחת חלק בעיצוב מרחב המורשת של חבל תקומה באמצעות טכנולוגיה אינטראקטיבית ותיעוד הזיכרון הקולקטיבי של אירועי 7 באוקטובר. המיזם, "מרחב הסכמה" שמציע מודל חדשני לחיבור בין תכנון מרחבי, הנצחה, מורשת וחוסן קהילתי, זיכה את מפתחיו ב"פרס לבנטר" לקידום מיזמים אזוריים ומטרופוליניים. "הפרויקט הזה הוא בעל חשיבות היסטורית, לאומית ואזרחית מהמעלה הראשונה", אומר פרופ' דן בלומברג, סגן הנשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומוסיף: "מעבר להנצחת אירועי 7 באוקטובר ולתיעוד הרב-שכבתי של המרחב שנפגע, הוא יוצר זירה אינטראקטיבית חדשנית המחברת בין שכבות ידע ונתונים, והופכת לכלי דינמי עבור רשויות, מתכננים ותושבים כאחד".
לדברי פרופ' בלומברג, היוזמה אמנם נולדה מתוך אסון וטבח 7 באוקטובר, אך ייעודה חורג מעולם ההנצחה בלבד. "הפלטפורמה מבקשת להניח תשתית חדשה ליצירת שיח, שקיפות והסכמות תכנוניות בין רשויות לקהילות, ולאפשר תהליך מתמשך של תיעוד, למידה ובניית אמון סביב סוגיות מרחביות, חברתיות וקהילתיות", הוא אומר. "בכך, הפרויקט מבטא מעבר מהתמודדות עם טראומה לאומית ליצירת כלי ציבורי 'חי', המחבר בין זיכרון, תכנון ועתיד משותף".
ברקע היוזמה עומדת התוכנית האסטרטגית שמוביל משרד המורשת להקמת "מרחב מורשת חבל תקומה", מהלך לאומי רב-שנתי שנועד לשלב בין תיעוד ושימור אירועי 7 באוקטובר ובין עיצוב עתידו של האזור. התוכנית כוללת שלושה שלבים מרכזיים: שלב התיעוד והמיפוי שכבר החל, שלב התכנון האזורי ושיתוף הציבור, ולבסוף שלב הביצוע שבו ייושמו התוכניות בשטח.
במסגרת שיתוף הפעולה פותחה זירה אינטראקטיבית רחבת היקף, המאפשרת לחבר בין מידע תכנוני, תיעוד היסטורי, נרטיבים קהילתיים ונתונים מרחביים, ולהפוך אותם לכלי עבודה דינמי עבור מתכננים, רשויות ותושבים.
המערכת מבוססת על שלוש שכבות מרכזיות: תשתית פיזית, תשתית דיגיטלית וממשק אינטראקטיבי. במרכז הפרויקט ניצב מודל פיזי באורך של כחמישה מטרים המדמה את חבל תקומה כולו, לאורך כ-70 קילומטרים. המודל, המורכב מ-46 חלקים מודפסים בלייזר, מאפשר המחשה מוחשית של הקשרים המרחביים באזור והופך את הדיון התכנוני לנגיש וברור יותר.
על גבי המודל מוקרנות שכבות מידע מגוונות הכוללות נתונים תכנוניים, רשתות תחבורה, שטחים פתוחים, שבילי טיול וגבולות מוניציפליים, לצד מיפוי של אתרי מורשת קיימים והצעות לאתרי הנצחה חדשים. שכבה נוספת, שנוצרה על ידי צוותים שהפעיל משרד המורשת, עוסקת במיפוי אירועי 7 באוקטובר עצמם - מוקדי חדירה, נקודות חטיפה, אזורי פגיעה ומוקדי הרס וביזה, כדי לגבש הבנה מרחבית עמוקה של האירועים והשפעתם על עיצוב הזיכרון והמרחב העתידי.
מעבדת נור פועלת תחת המטריה של לשכת סגן הנשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי בבן-גוריון. לדברי האדריכלית מירב עידית בטט, העומדת בראש המעבדה, אחד האתגרים המרכזיים בתכנון אזור פוסט-משברי הוא ריבוי השחקנים והנרטיבים המעורבים בתהליך. "הפלטפורמה החדשה נועדה לייצר 'מרחב הסכמה', מקום שבו קהילות, מתכננים, רשויות וגופי מורשת יכולים לבחון יחד חלופות תכנון, להציף מחלוקות ולהגיע להבנות משותפות באופן מבוסס- נתונים ורגיש להקשר האנושי וההיסטורי", היא מסבירה.
המערכת מאפשרת, בין השאר, הצלבת שכבות מידע שונות בזמן אמת, מעבר בין מבט-על אזורי להתמקדות בנקודות ספציפיות, כמו גם השתתפות פעילה של הציבור בתכנון. כך למשל, אחד הכלים שפותחו במסגרת המיזם מאפשר למשתתפים לשרטט בעצמם את תוואי "ציר המורשת" העתידי. מדובר בציר רעיוני המתוכנן במקביל לכביש 232 ועתיד לחבר בין מוקדי מורשת והנצחה קיימים וחדשים.
צוות הפרויקט מדגיש כי מעבר לערכו התכנוני, המיזם נועד גם לחזק את החוסן הקהילתי והאזורי באמצעות שימור הזיכרון והפיכתו לחלק פעיל בעיצוב העתיד. בהתאם לכך, אחת ממטרותיו המרכזיות היא יצירת תשתית נרטיבית חיה, שתאפשר לשלב סיפורים אישיים, עדויות ודימויים כחלק בלתי נפרד ממערך קבלת ההחלטות והתכנון של חבל תקומה.
במהלך חודש אפריל קיימה המעבדה שתי סדנאות מקצועיות בהשתתפות נציגי מועצות אזוריות, מתכננים, אדריכלים, אנשי מורשת וגופי תיעוד, בהם הספרייה הלאומית ומיזם "עדות 7.10".
השלב הבא של הפרויקט יתמקד בהנגשת המערכת לציבור הרחב ובפיתוח כלים שיאפשרו לתושבים לקחת חלק פעיל בהעשרת הזיכרון הקולקטיבי של חבל תקומה באמצעות שיתוף סיפורים, עדויות וחומרים אישיים.
מעבדת נור היא מעבדה לאומית למחקר וחדשנות עירונית ונחשבת לראשונה מסוגה בישראל בתחום מדעי העיר. פעילותה נעשית בשיתוף עם MIT media lab ועם בית הספר לאדריכלות במכללת סמי שמעון.
צוות מעבדת נור: מירב בטט, יונתן כהן, גתית לינקר, נועם גל, תובל אודלסמן, סיגלית פלטניק, מוריה מסיגי, מירב פרזיגר;
משרד המורשת: שירה שפירא.
