האם הגולם יקום על יוצרו?
האם רובוטים יוכלו להשתלט על העולם? חוקרי בן־גוריון מסבירים מדוע התשובה מורכבת יותר מכפי שנדמה.
פרופ' אמיר שפירא והחוקר מיכאל קשי, ממעבדת הרובוטיקה והבקרה במחלקה להנדסת מכונות, מנתחים את ביצועיו של G1, רובוט דמוי-אדם המבוסס על בינה מלאכותית, ומסבירים מדוע העולם נתון לשליטתנו, בינתיים
הדיון בשאלת השתלטותם האפשרית של רובוטים על העולם מעסיק בשנים האחרונות חוקרים, פילוסופים ואנשי תעשייה על פני הגלובוס. במעבדה לרובוטיקה ובקרה במחלקה להנדסת מכונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בוחנים את השאלה הזו לא דרך מדע בדיוני, אלא באמצעות מחקר מתקדם ורובוט אמיתי, מהמתקדמים מסוגו בעולם.
פרופ' אמיר שפירא, העומד בראש המעבדה, נשאל בראיון לכאן 11 האם רובוטים אכן יוכלו להשתלט על העולם. תשובתו הייתה ישירה ובלתי מתפשרת: "כן, הרובוטים יוכלו להשתלט על העולם", השיב ויצר גלי הדף בקרב הצופים והקוראים שנחשפו לאמירתו.
עם זאת, פרופ' שפירא מבהיר כי האיום הטכנולוגי, על אף קיומו, ניתן לנטרול כל עוד האדם הוא זה שמפקד ומפקח על פעולת הרובוטים.
בין חזון למציאות
הנושא שהיה מרתק מעצם טבעו הפך לאקטואלי במיוחד בעקבות הצטרפותו למעבדה של רובוט דמוי-אדם חדש ומרשים במיוחד: G1 מתוצרת חברת Unitree הסינית.
מדובר ברובוט מהדור האחרון, שמבנה גופו כולל עשרות מפרקים – יותר ממספר המפרקים בגוף האדם. מבנה זה מקנה לו יכולות תנועה מתקדמות במיוחד, המאפשרות לו לשמור על שיווי משקל, להתמודד עם הפרעות חיצוניות ואף לבצע תנועות מורכבות כמו ריקוד.
ואף־על־פי־כן, המורכבות המכנית הזו מציבה אתגר משמעותי בפני החוקרים. בניגוד לרובוטים פשוטים יותר, תנועתו של G1 אינה יכולה להתבסס על רצף פקודות בסיסיות. כל צעד דורש תיאום מדויק בין עשרות מנועים הפועלים בו־זמנית. בשל כך, רובוטים מודרניים כדוגמתו נשענים יותר ויותר על בינה מלאכותית הלומדת באמצעות ניסוי וטעייה, בדומה לאופן שבו בני אדם לומדים ללכת בילדותם.
לומד כמו ילד
אחד המאפיינים המסקרנים של G1 הוא קיומם של שני "מוחות" נפרדים הפועלים בו־זמנית. המוח הראשון אחראי על תגובות מהירות ורפלקסיביות, שמירה על יציבות והתמודדות עם כוחות חיצוניים. המוח השני מופקד על תהליכים איטיים ומורכבים יותר, כמו הבנת הסביבה, תכנון מסלול וניווט במרחב. פיצול זה מאפשר לרובוט לשלב תגובה מהירה עם חשיבה שקולה ותכנון ארוך טווח.
שני מוחות לרובוט אחד
מערך רחב של חיישנים מסייע לרובוט הסיני להשתלב במרחב; לזהות מכשולים, להבין הקשרים סביבתיים ואף להושיט לבני אדם חפצים שהתבקש להביא להם. עובדת היותו מצויד במיקרופונים וברמקולים משפרת את האינטראקציה איתו ומאפשרת לו לתקשר עם בני אדם.
ה־G1 מסוגל לקבל פקודות בדיבור ואף לדווח בקול על תקלות טכניות. יכולות אלו, המבוססות על בינה מלאכותית מתקדמת, מחזקות את מעמדו של הרובוט כשותף פעיל במרחב האנושי, כזה שניתן לשתף איתו פעולה ולא רק להפעילו מרחוק.
האדם עדיין בשליטה
מיכאל קשי שותף לפעילות המחקרית במעבדה, והוא מציין כי "על אף המורכבות והעוצמה הטכנולוגית, הכלים לפיתוח ולשליטה ברובוטים אלו הולכים והופכים לנגישים יותר".
לדבריו, המפגש הראשוני עם הרובוט הסיני היה מלווה בחששות: "הרובוט נראה מאיים במורכבותו, אך עם הזמן התברר כי העבודה איתו אינה שונה מהותית מעבודה עם רובוטים אחרים שעבדנו איתם. מרגע שההבנה הזו התבססה, קצב ההתקדמות במחקר הואץ משמעותית".
ובאותה נימה, פרופ' שפירא ומיכאל קשי מתארים את החוויה כמעין חזרה לילדות: "זה הרגיש קצת כמו לקבל צעצוע תלוי שלט רחוק בסגנון רובוטריק".
המחקר במעבדה לרובוטיקה ובקרה באוניברסיטת בן-גוריון מדגים כיצד שאלות פילוסופיות גדולות על עתיד האנושות מקבלות מענה מעשי דרך מחקר הנדסי מתקדם. בין אם הרובוטים אכן יוכלו להשתלט על העולם ובין אם לא, דבר אחד ברור: הם כבר כאן, והאחריות על אופן שילובם בחיינו נותרה בידי האדם.
