הרופא של העתיד כבר כאן
פרופ' רן בליצר יחד עם עמיתיו בקופת חולים כללית מוביל מהלך דרמטי של הטמעת מערכות בינה מלאכותית במרפאות ובבתי חולים | "במקרים רבים שיתוף הפעולה בין הרופא האנושי ובין מערכות ממוחשבות שיפר את בריאות החולים ותרם למניעת תחלואה ותמותה", הוא מגלה
חזון רפואי חדש הולך ומתגשם לנגד עינינו בסיוע פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, בעל תואר שלישי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וראש תחום הבריאות במכון הלאומי לבינה מלאכותית של האוניברסיטה (The Institute). בליצר, פרופסור מן המניין בבן גוריון, הוא מהדמויות הבולטות בישראל בתחום החדשנות הרפואית. בעבודתו הוא משלב בין רפואה, טכנולוגיה ומחקר, ומוביל מהלכים שנועדו להכניס בינה מלאכותית למערכת הבריאות; תכליתם היא לשפר את איכות השירות, לייעל את תהליכי האבחון והטיפול, ולהציל חיים.
פרופ' בליצר נוהג לומר כי "הבינה המלאכותית תשנה את תהליכי העבודה ואת הגדרת התפקידים המסורתית בעולם הרפואה", ויתרה מכך, לדבריו "בינה מלאכותית עומדת להפוך לתשתית בסיסית, בדומה לחשמל, ולרכיב מכריע בקבלת החלטות רפואיות. בהקשר זה כבר הוכח יתרון בתחומים מוגדרים לכלים חכמים על פני האדם, ועם הצטברות הראיות, רפואה הנשענת על בינה מלאכותית תהפוך לנורמה".
מהו לדעתך התפקיד המרכזי שבינה מלאכותית צפויה למלא במערכת הבריאות בעתיד?
"בינה מלאכותית תהיה רכיב מרכזי בקבלת ההחלטות הקליניות הנוגעות כמעט בכל תחום רפואי. כבר היום ישנם תחומים קליניים שבהם קיימות עדויות מדעיות ליתרון של כלי בינה מלאכותית על הקלינאי האנושי, בפרט בתחומים כמו דימות. ככל שיצטברו העדויות, רפואה מבוססת בינה מלאכותית תהפוך ל Standard of Care".
מהו מקומו של הרופא בעידן שבו אלגוריתמים מסייעים בחיזוי, אבחון וקבלת החלטות?
"עבודתו היומיומית של רופא במערכת בריאות מודרנית כוללת היקף בלתי סביר של פעילות טכנית, ביורוקרטית ואדמיניסטרטיבית. בשלב הראשון, מערכות בינה מלאכותית יכולות להפחית באופן דרמטי את העומס האדמיניסטרטיבי והטכני, ולאפשר לקלינאים להתמקד באינטראקציה האנושית ובהחלטות הקליניות המשמעותיות ביותר. עם זאת, נדרשת בקרה אנושית כדי לוודא שההמלצות נכונות ומותאמות למטופל, לאורח חייו ולהעדפותיו".
כיצד אתה מעריך את רמת האמון של הציבור כיום בכלים מבוססי בינה מלאכותית?
"ציבור המטופלים כמו גם ציבור המטפלים מגלה סקרנות וחשדנות בריאה לגבי הכלים הללו, ובצדק. מעט מאוד כלים עברו בחינה מדוקדקת בסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה וטרם טופלו 'מחלות הילדות' של הטכנולוגיה החדשה - הזיות, הטיות והיעדר שיטתיות במענה המתקבל. צריך להבין שהבינה המלאכותית אינה מקשה אחת ויש בה 'משפחות טכנולוגיות' ותיקות, כמו למידת מכונה ולמידה עמוקה, שלא סובלות מחלק גדול מהמגבלות הללו; מנגד, ישנן טכנולוגיות חדשות כמו הצ'אטים ומודלי השפה הגדולים שההבטחה הגלומה בהן עצומה, אבל גם האתגרים שטרם נענו".
מהו תפקידה של האקדמיה, ובייחוד של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בקידום חדשנות מבוססת בינה מלאכותית ברפואה?
"אחד היתרונות הבולטים של אוניברסיטת בן-גוריון בתחום החדשנות בבריאות הוא החיבור העמוק והייחודי למרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, הנמצא בשורה הראשונה של בתי החולים המובילים בארץ ובעולם. 'סורוקה' מתמודד עם אתגרים כבדי משקל, ובכל זאת מצליח לייצר בו־זמנית איכות רפואית גבוהה, שירות מהמעלה הראשונה, וכן חדשנות ומחקר פורצי דרך. יתרה מכך, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצוי חלק משמעותי מהמדענים המובילים בארץ ובעולם בתחום ה AI, ומוקדשת תשומת לב רבה למחקר ופיתוח בתחומי הבינה המלאכותית בבריאות. מדינת ישראל נמצאת כיום במרוץ גלובלי לשימור המובילות שלה בתחום החשוב ביותר שעל סדר היום המדעי - הבינה המלאכותית. ועדות לאומיות שישבו על המדוכה כבר הדגישו את הצורך בהאצה דרמטית של הכשרת חוקרים וקידום פיתוחים בתחום זה, וזהו אתגר שמונח לפתחם של המוסדות האקדמיים בישראל. המהלך של נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, להקמת ה Institute הוא מהלך משנה מציאות בהעצמת החוקרים בתחום, בגיוס מוחות מובילים מן העולם, ובהכוונה להמשך פיתוח כלים ייעודיים בחזית המדע והטכנולוגיה".
האם תוכל לספר לנו על קורס שעונה על הציפיות האלה?
"לאחרונה השקנו את הקורס המתקדם בישראל לבכירי מערכת הבריאות בעולם הבינה המלאכותית תחת המטריה האקדמית של The Institute. הקורס מעניק כלים למנהל המבקש לגבש תוכנית אסטרטגית ארגונית להטמעת בינה מלאכותית לכל מוצר בריאות ובכל חברה מסחרית העוסקת בתחום באחריות ובזהירות הנדרשות. בין החוקרים המרצים בקורס, הנמנים על סגל המכון לבינה מלאכותית, מופיעים מובילי ומובילות דעה שפיתחו כמה מהכלים המתקדמים בעולם להטמעת בינה מלאכותית אחראית במערכות בריאות, וכן לניטור ובקרה מושכלת של מוצרים בטוחים, אשר נמצאים כיום בכל מרפאה בקופת חולים כללית. בין המרצים בקורס נמנים גם כמה מהחוקרים במוסדות המובילים בארה"ב, לרבות חוקרת מובילה מ MIT אשר זכתה להכרה רק השנה ברשימת 100 המשפיעים של Time Magazine".
לדברי פרופ' בליצר, בינה מלאכותית מאפשרת גילוי מוקדם של מחלות, זיהוי בעיות רפואיות נסתרות, קיצור הליכים רפואיים ושיפור סיכויי ההחלמה. הוא מדגיש כי אחד היתרונות המרכזיים של הבינה המלאכותית הוא צמצום טעויות באבחון. סיטואציה שבה המערכת הרפואית תוכל להתריע בפני אדם על סיכון להתפרצות מחלה עוד לפני הופעת התסמינים כבר לא נחשבת למדע בדיוני. כבר כיום יכול הרופא לזמן את המטופל למעקב או לטיפול מונע - צעד שיכול להציל חיים ולשנות את אופי הרפואה ממגיבה למונעת.
במקרים רבים, מגלה פרופ' בליצר, שילוב כזה של רופא ומערכת ממוחשבת שיפר את איכות הטיפול ותרם להפחתה של תחלואה וסיבוכים משמעותיים. הוא רואה בכך דוגמה לכך שהרפואה של העתיד תישען על שיתוף פעולה בין אדם ומחשב ולא על תחרות ביניהם, אולם הדבר מחייב הטמעה מושכלת של הכלים הללו תוך בניית אמון בין המטפלים והמטופלים למערכות החדשות.
לצד פעילותו בקופת חולים כללית ובסגל אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' בליצר הוא גם שותף פעיל בהקמה ובהתבססות המכון הלאומי לבינה מלאכותית של האוניברסיטה שתכליתו היא לקדם שימוש מושכל בבינה מלאכותית בתחומים מגוונים. המכון (The Institute) מאגד אנשי מדע, טכנולוגיה, ממשל ורפואה, ופועל לחבר בין מחקר אקדמי ליישום בשטח. לפלטפורמה חדשה זו הוא מביא את ניסיונו ממערכות הבריאות ומהאקדמיה בארץ ובעולם, ומשתף פעולה עם מומחים מתחומים אחרים כדי לבנות תשתיות ידע וכלים שיסייעו להטמיע בינה מלאכותית בצורה אחראית.
