מרכז הנגב לקיימות

חברי המרכז

סגל מנהלי

מרצה בכיר
המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

מדעי הקיימות | חשבונאות ביו-פיסית | חברה וסביבה

הרקע האקדמי וההתמחות של ד"ר מידד קיסינגר הינם בין תחומיים. הוא גאוגרף ומדען 'קיימות' המתמחה בגישות שונות לחשבונאות ביו-פיזית וניתוח המשמעויות למדיניות ותכנון לקידום פיתוח בר קיימא. מחקריו בוחנים מגוון קשרים בין פעילות אנושית והסביבה הטבעית (תלות והשפעה) בקני מידה מרחביים שונים. קשרים אלו כוללים בין היתר את הממשק שבין החברה האנושית, שירותי המערכת הטבעית וקיימות המערכות במרחב העירוני, הלאומי והבינלאומי. הוא עושה שימוש ומפתח שיטות שונות לחשבונאות ביו-פיזית (הכוללת קרקע, מים, אנרגיה ופסולת) ובוחן את המשמעויות למדיניות ותכנון.
לד"ר קיסינגר דוקטורט בתכנון עיר ואזור מהאוניברסיטה של בריטיש קולומביה (UBC), תואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה מאוניברסיטת חיפה ותואר ראשון בגאוגרפיה מאוניברסיטת תל אביב. הוא משמש כחבר סגל במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון וראש קבוצת המחקר 'לקיימות ומדיניות סביבתית'. במסגרת זו כוללים מחקריו בשנים האחרונות יריעה רחבה הכוללת בין היתר נושאים כגון: קיימות עירונית, אנרגיה, חברה וסביבה, קיימות מערכות מזון, והתנהגות וסביבה.

מתאם מחקר
מכון המפרי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

חברים מן המניין

פרופסור מן המניין וראש הקתדרה ללימודים עירוניים
המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תכנון עיר ואזור | גיאוגרפיה פוליטית | יחסים אתניים

פרופסור יפתחאל עוסק בקשר בין זהות, כוח ומרחב, ובהשלכות של תכנון, התיישבות ופיתוח על קיימות חברתית ופוליטית. מחקריו של יפתחאל עוסקים בהשוואה בינלאומית של ערים ומשטרים והיחסים החברתיים-אתניים הנוצרים בהם, תוך התמקדות בישראל/פלסטין.

מרצה בכיר
המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי והמחלקה לאדם במדבר ע"ש בונה טרה, מכון שוויצריה לחקר סביבה ואנרגיה של סביבות צחיחות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תכנון עירוני | עיצוב אורבני | תחבורה ועירוניות

יודן רופא הוא אדריכל ודוקטור בתכנון ערים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. מחקריו עוסקים בעיצוב אורבני, מיפוי קוגניטיבי ותחושות אנשים בסביבות מגורים, תכנון ועיצוב רחובות, הליכה ברגל ובטיחות, והקשר בין תחבורה ושימושי קרקע.
בשנים האחרונות חוקר ד"ר רופא את המבנה המרחבי ואת צורת ההתפתחות של הישובים הבדואים הלא מוכרים כסוג של תכנון ובנייה לא פורמליים. בעברו שימש כראש תחום תכנון אורבני במשרד הבינוי והשיכון.

פרופסור חבר
המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

תכנון ערים | דינמיקה עירונית

המפתח לקיימות חברתית וסביבתית נמצא בסביבה העירונית. על תכנון הערים להכיר בכך ש: א. עיר היא מערכת מורכבת, ב. עיר היא במהותה מערכת דמוקרטית. הרעיון של "תכנון עצמי" השזור בכל עבודותיי נובע מהשאיפה ליצירת ערים משוכללות ומכילות ולהתאמת מערכת התכנון למאפיינים היסודיים של העיר.

מובילי תחומי מחקר

רכז פרויקט "אינדקס חיות ואיכות חיים בנגב"

כלכלה מקומית מקיימת | צדק חלוקתי

בוגר תואר שני באקולוגיה מטעם אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מכון בלאושטיין לחקר המדבר. עוסק בתהליכי פיתוח מקומי ואזורי, על ההיבטים המרחביים, סביבתיים, כלכלים, פוליטיים שלהם, והמעורבות האזרחית בהם. בשנים האחרונות פעל כמנהל אקדמי בפרויקט כלכלה מקומית מקיימת (Project Wealth) בשתיל, ובין היתר עסק בפיתוח ידע, ובפרסום חומרים סביב תחומים של יצירתיות, מדדים אזורים לאיכות חיים, רכש ציבורי מקומי ועוד. כיום מרכז פרויקטים העוסקים בפיתוח כלכלי אזורי ובמרחב אזורי הוגן בנגב.

רכזת "התכנוניה"

תכנון עירוני | סביבה ותכנון | המרחב הבדואי בנגב

יערה היא אדריכלית, מתכננת ערים ודוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
במהלך למעלה מעשור, היא השתתפה בצוותי תכנון שהגדירו את המדיניות הארצית לפארקים מטרופוליניים, מדיניות סביבתית לשמירה על הסביבה החופית ותכניות אב ומתאר עירוניות ואזוריות. בנוסף, זכתה במספר פרסים אקדמיים ביניהם מלגת נשיא המדינה לחוקרים מצטיינים (2015), פרס המחקר המצטיין של איגוד המתכננים (2013), מלגת קרן סנדברג (2009) למחקרים מצטיינים בתחומי העיצוב והאדריכלות המקיימת.
בשנים האחרונות היא מתמקדת בעבודתה בגישור בין צרכים ושאיפות של קהילות למערכת התכנון הישראלית ומגבלות השטח.

השנתון הסטטיסטי של החברה הבדואית בנגב

תכנון עירוני | עירוניות | פיתוח אזורי

עוסק ומתעניין בקשר שבין האדם ובין המרחב המיוצר על-ידי האדם. התזה שפיתח במהלך התואר השני עסקה בהקשרים שבין מחזורים כלכליים למחזורים מרחביים, ובתואר השלישי עסק בגישותיו של התכנון העירוני למציאות רב-תרבותית.
מתעניין בחקירת המרחב העירוני על היבטיו השונים: אורח החיים העירוני, הפילוסופיה של העיר ויחסה של מערכת התכנון לתושבים, והמתח ביניהם. בנוסף עסק יצחק בפיתוח חלופות ל"יד הנעלמה" והמעוותת של הכלכלה הקונבנציונלית, במסגרת למידה ופיתוח של פרקטיקות של כלכלה מקומית מקיימת בשיתוף עם ארגונים שונים בנגב בהובלת שתי"ל.