מרכז הנגב לקיימות

פרויקטים

המחקר מתעמק בהשלכות הצפויות של מעבר בסיסי צה"ל לנגב, באמצעות התעמקות בשלושה מישורים: הפיתוח העירוני, התחבורה, האוכלוסייה. המחקר מתמקד באיתור הפערים בין השאיפות של הגורמים השונים המעורבים בתהליך ובמידה בה הפיתוח הצפוי יתקיים על פי עקרונות של קיימות חברתית וסביבתית. תכנית המחקר היא בת שלוש שנים. שנת המחקר הראשונה הוקדשה לאיסוף חומרים, ראיונות והכרת מכלול השאיפות והרצונות של השחקנים הרבים בנגב ובשלטון המרכזי. בשנת המחקר השנייה, לצד השלמת מידע, יפיק צוות המחקר סדרה של תסריטי פיתוח המבוססים על התוכניות והכלים המופעלים בשטח. באמצעותם, נבחן את הפערים ונעריך את משמעותם. שנת המחקר השלישית תוקדש לגזירה של כלים לתכנון, פיתוח והתערבות – מתוך מטרה לצמצם את הפערים בין הרצוי והמצוי ולגשר עליהם.

צוות:

  • נורית אלפסי (חוקרת ראשית וראש הקבוצה העירונית), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • יודן רופא (חוקר, הקבוצה העירונית), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • הלל בר גיורא (חוקר וראש קבוצת תחבורה), אוניברסיטת אריאל בשומרון
  • אורן מוזיקנט (חוקר, קבוצת התחבורה), אוניברסיטת אריאל בשומרון
  • יהושע שמידט (חוקר וראש קבוצת בדואים), מרכז מדע ים המלח והערבה
  • אשר וטורי (חוקר, הקבוצה העירונית), המכללה האקדמית עמק יזרעאל

ארגונים שותפים:

  • אוניברסיטת אריאל בשומרון
  • המכללה האקדמית עמק יזרעאל
  • מרכז מדע ים המלח והערבה

מימון:

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מסגרת זמנים:

דצמבר, 2014 - דצמבר, 2017

מחקר זה בוחן את השתנות האזרחות העירונית בערי המהגרים של המאה ה-21. אופייה ומעמדה של האזרחות העירונית קשורות ישירות לחוסן של הקהילות המדוברות ולקיימות החברתית והכלכלית או לחילופין למשברי וסכסוכי החברה העירונית. בשלב ראשוני זה, המחקר מבצע בחינה השוואתית של ברלין ותל-אביב, ומיועד "להתפשט" גם לערי מהגרים נוספות באפריקה, אסיה ואוסטרליה.

צוות:

אורן יפתחאל (חוקר), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מימון:

קרן רוזה לוקסמבורג

מסגרת זמנים:

יוני, 2012 - דצמבר, 2016

קישורים:

גיליון מיוחד (IJURR) בנושא האזרחות העירונית החדשה

המערכת העירונית כוללת מרכיבים רבים ומגוונים אשר צורכים משאבים ופולטים מזהמים שונים המשפיעים על הסביבה המקומית, האזורית / לאומית, והגלובלית. מידת התלות וההשפעה העירונית הינה פועל יוצא של שורת מאפיינים עירוניים כגון: מיקום העיר, גודלה, הרכב אוכלוסייתה, אופייה, מערכת הניהול העירונית, ועוד שורה של גורמים מעצבים. קידום הקיימות העירונית תלוי באופן הפעילות של סקטורים עירוניים שונים – הרשות המקומית, התושבים, הסקטור המסחרי והתעשייתי. במקביל הולכת ומשתרשת ההכרה בכך שקידום תהליכי קיימות עירונית תלויים ומושפעים מפעולות בקני המידה השונים בעיר ומחוצה לה. בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים שורה של מדדים אשר נועדו לאמוד את הקיימות העירונית דרך הערכת מרכיבים שונים בקשר שבין ערים לסביבתן. מדדים אלו מאפשרים לתושבי ופרנסי העיר לבחון את מידת ההשפעה העירונית ולנתח את התרומה של צעדים שונים לקיימות העירונית. מטרת הפרויקט הינה פיתוח ובחינת 'אינדקס קיימות עירונית' לעיר תל אביב -יפו. האינדקס יאמוד את ההשפעה של סקטורים ומגוון פעילויות עירוניות על הקיימות העירונית.

צוות:

  • מידד קיסינגר (חוקר), אוניברסיטת בן גוריון
  • זאב שטסל (מוביל תחום), מרכז הנגב לקיימות
  • אורלי רונן (חוקרת), אוניברסיטת תל-אביב

מועד התחלה:

נובמבר, 2015

קישורים:

הערכה כמותית של קיימות עירונית ביו-פיזית ככלי עזר לקידום מדיניות סביבתית: תל-אביב -יפו - חקר מקרה

מחקר הבוחן לעומק את המשטר הקנייני והתכנוני-פיתוחי בנגב מאמצע המאה ה-19 ועד היום. המשטר הקרקעי מהווה תשתית לקיימות חברתית, כלכלית ופוליטית של כל חברה. עיקר המחקר עוסק במרחב הילידי-בדווי, ובהשתנות מערכת הקרקעות של מרחב זה תחת השלטונות השונים שניסו לבסס את ריבונתם בנגב.

צוות:

  • אורן יפתחאל (חוקר), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • סנדי קדר (חוקר שותף), אוניברסיטת חיפה
  • ניר כוהן (חוקר שותף), אוניברסיטת בר-אילן
  • הנריק לבון (חוקר שותף), אוניברסיטת הומבולדט, ברלין, גרמניה

ארגונים שותפים:

אוניברסיטת חיפה

מימון:

הקרן הלאומית למדעים

מסגרת זמנים:

יוני, 2013 - דצמבר, 2016

האוכלוסייה הבדואית הינה אוכלוסייה ייחודית בתרבותה ובאורחות חייה. מאז קום מדינת ישראל ועד היום עוברת אוכלוסייה זו תהליכים חברתיים שונים, והיא ניצבת כיום בפני מגוון אתגרים, חברתיים, תרבותיים, כלכליים וסביבתיים. בנגב חיים כיום כ-200,000 בדואים, אולם המידע הקיים אודות מרכיבים שונים של חברה זו חסר. למידע אמין ונגיש על מאפייני החברה והשינויים שחלים בה פוטנציאל תרומה לקביעת מדיניות לשיפור איכות חייהם של הבדואים של הנגב ותרומה לבחינת השינוי לאורך זמן. מטרת הפרויקט הינה איסוף עיבוד ופרסום תקופתי של נתונים סטטיסטיים אודות האוכלוסייה הבדואית בנגב מן ההיבט החברתי-תרבותי, הכלכלי, הסביבתי והקהילתי.

צוות:

יצחק (קיקי) אהרונוביץ (מוביל תחום), מרכז הנגב לקיימות

מועד התחלה:

נובמבר, 2015

אחד האתגרים העומדים בפני החברה האנושית כיום הוא צמצום פליטות גזי החממה המשפיעים ככל הנראה על תהליכי שינויי האקלים וההתחממות הגלובאלית. ערים מהוות את אחד ממוקדי הפליטה העיקריים ויחד עם זאת הינן בעלות פוטנציאל להתייעלות והפחתה. ערים רבות בעולם מנטרות את הפליטות הישירות והעקיפות הקשורות בפעילות העירונית ובוחנות את התרומה של צעדים שונים (תכנון ומדיניות, השקעה בתשתיות, טכנולוגיות, שינוי התנהגות ועוד) לצמצום הפליטות. הפרויקט הנוכחי אומד את פליטות הפחמן הישירות והעקיפות של העיר אילת ובוחן את התרומה של צעדים שונים להפחתה. מיקומה הגאוגרפי ומאפייניה של אילת כעיר תיירות צפויים להציג תבנית פליטה שונה מערים אחרות בישראל וכפועל יוצא ייתכן ואף כיווני פעולה ופוטנציאל הפחתה שונה.

צוות:

  • מידד קיסינגר (חוקר), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  • זאב שטסל (מוביל תחום), מרכז הנגב לקיימות
  • טל הר אבן לוי (עוזרת מחקר), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ארגונים שותפים:

  • היחידה הסביבתית אילת - איילות
  • עיריית אילת

מימון:

עיריית אילת

מסגרת זמנים:

אוקטובר, 2015 - אוגוסט, 2016

יצירתיות היא מרכיב חשוב לפיתוח מקיים ולחיוּת של אזורים. על רקע הבנה זו החלו בשנים האחרונות, באזורים רבים בעולם לערוך מדידה שיטתית של יצירתיות ולפתח מדדים שונים לשם כך. מרביתם של מדדים אלו, מתמקדים ביצירה אמנותית - תרבותית המתרחשת באזור, כשדה שבו יצירתיות היא מרכיב מהותי ומובהק, בעל השפעות רוחב רבות ומגוונות על הפיתוח האזורי. מטרת פרויקט מדידת היצירתיות והחיוּת האזורי בנגב, היא לספק תמונת מצב מהימנה אודות יצירתיות וחיוּת בנגב, ולפתח מערך מדדים שבעזרתו תוכל להתבצע מדידה כזו מעת לעת גם בעתיד.

צוות:

אסף רז (מוביל תחום), מרכז הנגב לקיימות

מימון:

פדרציות הקהילות היהודיות בצפון אמריקה

מטרת העבודה הייתה ניסוח דפוסים תכנוניים המשמרים את התרבות הבדואית, על ידי שיתוף הנשים הבדואיות בתהליך תכנון לעיירה כסייפה בכלל ולהסדרת כפרים בלתי מוכרים בתוך תחום השיפוט של כסייפה, וזיהוי צרכיהן הייחודיים לאורח החיים בתרבות הבדואית. העבודה כללה מפגשים אישיים עם נשים בגילאים שונים – נערות צעירות החיות בכסייפה ועובדות בה, סטודנטיות הלומדות ועובדות בבאר שבע, ונשים בכפרים בלתי מוסדרים בסביבות כסייפה ובהר הנגב.

צוות:

  • ד"ר יודן רופא (מנחה), אוניברסיטת בן-גוריון
  • אדר' יערה רוזנר (מנחה), אוניברסיטת בן-גוריון
  • נטע סיבוני גלילי
  • מורין דוידזון
  • פידא שחאדה
  • שירה מוריוסף

מסגרת זמנים:

מרץ, 2016 - יולי, 2016

סיוע בהגשת חוות דעת תכנונית ביחס לתמ"ל 1016 – תכנית המקודמת בותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור), מהווה חלק מתכנית מתאר לצפון העיר באר שבע. התמ"ל מפחיתה משמעותית את מס' יחידות הדיור מ-13,500 ל-4,120 והבנייה המתוכננת ברובה היא של יחידות צמודות קרקע, מה שלדעת הצוות אינו מצדיק קידום במסלול מהיר (ותמ"ל).

צוות:

  • אסף זנזורי (מתכנן סביבתי), החברה להגנת הטבע
  • לינה גליבובסקי

ארגונים שותפים:

החברה להגנת הטבע

מסגרת זמנים:

מרץ, 2016 - יולי, 2016

קישורים:

מסמכי התכנית באתר החברה להגנת הטבע