תקופת ההכשרה של פרחי ההוראה היא משמעותית ביותר בעיצוב תפיסות ומיומנויות המורה שהם עתידים להיות. אחת מהדמויות החשובות ביותר בתקופת ההכשרה היא המדריכה הפדגוגית, המד"פית אשר נקראת גם "מובילת אקדמיות פדגוגיות" . מלאכת המד"פיות היא מלאכת מחשבת הכוללת יצירת קשרים בין הידע התיאורטי המוקנה במוסד להכשרה אקדמית לבין הידע המעשי הנרכש על ידי התנסות בשטח, ליווי פרחי ההוראה באתגרים ואירועים משמעותיים, עיבוד חוויות המתנסה בהוראה ולמידה מהן. מומחיות במגוון תחומי ידע- מתחומי הידע הנלמדים בבתי הספר, דרך הוראת תלמידים ותלמידות ועד הכלים הדרושים להכשרה וחניכה מיטבית של פרחי ההוראה—נדרשת מהמד"פיות. למרות תפקידן הקריטי, אין תנאי קבלה רשמיים ולא קיים מסלול הכשרה מחייב למדריכות הפדגוגיות. בעוד שבחלק ממוסדות ההכשרה להוראה קיימת הכרה בצורך לתמוך במד"פיות, לרוב הן לא זוכות לתהליכי למידה ותמיכה מקצועית בעבודתן.
בניסיון לבסס ולקדם ידע מקצועי של מד"פיות, ולבסס מסגרת ללמידה מקצועית מתמשכת בתחום, חברו יחידת מו"פ התנסות בהוראה -אקדמיה כיתה במכון מופ"ת, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, האוניברסיטה העברית והמרכז לחקר הפדגוגיה.
במסגרת השותפות הוקמה קהילת פיתוח בה היו שותפות מד"פיות ממספר מכללות ברחבי הארץ, מנחות וחוקרים.ות. קהילה זו למדה יחד עקרונות של חקר הפרקטיקה, תוך בחינה של פרקטיקות ליבה בהדרכה הפדגוגית. בהמשך הפרויקט, המד"פיות השותפות הובילו קהילות למידה במכללות השונות.
