המרכז לחקר הפדגוגיה, שותפויות אקדמיה-שדה
מאגר הידע

חיפוש

חיפוש

כלים לחוקרים המעוניינים להיכנס לשדה החינוכי

לצאת מגבולות האקדמיה ולעסוק במחקר יישומי הוא מהלך הדורש שילוב של רגישות, נכונות ללמידה, כבוד אמיתי לצוותים החינוכיים וגם הכנה מתאימה. הנה המדריך שלנו לכניסה של חוקרים לשותפות יישומית בשדה החינוכי.

אנו מציעים עקרונות עבודה לביסוס מחקר יישומי בשדה המשתף את משתתפות ומשתתפי המחקר. עקרונות אלה נותנים מקום רב לשותף מהשדה (המורה המשתתפת במחקר, מנהלת בית ספר, נציגה במחוז משרד החינוך ועוד). כמובן שקיימים עקרונות רבים ואחרים רלוונטיים לקידום המחקר.

עקרונות מנחים לעבודת המחקר במסגרת השותפות

הדדיות
הדדיות
נפעל בדרך בה אנשי המחקר וצוותי החינוך נתרמים אלה מאלה.
ביסוס אמון
ביסוס יחסי אמון
נפעל ליצירת סביבה ותחושה בטוחה לאורך המחקר.
כבוד לידע
כבוד לידע ולניסיון המעשי
נרצה לאמץ עמדה לא שיפוטית כלפי המשתתפים במחקר, שיח ב"גובה העיניים".
כבוד למקום
כבוד לכללים של המקום
ניקח את הזמן להכיר את ההקשר שבו השדה פועל; נהיה גמישים לנוכח מציאות המשתנה בחיי היום יום של אנשי החינוך.
קול המשתתפים
קול המשתתפים נשמע
נאפשר למשתתפים במחקר להתייחס לממצאים ולידע המחקרי שנצבר ולקחת חלק בפיתוח תוצרי למידה.
שמירה על אתיקה
שמירה על אתיקה
ניידע את המשתתפים במחקר לגבי מטרותיו, ותהליכים אשר יתרחשו בו.

דגשים מעשיים בתחילת הדרך

1

פגישת היכרות ותיאום ציפיות

כשאנחנו נכנסים לראשונה לשדה החינוכי, אנחנו מציעים לקיים פגישה עם המשתתפים במחקר. במסגרת פגישה זאת נקיים תיאום ציפיות, נציג את הרווחים האפשריים מהמחקר, נעלה סוגיות אתיות, נקבע ערוצי תקשורת מוסכמים ונחשוב יחד על מהלך המחקר והקצאת המשאבים הדרושים לו.
2

למידת השדה הנחקר

לאורך הזמן נלמד את ממשקי העבודה הישירים (למשל, המורה שמשתתפת במחקר) והעקיפים (למשל, מנהלת בית הספר) לשם היכרות ויצירת בסיס לאינטראקציה עם בעלי תפקידים במקרי הצורך. כמו כן, נלמד את ההקשר ואת מערכות היחסים כדי להבין איך לפעול בתוך זירת המחקר ובאילו מצבים להיות רגישים.
3

הסכמת המשתתפים במחקר

אנו פועלים בתוך ארגונים שנתנו את הסכמתם להשתתף במחקר. אולם, ההסכמה הזו היא לאו דווקא הסכמה של כלל המשתתפים בתוך המחקר. חשוב לאפשר לכל המשתתפים במחקר לבחור באם לקחת בו חלק.

דגשים מעשיים במהלך עבודת המחקר בשדה

דגשים אלה עשויים לתמוך בתהליך מחקר הדדי, דיאלוגי, אשר יכלול את נקודות המבט השונות - של אנשי החינוך השותפים במחקר ושל החוקרים. את הדגשים כדאי לשקול ולבחון את ההקשר הספציפי בו אנו פועלים.

שיח

שיח מתמיד לאורך המחקר:

מומלץ למסד שיחות קבועות עם משתתפות המחקר. גם אם לא מספיקים בזמן אמת כדאי לנסות למצוא מועד אחר לשיחה. כדאי לתאם ולהבהיר עם משתתפות המחקר את מידת המעורבות שלנו בפעילות שנתעד ואת המיקום שלנו במרחב.
נוח

עידוד הסתגלות לנוכחותינו:

מומלץ להיטמע בזירת המחקר לפני שמתחילים לתעד בה וליצור קשרים בלתי אמצעיים עם דמויות שנוכחות בשדה. באם מתאפשר, אפשר לנכוח בזירות ובאירועים שונים המתרחשים בסביבת המחקר, למשל, לנכוח בחדר מורים, בחצר בית הספר, באירועי שיא, ולא רק בכיתה שבה אנו מתעדים.
רגישות2

רגישות למציאות המשתנה:

השדה החינוכי והארגונים בתוכו סובלים לא פעם מחוסר יציבות, שינויים תכופים בתכניות העבודה והפרעות בשגרה. כדאי להפגין רגישות למצבים שבהם משתתפות המחקר נדרשות להתמודד עם בלתמ"ים ולהתאים את עצמנו, גם אם זה אומר לוותר על תיעוד מחקרי בסיטואציות מסוימות.
מעורבות

מעורבות של דמויות מפתח:

חשוב לשמור על מעורבות של דמויות מפתח, גם אם הן לאו דווקא משתתפות במחקר. דמויות אלה הן למשל מנהלי ומנהלות בתי הספר המשתתפים במחקר. צעד זה יסייע ברתימת המעגלים הרחבים יותר למטרות המחקר. ננסה להגדיר מראש שיחות קבועות בהן נדון בנתוני והתקדמות המחקר.
הקלטה

רגישות בזמן התיעוד המחקרי:

סיטואציית התיעוד היא מורכבת. אנו מציעים להודיע בכל פעם מחדש לפני שאנו מתחילים לתעד, ולהזכיר למשתתפים כי ניתן למחוק תיעודים אם הם מרגישים אי נוחות. נקפיד להפגין רגישות ולהציע להפסיק את התיעוד מיומזתינו אם המשתתפים חשים מבוכה. ננסה לא להפריע לשגרת היומיום של השדה ונמנע מלשותנה לצורך המחקר.
גבולות

רגישות לסיטואציות חברתיות:

הנוכחות האינטנסיבית שלנו בשדה עלולה לגרום לכך שננכח במצבים חברתיים מורכבים, שידרשו רגישות אתית, וההתמודדות שלנו עימם לא בהכרח תהיה קשורה בתפקיד שלנו כחוקרים. על החוקרים להבין מהו מקומם, מתי נכון להתערב ולעזור, ומתי נכון דווקא שלא להיות מעורבים.
שיפוטיות

חוסר שיפוטיות:

ננסה לצפות במתרחש בעין לא שיפוטית ומתוך גישה שבה אנו מנסות להבין את שיקולי הדעת של משתתפות המחקר. כדאי להימנע מלהעריך או למשב את העשייה של משתתפות המחקר. זאת מתוך הנחה בכך שזהו לא תפקידינו ואנו אף עלולות לפגוע במורה וביחסים בינינו.
תרומה הדדית

תרומה הדדית:

מלבד התרומה מהידע האישי של החוקרים, אפשר להציע למשתתפות המחקר פעולות שיכולות לסייע להן ללמידה, כמו למשל, להפנות למקורות מידע מסוימים שיכולים להיות רלוונטיים עבור משתתפת המחקר.
שיתוף בממצאים

שיתוף בממצאים:

השיח עם משתתפות המחקר יכול לתרום למחקר ולהוסיף נדבך נוסף לפרשנות החוקרים. כדאי לבחון באיזה שלב במחקר ובאילו נתונים משתפים את המעורבות במחקר, אם בכלל. חשוב לשמור על פרטיהן של המשתתפות חסויים כאשר נעשה שיתוף בממצאים.
כתיבה

רגישות בכתיבה:

כדי לשמור על המחויבות האתית שלנו כלפי השותפות, וכדי לאפשר לשותפות להשמיע את קולן ביחס לנקודת המבט המחקרית, כדאי לכתוב באופן שבו השותפות יכולות להתתייחס לתוצרים הכתובים. נשמור על אנונימיות המשתתפים, נמנע מביקורתיות, ונעודד שיתוף בתובנות ובתוצרים.