הנגשת אתרים
על הנגשת אתרים לאנשים עם מוגבלויות וכתיבה שוויונית-מגדרית (אמ;לק לא להעלות טקסט בתמונות, כן לכתוב בצורה שוויונית, ברורה ותקינה)
נגישות היא קודם כול שמישות.
תר נגיש מאפשר לכמה שיותר אנשים למצוא מידע, להבין אותו ולהשתמש בו באופן עצמאי. הנגשת אתרי אינטרנט היא חובה חוקית, אבל זו גם אחריות שלנו כלפי מי שמשתמשים באתר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
כעורכות ועורכי תוכן, כמה הרגלי עבודה פשוטים יכולים לעשות הבדל משמעותי.
איך לערוך תוכן נגיש?
נגישות היא גם שמישות. תוכן ברור ומאורגן מקל על כולם למצוא מידע ולהבין אותו.
חלקו טקסטים ארוכים לפסקאות, השתמשו בכותרות תיאוריות, הציגו מידע בסדר הגיוני והעדיפו ניסוח ברור וישיר. אל תשתמשו ברווחים, שורות ריקות או סימנים כדי ליצור באופן ידני מבנה או עיצוב.
נסו להסתכל על העמוד מנקודת המבט של מי שהגיעו אליו כדי למצוא פרט מסוים: האם אפשר לסרוק את העמוד במהירות ולהבין איפה נמצא המידע?
כותרות יוצרות את המבנה של העמוד ומאפשרות לגולשים להבין איך התוכן מאורגן ולנווט בו. לכן לא מספיק לגרום לטקסט להיראות כמו כותרת באמצעות הדגשה או עיצוב.
באופן כללי באומברקו, כותרות של עמודי תוכן ורכיבים מעוצבים כבר מוגדרות בקוד.
כשכותבים תוכן ברכיבי RTE (עורך תוכן עשיר), יש להגדיר כל כותרת באמצעות אפשרויות הכותרת של העורך. כמו שעובדים ב-Word.
חשוב גם לשמור על היררכיה: לא מדלגים על רמות כותרת. אם הכותרת הקודמת היא H2, כותרת של סעיף בתוכה תהיה H3 ולא H4.
העיקרון פשוט: כותרת צריכה להיות מוגדרת ככותרת, ולא רק להיראות כמו כותרת.
אם התמונה מעבירה מידע או תורמת להבנת התוכן, חובה להזין עבורה טקסט חלופי (Alt Text).
הטקסט החלופי צריך להעביר בקצרה את המידע החשוב שאדם שרואה את התמונה מקבל ממנה. אין צורך לפרט כל דבר שמופיע בתמונה – חשבו מה התפקיד שלה בהקשר של העמוד ומה חשוב שהגולש ידע.
לדוגמה, במקום תיאור כללי כמו "תמונה של סטודנטים", כתבו תיאור שמעביר את המידע הרלוונטי שהתמונה מוסיפה.
אם התמונה משמשת לקישוט או לאווירה בלבד ואינה מוסיפה מידע, אין צורך לתאר את תוכנה.
מידע חשוב צריך להופיע כטקסט חי באתר ולא בתוך תמונה.
אל תשתמשו בפוסטר, הזמנה, תוכנית, לוח זמנים או גרפיקה אחרת כתחליף להזנת התוכן בעמוד. קורא מסך אינו יכול לקרוא את הטקסט שמוטמע בתוך התמונה, ובמובייל הטקסט שבתמונה עלול להיות קטן וקשה לקריאה.
אם המידע חשוב לגולשים – הזינו אותו כתוכן בעמוד. תמונה יכולה ללוות את התוכן, אבל לא להחליף אותו.
טקסט הקישור צריך להסביר לאן הוא מוביל או מה יקרה כשלוחצים עליו.
הימנעו מניסוחים כלליים כמו "לחצו כאן", "כאן" או "לפרטים". במקום זאת, השתמשו בטקסט משמעותי כמו "למידע על תנאי הקבלה", "להרשמה לאירוע" או "לפרטים על המלגות".
כאשר מופיע באומברקו שדה Link Title, הזינו בו תיאור משמעותי של הקישור.
כלל אצבע טוב: אם קוראים רק את טקסט הקישור, בלי המשפט שמסביבו, עדיין צריך להיות ברור לאן הוא מוביל.
אם התוכן הוא רשימה, השתמשו בכלי הרשימות של ה־RTE – רשימת תבליטים או רשימה ממוספרת.
אל תיצרו רשימות באופן ידני באמצעות מקפים, כוכביות, אימוג'י או סימנים אחרים בתחילת כל שורה.
בדומה לכותרות, גם כאן המבנה חשוב ולא רק המראה: אם משהו הוא רשימה מבחינת התוכן, צריך להגדיר אותו כרשימה.
לפני שמפרסמים, פתחו את העמוד גם בטלפון ובדקו אותו בפועל.
ודאו שהטקסט קריא, שהתמונות מוצגות בצורה תקינה, שהמידע מופיע בסדר הגיוני ושקל להבין את מבנה העמוד ולהשתמש בקישורים.
עמוד שנראה טוב על מסך מחשב לא בהכרח יהיה נוח לשימוש במסך קטן. הבדיקה במובייל היא חלק מבדיקת השמישות של התוכן לפני הפרסום.
הנגשת אתרים וכתיבה שוויונית-מגדרית: שני פנים של אותה מטרה
כאשר אנחנו מדברים על הנגשת אתרים ועל כתיבה שוויונית-מגדרית, אנחנו למעשה עוסקים באותו עיקרון מהותי: הסרת מחסומים והענקת תחושת שייכות לכל מי שמבקר ומבקרת באתר שלנו.
הנגשת אתרים נועדה להבטיח שכל אדם, ללא קשר ליכולות הפיזיות או הקוגניטיביות, יוכל לצרוך את התוכן שלנו באופן מיטבי. באופן דומה, כתיבה שוויונית-מגדרית נועדה להבטיח שכל אדם, ללא קשר למגדר, ירגיש שהתוכן מדבר אליו באופן ישיר ומכבד.
חשוב להבין שהנגשה וכתיבה שוויונית אינן רק "עוד משימה" ברשימת המטלות שלנו. הן מייצגות את הערכים המרכזיים של התקשורת המקוונת המודרנית: כבוד, הכלה ושוויון. כאשר אנחנו מקפידים ומקפידות על כללים אלה, אנחנו לא רק מצייתים לתקנות - אנחנו יוצרים ויוצרות מרחב דיגיטלי מכיל ומכבד יותר.
ביצירה של תוכן דיגיטלי לאתר שלנו, כמו שנדאג שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלויות, חשוב שהשפה שלנו תהיה מזמינה ונעימה לכל המגדרים. זה לא רק עניין של נימוס - זו הדרך שלנו ליצור חוויה טובה יותר עבור כולם.
כעורכות ועורכי תוכן, יש לנו הזדמנות נהדרת להוביל שינוי, באמצעות בחירה נכונה של מילים. זה לא מסובך, זה לא מכביד - זה פשוט הדבר הנכון לעשות.
איך ניצור תוכן שפונה לכולם - ולכולן?
הנה כמה טיפים פשוטים שיעזרו לנו:
- שימוש בשמות פעולה - קצר, פשוט ומדויק: במקום "המשתמש צריך להירשם", אפשר לכתוב "נדרשת הרשמה".
- פנייה ישירה וניטרלית: "נא להזין את שמך המלא", "יש להקליד את הפרטים".
- שימוש בגוף ראשון רבים - יוצר תחושה של שותפות: במקום "אתם מתבקשים", אפשר לכתוב "בואו נראה" או "נעבור יחד".
- שימוש בלשון רבים - יותר ידידותי וכולל את כולם: במקום "המשתמש מתבקש למלא טופס", פשוט נכתוב "אנא מלאו את הטופס".
- שילוב מאוזן של דוגמאות: כשאנחנו נותנים דוגמאות, נציג מגוון תפקידים - למשל "המתכנתת פיתחה", "המנהל הוביל". ככה נשקף מציאות מגוונת ומעניינת.
לקריאה נוספת:
- למידע נוסף על כתיבה שוויונית
- על כתיבה שוויונית - באתר האקדמיה ללשון עברית
- זכר ונקבה במיקרו-קופי: ארבעה עקרונות והגיג - מאת כנרת יפרח
על חוק הנגשת אתרים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מחויבת לעמידה בחוק הנגישות שנכנס לתוקף ב-1.11.2018 ומחייב עמידה בתקנות הנגישות. במסגרת תקנות אלו מחויבת האוניברסיטה בהנגשת כל מסמך Word ו-PDF שהוכנו והועלו לאתרי האינטרנט האוניברסיטאיים החל מה-26.10.2017.
חוק הנגשת אתרי אינטרנט חל על המוסדות להשכלה גבוהה החל מנובמבר 2018.
ניתן להגיש תביעה לבית המשפט כנגד אתר שאינו מונגש, ללא צורך בהוכחת נזק.
אגף מחשוב וסייבר להנגשת תשתית אתר האינטרנט האוניברסיטאי המבוסס. ראשי היחידות הם האחראים להנגשת התכנים שלהם באתר זה.
אם יחידה כלשהיא משתמשת בתשתית אחרת לאתר השייך ליחידה, או פיתחה יישום אינטרנטי שהחוק חל לגביו, אזי ראש היחידה אחראי הן להנגשת תשתית האתר, הן לתכנים באתר והן ליישום הנ"ל.