פעילויות המרכז
מחקרים
חוסנה של קהילה מוגדר כיכולתה לתפקד בעת משבר ולחזור לשגרה (גם אם חדשה) ביעילות לאחר אסון. חשוב לאמר שהחוסן הקהילתי מתבסס על ההכנה בשיגרה,והתנהלות קהילות במצבי חירום תהיה לרוב קשורה בהתנהלותן בשגרה. החוסן הקהילתי מהווה משאב להתמודדות, גם אישית וגם קהילתית עם האיום או הקושי.
הצוות הישראלי שחוקר את החוסן הקהילתי הוקם בשנת 2010. הוא מאגד מומחי תוכן משבעה מוסדות אקדמיים בישראל, אנשי שטח, ומקבלי החלטות. מטרתו הינה לתת בידי מקבלי החלטות כלים למיקוד והכוונת משאבים לתחומים שאותרו במחקר כבעלי השפעה על החוסן הקהילתי. בין מומחי התוכן בקבוצה- פרופ' שגיא (אב"ג), פרופ' קירשנבאום (טכניון), פרופ' קמחי (תל-חי), פרופ' שמאי (חיפה), פרופ' פרס (ת"א), דר' ליסיצה (אריאל) ודר' סנדר (רווחה), דר' ביליג (אריאל), דר' קנטי (חיפה). בין הרשויות: פיקוד העורף, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הרווחה, משרד הפנים, משרד ראש הממשלה. דר' אהרנסון-דניאל (אב"ג) ופרופ' להד (תל-חי) מובילים את הקבוצה.
המטרות שהצבנו לעצמנו בפרויקט וכבר הושגו:
- פיתוח ותיקוף כלי מהימן לאמידת החוסן הקהילתי (הסתיים)
- מדידה ראשונית (בייסליין) של מרכיבי חוסן קהילתי (הסתיים)
- תרגום הממצאים למדדים וסמנים שישמשו מקבלי החלטות בזמן אמת.
כעת אנו שוקדים על:
- פיתוח מנגנון לתכנון השקעת משאבים לחיזוק חולשות שאותרו במהלך האבחון
- המלצות על תכניות ממוקדות לחיזוק החוסן בהתבסס על מדדים שאותרו
- הערכה עיתית של החוסן על ידי מדידה שיטתית תקופתית של מרכיבי חוסן קהילתי
- מתן משוב למקבלי החלטות על יעילות הפעולות שננקטות
ממצאים ראשונים ממחקר החלוץ:
הנחות היסוד של מקבלי החלטות בישראל ובעולם הן ש"חולשות" (להבדיל מחוסן) מבוססות בין היתר על גורמים כגון רמת הכנסה ומעמד תעסוקתי.
תכניות, כספים ומאמצים רבים מושקעים בכיוון זה, אולם, כאשר מדובר בחוסן קהילתי ועמידה בפני מצב אסון, המחקר מראה שהמצב שונה והדברים המשפיעים על החוסן הם: מספר שנות מגורים בקהילה, מספר חשיפות קודמות לאירועי חירום והשתייכות לצוות חירום יישובי.
מרכיבי החוסן הקהילתי על פי מודל ה- CCRAM
- התמודדות אוכלוסיות מוחלשות ומודרות
- מוכנות מערכת הבריאות למצבי חירום
- תפקידן של רשתות חברתיות בבנייה ואמידת החוסן הקהילתי
פרויקטים
פרוייקט האוניברסיטה המתנדבת מחבר בין צרכי הקהילה בשעת חירום לבין המשאב האנושי הקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ברוח האוניברסיטה, הפועלת למעורבות חברתית, התנדבו מעל ל-3000 סטודנטים, חברי סגל וגמלאים לסייע לעיר באר-שבע ותושביה בשעת חירום. במהלך מבצע "עמוד ענן" הופעלו יותר מ-600 מהמתנדבים במשימות שונות כגון שמירה על ילדים במקלטים, ביקורי בית אצל קשישים עריריים, סיוע במוסדות ועוד.
צרכי האוכלוסייה האזרחית בשעת חירום צפויים להיות גדולים מיכולת המענה של הרשויות. באוניברסיטת בן-גוריון בנגב אלפי תלמידים ועובדים, בעלי יכולת ורצון לתרום לקהילה.
הניסיון מלמדנו שלמרות שאסונות מתרחשים באורח בלתי צפוי, היערכות והתכוננות בעיתות רגיעה מאפשרות תפקוד יעיל וטוב יותר בשעת הצורך.
בשותפות בין המרכז האוניברסיטאי לחקר המכונות והמענה למצבי חירום ואסון ומחלקת אוכלוסייה בפיקוד העורף, תלמידים ואנשי סגל שיתנדבו לכך, יוכשרו לביצוע תפקידים חיוניים עליהם יהיו אמונים במצב חירום.
מטרת הפרויקט:
לבנות מערך קבוע של מתנדבים מהאוניברסיטה לצורך מענה טוב יותר לאוכלוסיה בכלל, ולאוכלוסיות החלשות בפרט, בשעת חירום.
שלבים בפרויקט:
- מיפוי היכולות והרצון הטוב להתנדבות בשעת חירום
- מיפוי הצרכים של הרשויות
- הגדרת התפקידים השונים ומאפייניהם
- שדרוג יכולות המתנדבים כנדרש לתפקידם באמצעות הכשרה ייעודית
- בנייה ואחזקה של מאגר מידע מסודר לגבי התפקידים והמתנדבים שזווגו אליהם
- שילוב המתנדבים בתרגילים
דוגמאות למשימות צפויות בשעת חירום:
המשימות נחלקות לשני סוגים: משימות מקצועיות (הדורשות ידע מקצועי מקדים) ומשימות כלליות (שאינן דורשות ידע מוקדם בתחום).
משימות מקצועיות לדוגמא:
עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מדעי ההתנהגות וכיו"ב:
- סיוע למכלול הרווחה הרשותי
- טיפול באוכלוסיות מיוחדות במוסדות ובהקהילה
- סיוע במתן שירותים פסיכו-סוציאליים לאוכלוסייה
הנדסה אזרחית:
- סיוע למחלקת ההנדסה והתשתיות העירוניות
- סיוע במיפוי מרחבים מוגנים ומיצוי התווך התת קרקעי
- סיוע באישורים למבנים שנפגעו (מטילים או מרעידת אדמה)
מדעי הבריאות
- סיוע לבתי חולים
- סיוע לרפואה בקהילה
- תגבור כוחות מד"א
- סיוע במוסדות סיעודיים
משימות לא מקצועיות לדוגמא:
- תגבור מוקד המידע העירוני
- סיוע בניהול הרובעים
- הפעלת שמרטפיות לילדי עובדים חיוניים (עדיפות לתלמידי חינוך או תעודת הוראה)
- סיוע לכוחות החירום באתרי הרס
- סיוע למכלול המידע לציבור ולדבורות (עדיפות למחלקה לתקשורת)
ממונה התגוננות אזרחית
מתנדבים המעוניינים בכך יוכלו לעבור הכשרה כממונה התגוננות אזרחית.
נושאים הכלולים בהכשרת ממונה התגוננות אזרחית:
- הכרת האיומים על העורף בישראל
- הכרת גורמי החירום הפועלים בעורף
- מבנה הרשות המקומית ותפיסת הפעלתה בחירום
- חשיבות הכנת האוכלוסייה בשגרה והצגת מקרי בוחן
- משימות צפויות בחירום
- התנהגות אוכלוסייה בחירום
- מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף בחירום
- תפקידי ואחריות האגף לשעת חירום במשרד הבריאות
הפצת ידע
- כתיבת ניירות עמדה ומאמרים בספרות המקצועית
- תואר שני ברפואת חירום במגמת מוכנות לאסונות
- קשר עם בעלי תפקידים וגופים רלוונטיים לפעולה בעקבות תוצאות המחקר
- הצגת הממצאים בכנסים וימי עיון
- ארגון סמינרים, סדנאות וכנסים
- הרצאות וימי עיון
- אתר אינטרנט