לחקור את השפה
המחקר במחלקה ללשון העברית ולבלשנות חברתית מספק מבט רחב ומקיף על העברית מהיבטים היסטוריים, לשוניים־מבניים, תרבותיים וחברתיים ומשלב גישות מתחומי ידע קרובים, כמו בלשנות, תקשורת, סוציולוגיה, מגדר, ספרות והיסטוריה.
קראו על תחומי המחקר של חברי וחברות הסגל
סוציו-בלשנות; סוציו-פונטיקה; שפה וחברה בישראל; שפה וזהות אתנית; שונות לשונית ושינוי לשוני; תורת ההגה; תחביר העברית החדשה; רב-לשוניות ומגע בין לשונות.
לשון חז"ל; העברית והארמית בימי הבית השני; שונוּת לשונית בעברית הקדומה; העברית החדשה המוקדמת; לשון ונורמטיביות; לשון, מגדר ומיניות; לשון ולאומיות; לשון ובידור.
סמנטיקה; פרגמטיקה; חקר השיח; תחביר השיח; לשון התקשורת; השיח הפוליטי.
מגילות מדבר יהודה; לשונות השומרונים; אפיגרפיה שמית צפון-מערבית; להגים ארמיים (800 לפנה"ס – 800 לספירה); ארמית מערבית חדשה; לשונות במגע.
להגים ערביים, ובעיקר בדואיים; שירה ומסורת סיפורית בדואית; סגנון סיפורי של נשים, גברים וילדים; לשונות במגע; מגעי ערבית ועברית.
עברית מקראית; עברית בתר-מקראית (לשונו של בן סירא, לשון המגילות, לשון חז"ל); העברית הרבנית; ארמית.
לשון המקרא; לשון חז"ל (לשון המשנה בפרט); עברית תקנית; עריכת לשון וייעוץ לשון.
תשומות המחקר של המחלקה ללשון העברית ולבלשנות חברתית
מחקר אקדמי
