דיקני עבר - הפקולטה למדעי הבריאות
פרופ' משה פריבס ז"ל (1974-1982)
פרופ' משה פריבס (MD) היה הדיקן המייסד של בית הספר לרפואה והפקולטה למדעי הבריאות. הוא נולד בפולין בשנת 1914, למד רפואה בפריז ובוורשה, ובזמן במלחמת העולם השנייה שרת כקצין רפואה בצבא הפולני. פריבס הוגלה במהלך המלחמה לגולאג בסיביר, שם שימש כרופא ומנתח יחיד הא לבריאותם של כ-28,000 אסירים.
אחרי המלחמה עבר לפריז, שימש חבר ההנהלה רפואית של ארגון הבריאות היהודי OSE (אוז"ה), יזם את התוכנית לביעור שחפת, גרענת וגזזת בקהילות היהודיות בצפון אפריקה בשנים 1947-1951, לאחר מכן מונה דיקן משנה לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה שהוקמה בירושלים. פריבס היה הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנים 1969-1974 יסדי בית הספר לרפואה בבאר שבע ודיקנה הראשון. נפטר ב-1998.
חותמו הייחודי של פרופ' פריבס על רוח בית הספר לרפואה והפקולטה למדעי הבריאות בא לידי ביטוי במשפט הפתיחה שלו בנאומו לפני המחזור הראשון של הסטודנטים ביולי 1974 "אין "אתה" ו-"הם" בבית הספר הזה, אלא רק "אנחנו"". מעורבות הסטודנטים כללה את עיצוב הקורסים הנלמדים, את מישוב איכות ההוראה ואת לקיחת האחריות על בית הספר והקהילה, בית הספר "שייך" להם באותה מידה.
פרופ' לחיים נגן ז"ל (1979-1980) & (1982-1986)

פרופ' שמעון גליק (1986-1990)
נולד וגדל בארה"ב, סיים את לימודי הרפואה ואת התמחותו ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בארה"ב. היה עמית מחקר במעבדה של ד"ר ן וד"ר יאלו, כלת פרס נובל, בבית החולים של ותיקי הצבא בברונקס, ותרם תרומה נכבדה למחקר בתחום האנדוקרינולוגיה. בגיל 35 מונה למנהל החטיבה הפנימית של בית החולים קוני איילנד בברוקלין והוכתר בתואר פרופסור קליני לרפואה פנימית במרכז הרפואי של דאונסטייט ניו-יורק. בין השנים 1967-1965 שימש נשיא אגודת המדענים היהודים האורתודוקסיים של ארה"ב ונשיא ראשון של ארגון מנהלי המחלקות של 18 בתי חולים עירוניים בעיר ניו יורק. אגודה זו הייתה קבוצת פעילים מקרב מנהלי מחלקות, שלחמו למען שיפור תנאי האשפוז של המטופלים בבתי החולים העירוניים של ניו יורק.
עלה לארץ בשנת 1974 עם פתיחת הפקולטה ונתמנה למנהל מחלקה פנימית במרכז הרפואי סורוקה וכיו"ר החטיבה הפנימית הראשונה בארץ.
כיהן כדיקן הפקולטה משנת 1986 ועד לשנת 1990 ונמנה עם דור המייסדים.
השתתף ת תהליך קבלת סטודנטים לרפואה - שיטה הבוחנת לא רק הישגים אלא גם את אישיות המועמד.
השתתף בשיעורי התקשורת בין רופא לחולה החל מהשנה הראשונה.
עמד בראש המרכז לחינוך רפואי והמרכז לאתיקה רפואית, שני תחומים שקיבלו מקום מרכזי בתהליך החינוך המקצועי של תלמידי הפקולטה.
פרופסור גליק נשוי לברנדה (לבית רובינשטיין) ושניהם התברכו ב-46 נכדים ו-65 נינים. הוא ממשיך ללמד בבית הספר לרפואה ובבית הספר לרפואה בינלאומית MSIH
שמעון אוהב במיוחד לספר על דברי העצה שקיבל מהרב שלו, כשהתחיל ללמוד רפואה: "לעולם אל תהיה אדיש לסבלו של אדם".
פרופ' שמעון מוזס (1990-1994)

בשנת 1961 התבקש פרופ' מוזס להקים את מחלקת הילדים בבית החולים סורוקה בבאר שבע, אז בית החולים המרכזי לנגב. פרופסור מוזס חקר ופרסם רבות בתחום של מחלות מטבוליות בילדים והיה מחלוצי המחקר בדיסאוטונומיה משפחתית (FD) בישראל, פרסם מעל 130 מאמרים ואף כתב ספר עם עמית מחקר בנושא זה . פרופ' מוזס ניהל את מחלקת הילדים במרכז הרפואי סורוקה עד 1990 עד לבחירתו לדיקן הפקולטה למדעי הבריאות שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחת הנהגתו הוקם אגף חדש לספריה הרפואית בבית החולים, הוחל בתכנון ועיצוב בניינו החדש של בית הספר לרפואה בקמפוס בית החולים ונערך מבצע לקליטת חמישים רופאים עולים מברית המועצות לשעבר, למרכז הרפואי סורוקה, וזאת בליווי תכנית סיוע מיוחדת. פרופסור מוזס פרש ב 1994 וניהל מאז עד 2015 מחקר בטיפולי ים המלח.
פרופ' שרגא סגל ז"ל (1994-2000)
פרופ' רבקה כרמי (2000-2005)

פרופ' שאול סופר (2005-2011)

פרופ' גבריאל שרייבר (2011-2014)

פרופ' עמוס כץ (2014-2020)
פרופ' עמוס כץ נולד ברמת גן, בוגר התיכון ע"ש בליך, קצין בגולני.נמנה על בוגרי המחזור הראשון של בית הספר לרפואה ע"ש ג'ויס וארווינג גולדמן, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עם סיום לימודיו, במסגרת תוכנית הבוגרים עבד כרופא ראשוני, במרפאת בן-יאיר בבאר-שבע, והתמחה בקרדיולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. עם סיום התמחותו, השתלם במשך שנתיים וחצי בארה"ב בתחום אלקטרופיזיולוגיה קלינית של הלב ובמחקר בתחום זה. בהמשך, שימש במשך 17 שנה כרופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.
בשנים 2005-1995 ניהל את היחידה לאלקטרופיזיולוגיה, ובשנים 1999-1993 שימש כסגן מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. מ-2006 ועד 2017 שימש כמנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי באשקלון. במסגרת פעילותו כחבר סגל הפקולטה למדעי הבריאות, כיהן בשלל תפקידים, לרבות סגן דיקן לענייני סטודנטים, סגן דיקן לקידום אקדמי וחבר בוועדות שונות.
פרופ' כץ פרסם מאמרים רבים בכתבי-עת יוקרתיים בתחום הקרדיולוגיה והאלקטרופיזיולוגיה. יחד עם פרופ' אריה מורן ופרופ' יורם עציון, הקים מעבדת מחקר בסיסי בחקר הלב והפרעות קצב, אשר מנוהלת כיום על-ידי פרופ' יורם עציון.
פרופ' כץ פעיל בוועדות ובמועצות ארציות ובינלאומית בנושאי ההתמחות שלו, ביניהן המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב, והוא חבר במערכות עיתונים מובילים בתחום הקרדיולוגיה והאלקטרופיזיולוגיה של הלב. פרופ' כץ היה מיוזמי החוק למכשירי החייאה בקהילה וכיהן כמזכיר ויו"ר החוג הישראלי לקיצוב ואלקטרופיזיולוגיה.
במהלך כהונתו כדיקן הפקולטה, קידם פרופ' כץ תוכנית אסטרטגית שהובילה לשינוי המבנה הארגוני, להכנסת תכנים חדשים בהוראה, ועידכון חזון הפקולטה. הוא יזם את סינופם של בתי החולים אסותא אשדוד, אסותא רמת החייל ובית החולים השיקומי עלה נגב; פעל לאקדמיזציה ולסינוף של בית הספר לאחיות ברזילי; וקידם תקנון חדש לפקולטה. בתקופתו הושקו לימודי תואר שני בפיזיותרפיה וברוקחות קלינית קהילתית, והוקם מרכז לחדשנות דיגיטלית. תקופת כהונתו התאפיינה , ובבדיקה, העמקה ויישום של גישות חדשות בתחום ההוראה, החינוך הרפואי והמחקר.
פרופ' אנג'ל פורגדור (2020-2023)
חוקר סרטן ומחלות ויראליות במחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם שרגא סגל ובמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות במדעי הרפואה הבסיסיים ותואר ראשון נוסף בהצטיינות במחשבים וחטיבה במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובעל תואר שני ותואר שלישי במדעי החיים ממכון ויצמן למדע. את פוסט הדוקטורט השלים באוניברסיטת דיוק ובמכונים האמריקאים לבריאות.
מחקריו כיום מתמקדים במיוחד בתחומי אימונולוגיה של גידולים ואימונותרפיה. נזקפים לזכותו למעלה מ- 150 מאמרים שהתפרסמו בכתבי-עת מדעיים יוקרתיים וצוטטו מעל 10000 פעמים.
במהלך כהונתו כדיקן הפקולטה בשנים 2000 - 2023, קידם את המחקר והביא לגידול משמעותי בזכיות במענקי מחקר תחרותיים ויוקרתיים ולגידול במספר פרסומי מחקר שהתקבלו בכתבי עת, דבר שהוביל להגדלת תקציב הפקולטה בשנת תשפ"ד.
בעת כהונתו אושרו ונפתחו תוכניות הלימוד: ריפוי בעיסוק ומסלול רפואה 4-שנתי. בנוסף נפתח מסלול תואר שני בניהול מערכות בריאות בקמפוס אילת. תכנית דגל נוספת שיזם ושאושרה "מסלול רפואה 4-שנתי משולב בלימודי תואר שלישי ישיר. בנוסף, במהלך כהונתו, הושק המרכז לסימולציה רפואית, הוקם מיזם הלב לעזרה אפידמיולוגית וביו-סטטיסטית לחברי הסגל הקליני וממקצועות הבריאות, נפתח בי"ס למחקר ביו-רפואי, הושלם התיקנון של בי"ס לבריאות הציבור וועדת המינויים הקלינית העליונה. כמו כן, במהלך כהונתו נחתם הסכם סינוף רשמי עם בית חולים ברזילי, וגם נחתם הסכם סינוף הוראתי וקליני עם מד"א.
בתקופתו הוביל לגידול משמעותי במספר הסטודנטים המתקבלים למסלולי לימוד רפואה וכן חנך את תכנית אילנות נגב, בשיתוף משרד הבריאות, המיועדת לקדם עתודת רופאים מובילים שיישארו בנגב.
בעברו כיהן כמשנה לדיקן מדעי הבריאות ולאחר מכן כמשנה לסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח, ברמה הארצית, כיהן כנשיא האגודה הישראלית לאימונולוגיה, כנשיא האגודה הישראלית לחקר הסרטן וכנשיא הפדרציה של אגודות ישראליות לביולוגיה ניסויית. בתקופת מגפת הקורונה עמד בראש כוח המשימה של אב"ג למלחמה בקורונה, ובנוסף היה שותף לצוות חוקרים מהאוניברסיטה ומחוצה לה שפיתחו שיטה המאפשרת להגדיל עד פי 10 את קיבולת בדיקות הקורונה ושיושמה במדינת ישראל במהלך המגיפה.