מה תרצו לחפש?
מה תרצו לחפש?

והזקן שמח: הוענק אות בן-גוריון לשנת תשפ"ז

יום בן-גוריון צוין בשורת אירועים שהוקדשו למורשתו ולחזונו של ראש הממשלה הראשון לפיתוח הנגב, במלאות 140 שנה להולדתו. האירועים נפתחו בטקס הממלכתי באחוזת הקבר בשדה בוקר, במעמד נשיא המדינה, והגיעו לשיאם בטקס חגיגי באוניברסיטה, שבו הוענק אות בן-גוריון לשנת תשפ"ז לאישים ולגופים מובילים המבטאים בפועלם את ערכי החלוציות, המנהיגות והמצוינות

יש אנשים שהזמן אינו מקהה את החזון שלהם. 140 שנה לאחר הולדתו של מי שראה בנגב את עתידה של מדינת ישראל, ממשיכה מורשתו להוות מקור השראה לעשייה, לחדשנות ולמנהיגות. יום בן-גוריון צוין גם השנה בשורת אירועים חגיגיים, שהוקדשו לדמותו של "הזקן", לחזונו הלאומי ולחזונו בדבר הפיכת הנגב למוקד של התיישבות, השכלה גבוהה, מחקר פורץ דרך ומעורבות בקהילה.

האירועים שהתקיימו ב-16 בנובמבר נפתחו בטקס ממלכתי באחוזת הקבר של פולה ודוד בן-גוריון בשדה בוקר, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ונחתמו בטקס חגיגי באוניברסיטה, שבו הוענק אות בן-גוריון לשנת תשפ"ז לאישים ולגופים בולטים המיישמים בפועלם את ערכי החלוציות, המנהיגות, המצוינות ופיתוח הנגב.

הטקס התקיים באולם ג'ויה קלייר זוננפלד, שהיה צר מלהכיל את מאות האורחים והמוזמנים שגדשו את המקום. נשיא המדינה לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, כיבד את האירוע בנוכחותו. נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, והרקטור, פרופ' יניב גלבשטיין, נשאו דברים.

זוכי האות השנה מייצגים מגוון רחב של תחומי פעילות, אך מחברים ביניהם חזון משותף, מחויבות ציבורית ואמונה ביכולתם של אנשים, רשויות וקהילות לחולל שינוי משמעותי ומתמשך. בין הזוכים המייצגים מגוון רחב של תחומי פעילות נמצאת להקת הדג נחש;

וכי אות בן-גוריון לשנת תשפ"ז בצילום קבוצתי. משתתפים בשמחתם: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ והרקטור פרופ' יניב גלבשטיין
זוכי אות בן-גוריון לשנת תשפ"ז בצילום קבוצתי. משתתפים בשמחתם: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ והרקטור פרופ' יניב גלבשטיין

יצירתה המקורית, חדשנותה המוזיקלית, תעוזתה האמנותית וביקורתה החברתית הפכו אותה לאחד הקולות הבולטים והמשפיעים בתרבות הישראלית. האוניברסיטה ציינה את היותה של הדג נחש להקה פורצת דרך, שהצליחה לאורך שנות פעילותה להגיע לקהלים רחבים, לעורר מחשבה ושיח ציבורי, להשמיע קולות ולתת ביטוי לסוגיות המשקפות מגוון רחב של קבוצות בחברה הישראלית.

לצד פועלה האמנותי הודגשה גם מחויבותה החברתית של הלהקה, ובפרט זיקתה לדרום הארץ והתייצבותה לצד תושבי הנגב ועוטף עזה בשעות קשות. חבריה תרמו מזמנם, מכישרונם ומיצירתם לטובת קהילות שנפגעו מהמלחמה, והמחישו את יכולתה של המוזיקה לחזק קהילות, לעורר השראה ולתרום לחוסנה של החברה. הקהל קיבל את הלהקה בתשואות סוערות, ובהמשך נהנה מביצועים של שניים מלהיטיה הבולטים - "שירת הסטיקר" ו"זמן להתעורר".

הבמה כולה שלהם: חברי להקת הדג נחש עם נשיא האוניברסיטה והרקטור
הבמה כולה שלהם: חברי להקת הדג נחש עם נשיא האוניברסיטה והרקטור

אות בן-גוריון לשנת תשפ"ז הוענק לחיים אורון (ג'ומס), איש ציבור, חלוץ ומנהיג חברתי, אשר הקדיש למעלה משישה עשורים לבניין הנגב, לפיתוח הארץ ולקידום החברה הישראלית. הקהל עמד על רגליו והריע לו ממושכות כשמגילת האות נמסרה לידיו.

אורון, חבר קיבוץ להב מאז 1957, צמח מתוך התנועה הקיבוצית ומילא לאורך השנים שורה של תפקידים ציבוריים וחברתיים. הוא כיהן כמזכיר תנועת השומר הצעיר וכמזכיר הקיבוץ הארצי, שימש חבר כנסת במשך שנים רבות וכיהן כשר החקלאות. לאורך דרכו הציבורית היה פעיל בוועדות הכנסת ובמוסדות הציבור ועסק בקידום החקלאות, התעשייה וההתיישבות בנגב.

האוניברסיטה העניקה לאורון את האות מתוך הערכה עמוקה לאיש הנגב, שחזונו ועשייתו מנחים את דרכו. בנימוקים לבחירתו הודגשו שליחותו הציבורית רבת השנים בכנסת, בממשלה ובמוסדות הציבור, כמו גם תרומתו כשר החקלאות וכחבר מסור בוועדות הכנסת, ומחויבותו לקידום צדק חברתי ושוויון הזדמנויות לרווחתם של כלל אזרחי המדינה. בהקשר זה הוכרה תרומתו ליוזמות חקיקה חשובות בתחומי בריאות הציבור ולפעילותו לקידום החברה הישראלית. כמו כן הודגשה פעילותו כחבר הוועד המנהל של האוניברסיטה וכשותף בגופים ציבוריים ואזרחיים רבים. הוא פעל לאורך השנים לקידום החקלאות והתעשייה בנגב, וראה בחינוך ובאחריות הקהילתית יסודות חיוניים לחוסנה של החברה.

נאה דורש, נאה מקיים: אורון היה ממקימי עמותת חוות רימון, המפעילה בנגב מתחמים טיפוליים המבוססים על עבודה חקלאית ומעניקים מענה למגוון אוכלוסיות. נאמנה לסלוגן "בשביל האדם, בדרך האדמה", מפעילה העמותה מרכזים קהילתיים שנועדו לסייע במניעת התפתחות פוסט טרואומה בקרב אנשים שחוו אירועים טראומטיים על רקע צבאי ובטחוני.  

מפעל חייו של חיים אורון, המשלב עשייה התיישבותית, ציבורית וחברתית, מבטא את רוח חזונו של דוד בן-גוריון לבניין הנגב ולעיצוב עתידה של מדינת ישראל.

סיפורו מעורר ההשראה של אורון משתלב בעוד פרק מפואר שנכתב באזורנו בזכות שיתוף הפעולה שנרקם - גם במעורבותו - בין המועצה המקומית רהט והמועצה האזורית בני שמעון. אות ב"ג הוענק להן כהוקרה על תרומתן לטיפוח השכנות בין קהילות בנגב,  ועל עשייתן המשותפת כמנוף של פיתוח והתחדשות.

לאות ומופת: חיים אורון מציג את אות בן-גוריון
לאות ומופת: חיים אורון מציג את אות בן-גוריון

שתי הרשויות פועלות לקידום תפיסה אזורית הרואה בתושבי הנגב שותפים לגורל ולעתיד משותף. האוניברסיטה ציינה את תרומתן ליצירת שיתופי פעולה בין רשויות, קהילות וגורמים תעשייתיים, ואת מחויבותן לקידום חיים משותפים, פיתוח כלכלי וחיזוק המרקם החברתי באזור.

בהענקת האות הוקירה האוניברסיטה את העשייה המוניציפלית והאזורית של שתי הרשויות, המבוססת על ההבנה כי לתושבי הנגב גורל אזורי משותף, וכי שיתוף הפעולה בין יהודים וערבים, בין רשויות מקומיות ובין גורמי תעשייה הוא תנאי הכרחי לפיתוחו הכלכלי והחברתי של האזור.

מאיה הופמן לוי קיבלה אף היא את אות בן-גוריון לשנת תשפ"ז, כהוקרה על מנהיגותה החלוצית בפיתוח תעשיית ההיי-טק הבינלאומית בנגב ועל תרומתה לביסוס מעמדו של האזור כמרכז של ידע, טכנולוגיה וחדשנות.

האוניברסיטה ציינה את פעילותה רבת השנים לחיזוק התעשייה הטכנולוגית בדרום, ליצירת שותפויות בין התעשייה, האקדמיה והקהילה המקומית ולטיפוח ההון האנושי. במסגרת פעילותה פעלה הופמן גם לקידום נשים ואוכלוסיות מגוונות בענף ההיי-טק ולהרחבת אפשרויות התעסוקה וההתפתחות המקצועית עבור צעירות וצעירים בדרום. תרומתה להקמתו ולביסוסו של מרכז מחקר ופיתוח מתקדם בבאר שבע המחישה את חזונו של בן-גוריון בדבר הפיכת הנגב למוקד של יזמות, תעשייה ומצוינות טכנולוגית.

בין מקבלות האות הייתה גם הרבנית לאה שקדיאל, מנהיגה חברתית, אשת חינוך ופעילה ציבורית, שהקדישה עשרות שנים לקידום ערכי השוויון, הצדק החברתי והחינוך בנגב.

שקדיאל, שנולדה וגדלה בירושלים למשפחה דתית-ציונית, זכתה להוקרה על בחירתה לקשור את גורלה בגורל הנגב, על פעילותה רבת השנים במוסדות חינוך באזור ועל תרומתה לחיי הקהילה בירוחם. היא נחשבת לאחת הנשים פורצות הדרך במאבק לשוויון מגדרי במוסדות הדת בישראל והייתה האישה הראשונה שכיהנה כחברה במועצה דתית בישראל. מאבקה להשתתפות נשים במוסדות הציבור והדת פרץ מוסכמות וסלל דרך לשילובן של נשים בתהליכי קבלת החלטות ובעיצוב החיים הציבוריים. האוניברסיטה ציינה את דרכה הייחודית, המשלבת נאמנות למורשת היהודית עם מחויבות לערכי הדמוקרטיה, השוויון וכבוד האדם.

פרופ' מרים עמית הקדישה עשות שנים לקידום הוראת המתמטיקה בישראל, לטיפוח מצוינות מדעית ולהעצמת הדור הצעיר, ועל כל אלה הוענק לה האות היוקרתי.

עמית פעלה לקידום החינוך במסגרת תפקידה כמפקחת הארצית על הוראת המתמטיקה, כחוקרת וכמרצה בבן-גוריון. לאורך השנים עסקה בפיתוח תוכניות חינוכיות לתלמידים מצטיינים ובהרחבת הנגישות להשכלה איכותית עבור אוכלוסיות מגוונות.

אחד ממפעלי חייה המרכזיים הוא ייסוד המיזם החינוכי "קידומטיקה" שפתח בפני אלפי תלמידות ותלמידים בנגב הזדמנויות לטיפוח כישוריהם המתמטיים והמדעיים ולמימוש הפוטנציאל הגלום בהם. בנוסף, הוכרה תרומתה לקידום המחקר וההוראה ולביסוס פעילותה של האוניברסיטה באמצעות קמפוס אילת.

באלה הידיים: פרופ' מרים עמית חוגגת את זכייתה לצד הנשיא והרקטור
באלה הידיים: פרופ' מרים עמית חוגגת את זכייתה לצד הנשיא והרקטור

הענקת אות בן-גוריון היא אחד הביטויים המרכזיים שבאמצעותם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מחברת את מורשתו של מייסד המדינה עם העשייה הישראלית העכשווית. 
והזקן? נדמה שאילו יכול היה לראות את האנשים ואת הגופים שממשיכים להגשים את חזונו, בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה מחייך בסיפוק. הנגב שעליו חלם ממשיך לצמוח, ואנשים מעוררי השראה ובעלי יכולות ממשיכים להפוך את החלום למציאות.

נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, מניח זר על קבר בן-גוריון
נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, מניח זר על קבר בן-גוריון

קישורים לסרטי אות בן-גוריון:

כל הפלייליסט: https://www.youtube.com/playlist?list=PLVTdn8y5YoHA

מאיה הופמן: https://youtu.be/sbpkifL6S_4

פרופ׳ מרים (מירי) עמית: https://youtu.be/AnJ26L8p_7o

מועצות: https://youtu.be/trnli6_PX50

הרבנית לאה שקדיאל: https://youtu.be/JDKvPShatXY

הדג נחש: https://youtu.be/tYyzteC3Nlc

חיים אורון: https://youtu.be/N6WMeNWsOA8

מעניין לקרוא עוד