מעוניינים לסייע בפיתוח החוסן הלאומי?
נפתחה הזדמנות להשפיע ולהצטרף למחקר לאומי רחב היקף
משפחות עם ילדים שנולדו בין התאריכים 7.4.2023–7.4.2025 יוכלו להצטרף למחקר ראשון מסוגו בישראל שמטרתו להבין את השלכות המלחמה על התפתחותם של ילדים צעירים, הורים ומשפחות. המחקר נערך בהובלת מרכז דואט לגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף פעולה עם מיטב האוניברסיטאות בישראל: אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ומרכז החוסן באוניברסיטת רייכמן.
המחקר הלאומי יכלול יותר מ- 1,000 משפחות בישראל עם ילדים בגילאי 24–48 חודשים, במטרה להקים תשתית ידע לאומית שתסייע לקדם טיפול, ליווי, מדיניות ומענים מותאמים יותר לילדים צעירים ולמשפחות בישראל במצבי אי ודאות מתמשכים.
זהו מחקר ראשון מסוגו בישראל, המבקש לחבר בין ידע אקדמי, עבודה בשטח והחיים של כולנו כמשפחות בישראל, במטרה להבין טוב יותר את הילדים הגדלים כאן בתקופה יוצאת דופן ולהציע מענים מותאמים.
מאז אירועי 7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיהם, משפחות רבות בישראל מתמודדות עם מציאות מתמשכת של לחץ, חוסר ודאות, שינויים בשגרה ולעיתים גם חשיפה ישירה או עקיפה לטראומה. בישראל, ילדים רבים גדלים במשך שנים בתוך מציאות של מלחמות, מתיחות ביטחונית ואירועי דחק מתמשכים. עם זאת, עד היום לא הוקמה בישראל תשתית מחקר לאומית שמאפשרת לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר התפתחותם של ילדים צעירים ומשפחותיהם.
פרויקט נ.ט.ע - נתיבי טראומה ועמידות, נוצר בכדי למלא את הפער הזה, באמצעות הקמת מאגר ידע לאומי ראשון מסוגו שיסייע להבין מהם הגורמים המשפיעים על סיכון, הסתגלות וחוסן בילדות המוקדמת.
דווקא בשנות החיים הראשונות, שבהן מתרחשים תהליכים משמעותיים בהתפתחות הרגשית, החברתית והביולוגית של הילד, חשוב להבין כיצד המציאות הזו משפיעה - ומה יכול לעזור לילדים ולמשפחות להתמודד טוב יותר. הידע שייאסף במחקר יוכל לסייע בעתיד בהבנת השפעת המלחמה והסטרס על ילדים צעירים, בזיהוי גורמים שמחזקים חוסן משפחתי והתפתחותי, בפיתוח וחיזוק מענים טיפוליים, חינוכיים וקהילתיים מותאמים יותר, בסיוע לאנשי מקצוע בעבודה עם ילדים והורים, בתמיכה בקבלת החלטות ובקידום מדיניות מבוססת ידע ו ביצירת מאגר נתונים לאומי שישמש חוקרים בישראל ובעולם.
פרופ׳ פלורינה יוזפובסקי, ממרכז דואט לחקר הגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, העומדת בראש המחקר: "לראשונה בישראל אנחנו מקימים מאמץ אקדמי לאומי רחב, כדי לנסות ולהבין, על פני רבדים רבים, איך האירועים הביטחוניים במדינת ישראל משפיעים על התפתחות ילדים ועל היחסים בתוך המשפחה."
"המציאות בישראל יצרה מעין 'ניסוי טבעי', המאפשר לנו להבין מדוע יש ילדים שמצליחים להתפתח היטב למרות ראשית חיים בצל המלחמה, בעוד אחרים ממשיכים להתמודד עם קשיים," אומרת פרופ' נעמה עצבה־פוריה, יו"ר מרכז דואט ופסיכולוגית התפתחותית. "זהו אחד המחקרים הראשונים בעולם הבוחנים את השפעותיה של מלחמה מתמשכת על התפתחותם של תינוקות וילדים צעירים לאורך זמן. הידע שייאסף יסייע לנו לזהות גורמי חוסן וסיכון, לפתח התערבויות מדויקות יותר עבור ילדים ומשפחות בישראל, ולתרום להבנה העולמית של התפתחות ילדים במצבי מלחמה ומשבר."
את המחקר מובילים יחד פרופ' פלורינה יוזפובסקי, פרופ' נעמה עצבה-פוריה, פרופ' אנדראה ברגר, ד"ר נועה גירון-סלע וד"ר טל יציב מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' אריאל כנפו-נעם מהאוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' ענת זיידמן-זית מאוניברסיטת תל אביב; ד"ר ג'וי בנטוב מאוניברסיטת חיפה; פרופ' ציפי הורוביץ-קראוס מהטכניון וד"ר טלי פרנקל ממרכז החוסן 5D ע"ש פרל-אלן גורדון באוניברסיטת רייכמן. חוקרות וחוקרים אלו מומחים בתחומי התפתחות הילד, פסיכולוגיה, מדעי המוח, בריאות הנפש וחינוך, הפועלים במשותף כדי ליצור תשתית ידע רחבה, אמינה ומשמעותית על התפתחות ילדים צעירים ומשפחותיהם במצבי לחץ, טראומה וחוסן. המחקר נתמך ברובו ע"י הועדה לתקצוב ותכנון של המועצה להשכלה גבוהה.
משפחות עם ילדים שנולדו בין התאריכים 7.4.2023–7.4.2025 ומעוניינות לקחת חלק בפרויקט הלאומי, מוזמנים לפנות באמצעות אחד הקישורים הבאים:
משפחות מתאימות שיבחרו להשתתף ימלאו שאלונים על הילד/ה, ההורות, המשפחה והחוויה בתקופה האחרונה. השארת הפרטים אינה מחייבת השתתפות.
