החיים במעונות: הרבה יותר מדירה ליד הקמפוס
מהחדר הראשון לבד ועד החברים שילוו אתכם לכל החיים – החיים במעונות של בן-גוריון בנגב מציעים הרבה יותר ממיטה וארון. זו התחלה של מסע, וזה המקום הכי נכון להתחיל בו.
כשאתם חושבים על לימודים באוניברסיטה, אולי אתם מדמיינים שיעורים, מרצים, מבחנים. אבל יש חלק אחד שלא פחות חשוב – המקום שתקראו לו בית. המעונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הם לא סתם מקום לגור בו. הם מרחב של חוויות, עצמאות, חברים – והרבה פעמים גם סיפורים שילוו אתכם הרבה אחרי התואר.
“החלטה מאוד טובה” – לגור איפה שמבינים אותך
מאורו וולווסקי, סטודנט להנדסת מכונות, גר במעונות מתחילת הלימודים ועד סוף התואר. מבחינתו זו הייתה בחירה שממש שינתה את הדרך שעבר:
"מתחילת דרכי באקדמיה התגוררתי במעונות האוניברסיטה וזאת הייתה החלטה מאוד טובה. הזדמנות כזו לגור במקום יפה, שמור, מסודר עם צוות שמבין בהחלט מה הסטודנטים צריכים בתקופת הלימודים אי אפשר למצוא במקום אחר. רואים את המאמץ של ההנהלה לתת מענה לכל עניין ותמיד התגובה של ההנהלה היא מיידית. אישית אני לא חושב שהייתי מקבל את אותה התמיכה במקום אחר. בסך הכל גרתי במעונות במשך ארבע שנים וללא ספק זאת הייתה ההחלטה הנכונה."
במילים אחרות? פחות התעסקות, יותר תמיכה – ותחושת שייכות שמלווה אותך כל הדרך.
עדן ורבקה: דירה אחת, שני עולמות – וסיפור אחד מרגש
עדן, סטודנטית להנדסת מכונות מהצפון. רבקה, סטודנטית למדעי הקוגניציה והמוח מהמרכז.
עדן נרשמה לאוניברסיטה לבד, מבלי לדעת שהולכת לגור עם סטודנטית שאינה מכירה. משפחתה הגיעה לסייע לה במעבר למעונות ולהתמקם לפני תחילת הלימודים. כשקיבלה מפתח לדירה, הייתה סקרנית לדעת מי השותפה שלה והבינה שמדובר בשותפה יהודייה.
עדן מספרת שמשפחתה עודדה אותה לנסות לחיות בשיתוף עם השותפה, הרי הם דוגלים ומאמינים גדולים בחיים משותפים. כמובן שהיו חששות, השפה העברית, התרבות, נורמות ומנהגים.
עדן: "לאט לאט נפתחנו האחת לשנייה, בישלנו, עשינו קניות וניקיונות יחד, החיבור התחזק מיום ליום, אני התחלתי ללמד אותה ערבית והיא למדה אותי עברית. אני ורבקה מייצגות דוגמה יפה ואמתית לחיים משותפים בצל מלחמה ומציאות מורכבת. זה אפשרי... כל אחת גדלה בבית שמכבד ומקבל את האחר והשונה שרואה בזה משאב בונה ומעצים."
רבקה מוסיפה: "בדומה לעדן גם אני הייתי לחוצה מהמעבר לאוניברסיטה, לא ידעתי מה מצפה לי ומי תהיה השותפה שלי. יום לפני תחילת הלימודים פגשתי את עדן, והתחברנו ישר. למרות מחסום השפה, דברנו באנגלית על מה אנחנו מצפות אחת מהשנייה, והתלהבנו מההבנה ההדדית. מאז אנחנו גרות בשותפות ומסתדרות באופן מצוין ואני לא מתחרטת על אף שלב בדרך."
מעבר לדירה עצמה – זו החוויה האנושית שגורמת לך להבין מה זה באמת לחיות ביחד.
משפחת רוסו: חוזרים למעונות – הפעם כהורים
לפני שלושה עשורים, אייל וענת רוסו גרו במעונות ג’ כסטודנטים. היום הם חוזרים לאותו מקום – אבל הפעם כדי לעזור לבן שלהם, עידו, להתחיל את המסע שלו באותו מקום בדיוק.
אותה מחלקה, אותם מעונות – דור שממשיך את הדרך, עם הרבה גאווה בעיניים.
בתמונה: מימין מטה אייל וענת רוסו כיום, עדיין צעירים עדיין יפים, עושים ביקור מולדת במעונות, ועוזרים במעבר של בנם עידו רוסו סטודנט לשנה א', גם במחלקה למדעי הסביבה, גיאואינפורמטיקה ותכנון ערים, גם דייר במעונות ג'.
כשאתם שוקלים את השנים הקרובות – תנו מקום גם לרגעים שבין השיעורים. המעונות הם הרבה יותר מקורת גג – הם המקום שבו מתחיל הסיפור שלכם.
מעניין אתכם להכיר יותר לעומק את מתחמי המגורים באוניברסיטה?
כל המידע על דיור ומעונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.