הם משלנו: פרופ' גלית נמרוד ופרופ' אילן מנור נכללו במדד Top 2% Scientists לשנת 2026
שני חוקרים מהמחלקה לתקשורת נכללו במדד ברשימת שני האחוזים של החוקרים המשפיעים בעולם, המצביעה על השפעת מחקריהם בזירה האקדמית הבינלאומית
מדד Top 2% Scientists, המזוהה עם אוניברסיטת סטנפורד ומתפרסם בשיתוף חברת Elsevier, מציג מדי שנה את החוקרים בעלי השפעת הציטוטים הגבוהה בעולם בתחומי המחקר השונים. המדד מבוסס על נתוני מאגר Scopus ומשקלל שורה של מדדים ביבליומטריים, ובהם מספר הציטוטים לפרסומים מדעיים, מדד h-index, היקף שיתופי הפעולה המחקריים ומיקומו של החוקר ברשימת מחברי הפרסומים. המדד בוחן הן את ההשפעה המצטברת לאורך הקריירה האקדמית והן את ההשפעה במהלך השנה האחרונה. מהדורת 2026 מתבססת על נתוני ציטוטים עד לסוף שנת 2025. הכללה ברשימה מהווה הכרה בנראות ובהשפעה של העשייה המחקרית בקהילה המדעית הבינלאומית, ומעניקה ביטוי לתרומתם של חוקרים להתפתחות הידע בתחומיהם.
פרופ' גלית נמרוד נמנית עם החוקרות הבולטות בעולם בחקר התקשורת, הפנאי והטכנולוגיה בגיל המבוגר. מחקריה עוסקים בדרכים שבהן טכנולוגיות דיגיטליות ואמצעי תקשורת משתלבים בחייהם של אנשים מבוגרים ומשפיעים על רווחתם האישית, על קשריהם החברתיים ועל איכות חייהם. לאורך השנים בחנה נמרוד, בין היתר, את השימוש ברשתות חברתיות ובקהילות מקוונות, את דפוסי צריכת המדיה ואת תפקידן של פעילויות פנאי דיגיטליות בהתמודדות עם אתגרי ההזדקנות. בשנים האחרונות עוסקת עבודתה גם בממשקים שבין הזדקנות, רובוטיקה וטכנולוגיות מתקדמות, תוך בחינת ההזדמנויות והאתגרים שהן מציבות בפני אוכלוסיות מבוגרות. מחקריה משלבים נקודות מבט מתחומי התקשורת, הגרונטולוגיה וחקר הפנאי, ותורמים להבנת מקומה של הטכנולוגיה בחברה מזדקנת.
פרופ' אילן מנור הוא חוקר מוביל בתחום הדיפלומטיה הדיגיטלית והדיפלומטיה הציבורית, המתמקד בהשלכתן של טכנולוגיות תקשורת על יחסים בינלאומיים ועל פעילותם של מוסדות דיפלומטיים. מחקריו בוחנים כיצד רשתות חברתיות, פלטפורמות דיגיטליות וטכנולוגיות מתפתחות משנות את האופן שבו מדינות מתקשרות עם קהלים בארץ ובעולם, מעצבות את תדמיתן ומנהלות את מדיניות החוץ שלהן. עבודתו תרמה לפיתוח מסגרות מושגיות להבנת תהליכי הדיגיטציה של הדיפלומטיה, השינויים בשגרת עבודתם של דיפלומטים והקשר שבין תקשורת דיגיטלית, דעת קהל ועוצמה מדינית. בשנים האחרונות מתמקד מנור גם בהשלכותיה של הבינה המלאכותית על עתיד הדיפלומטיה, לצד חקר מידע כוזב, משברים בינלאומיים ותהליכי שינוי טכנולוגי במוסדות מדיניים. מחקריו מציעים תובנות תאורטיות ויישומיות להבנת הדיפלומטיה בעידן הדיגיטלי.