בידור תמים או סיכון בריאותי? המנגנונים שמושכים ילדות לתכני אכילה בטיקטוק
מחקרן של מיכל ירון ופרופ' נלי אליאס מצא כי נערות צעירות נחשפות לתרבות דיאטה ולאכילת יתר בטיקטוק דרך אתגרים, בישול וסקרנות מציצנית - וממליץ על התערבות מוקדמת לטיפוח חוסן דיגיטלי
מחקר חדש של הדוקטורנטית מיכל ירון ופרופ' נלי אליאס מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצא כי ילדות בגילאי 9–12 נחשפות בטיקטוק למסרי תזונה ודיאטה מורכבים כבדרך אגב. המעורבות של הילדות בתכנים אלו מונעת ממנגנוני בידור והנאה ולא מתוך עניין פנימי או חיפוש יזום של מידע על בקרת משקל.
מאמר חדש של הדוקטורנטית מיכל ירון בהנחייתה של פרופ' נלי אליאס מהמחלקה לתקשורת עוסק בדפוסי החשיפה והמעורבות של ילדות בגילאי 9–12 עם תכנים העוסקים בתזונה ובאכילה בפלטפורמת טיקטוק (TikTok). ממצאי המחקר מצביעים על כך שעל אף שלנערות צעירות אלו יש עניין פנימי מועט בלבד בנושאי תזונה או בקרת משקל, הן נחשפות כבדרך אגב לשיח תזונתי מורכב ומורכב, החל מתרבות דיאטה מגבילה ועד לנרמול של אכילת יתר. המחקר, שהתבסס על ראיונות איכותניים חצי-מובנים עם 30 ילדות וניתוח תפיסותיהן לסרטונים נבחרים, מראה כי המעורבות מונעת ממנגנונים הנאתיים ובידוריים ולא מחיפוש יזום ומכוון אחר מידע תזונתי.
על פי המחקר, החשיפה לתוכן התזונתי מתרחשת דרך ארבעה מנגנוני משיכה מרכזיים: השראה יצירתית מבישול, סיפוק חושי מסרטוני אכילה, השתתפות חברתית ומשחוק (Gamification) באמצעות טרנדים ואתגרים ויראליים וסקרנות מציצנית לגבי אורח החיים, הסיפורים והשגרה של יוצרי התוכן. החוקרות מראות כי עצם האריזה של המסרים התזונתיים בתוך פורמטים בידוריים ומפתים אלו מאפשרת לתוכן לעקוף את ההגנות הקוגניטיביות של הילדות. כתוצאה מכך, הן נחשפות מבלי משים להתנהגויות אכילה בלתי-מסתגלות ולמסרים תזונתיים בעייתיים.
לאור הממצאים, מדגישות החוקרות את הצורך בפיתוח התערבויות של אוריינות מדיה מותאמות-גיל, שמטרתן לטפח חוסן דיגיטלי בקרב גילאים צעירים. התערבות מוקדמת זו חיונית כדי לסייע לילדות ולצעירים לפתח עמדה ביקורתית כלפי התכנים שהם צורכים ברשת, בטרם תפיסות תזונתיות מזיקות והרגלי אכילה בעייתיים יתקבעו בחייהם. המחקר מספק נדבך משמעותי בהבנת ההשפעות הסמויות של רשתות חברתיות על קהלים צעירים ומציע תובנות חשובות לאנשי חינוך, להורים ולחוקרי מדיה.
