כנס ים המלח 🌿
מזה עשורים רבים ים המלח סובל ממחסור חמור במים, שמוביל לירידה מתמשכת במפלסו. נהר הירדן, ממקורות ההזנה ההיסטוריים של הים, מצוי אף הוא במשבר מתמשך, וזרימת המים בו כיום דלילה ומזוהמת.
בכדי לנסות ולהתמודד עם אתגרים אלו, התכנסו ביום חמישי האחרון חוקרים בכירים ממספר אוניברסיטאות בישראל ובעולם, נציגי החברה האזרחית ונציגים ממשרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה ומרשות המים, לכנס מיוחד שכל עניינו שיקום ים המלח ונהר הירדן הדרומי.
במהלך הדיונים הוצגו הצעות לשיקום ים המלח והירדן הדרומי, ובפרט המתווה להעברת מים מהים התיכון לים המלח, תוך העברת מי התפלה לממלכת ירדן. בהמשך נדונו גם הסוגיות המורכבות הכרוכות ביישומן של הצעות אלו, ובראשן ההכרח בשיתוף פעולה הדוק עם ממלכת ירדן ועם הפלסטינים. ים המלח ונהר הירדן הם משאבים משותפים, ושיקומם אינו אפשרי ללא שיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים השוכנים לחופיהם.
סוגיה נוספת שעמדה במרכז סדר היום הייתה זיכיון כריית המחצבים מים המלח, אשר עתיד להתחדש בשנת 2030. ההכרעה בדבר עתיד הזיכיון היא הזדמנות נדירה להטיל על תעשיית כריית המחצבים אחריות סביבתית רחבה הרבה יותר מזו המוטלת עליה כיום, לחייב אותה לנקוט צעדים משמעותיים למניעת המשך הפגיעה בים, ולהשתתף במימון שיקומו לאחר שנים ארוכות שבהן תרמה לפגיעה בו.
🔗 לינק לנייר עמדה המציג תמונה רחבה של חלופות שיקום, מגבלות יישום, השלכות סביבתיות ופערי ידע קריטיים.
🌱 אנו מודים לכל משתתפי הכנס על השיח הפורה והעבודה המשותפת:
פרופ' ניר אריאלי, שהנחה את הכנס; מוטי קפלן, שהציג את החלופה התכנונית לשיקום ים המלח במושב "אגן ים המלח – הצגת חלופת שיקום צפונית" – בהשתתפות בין היתר של פרופ' ירון זיו, גדעון ברומברג; תמר זנדברג - ראש המכון, ד"ר שדד אטלי וד"ר דוד לרר, שעסקו בהזדמנויות הדיפלומטיות ובאינטרסים האזוריים הנוגעים לשיקום במושב "שיקום הירדן וים המלח כהזדמנות מדינית"; ד"ר תמרה לב, שהציגה עקרונות להקמת קרן לשיקום ים המלח בהתבסס על מודלים מהעולם במושב "קרן לשיקום במסגרת חידוש הזיכיון להפעלת מפעלי ים המלח"; וכמובן לנציגי החברה להגנת הטבע, אקופיס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הטכניון, מכון הערבה, רשות המים, מכון מיתווים, האוניברסיטה העברית בירושלים, דרכנו, אדם טבע ודין, המשרד להגנת הסביבה, מגמה ירוקה ומשרד האוצר, על השתתפותם במושבים ותרומתם להעשרה והעמקת השיח.
