אתגר האטום

מתכננים כור. בונים דור.

מיזם דגל אוניברסיטאי, הראשון מסוגו בעולם. ארבע קבוצות סטודנטים מתחרות באוניברסיטת בן-גוריון מתכננות כל אחת כור מודולרי קטן של 60 מגה-ואט, בודקות זו את עבודתה של זו ומגינות על התכן שלהן בפני פאנל מומחים. במאי 2029, במלאת 60 שנה לאוניברסיטה, האוניברסיטה תבחר את קונספט הכור המתאים ביותר, BG-SMR-60: תכן הנדסי של כור מודולרי קטן, פלטפורמה אקדמית שתשתפר ותתפתח משנה לשנה, ואולי, יום אחד, גם תיבנה.

למה עכשיו

ביטחון ועצמאות אנרגטית הם ביטחון לאומי, בינה מלאכותית זקוקה לחשמל אמין מסביב לשעון, והפחתת פליטות דורשת חשמל נקי בהיקף גדול. אנרגיה גרעינית עונה על שלושת האתגרים הללו, והעולם שם לב:

• מעל 60 כורים בבנייה ברחבי העולם
• כ-30 מדינות שמקימות תוכנית גרעין ראשונה
• פי 4: היעד האמריקאי, 400 ג'יגה-ואט חשמל גרעיני עד 2050
• 6 כורים חדשים בארה"ב הגיעו לקריטיות ראשונה ב-2026

בכל העולם, לרנסנס הגרעיני חסר דבר אחד, יותר מאורניום, ויותר מכסף: אנשים. ישראל, אי אנרגטי ש-72 אחוז מהחשמל שלו מיוצר מגז טבעי שהולך ואוזל, עדיין בלי אקוסיסטם של אנרגיה גרעינית, ועם מקום אחד בלבד שמכשיר מהנדסים גרעיניים: אוניברסיטת בן-גוריון.

ארבע קבוצות, ארבע טכנולוגיות גרעיניות מובילות

60 מגה-ואט כל אחת, מתחרות ומבקרות זו את זו.

אור (OR)

כור מים בלחץ אינטגרלי. הטכנולוגיה המוכחת ביותר, קפסולה קומפקטית אחת, ליבה מקוררת מים קלים או כבדים.

ברק (BARAK)

כור מהיר מקורר מתכת נוזלית. נתרן או עופרת, בלחץ קרוב לאטמוספרי, פוטנציאל לייצור דלק עצמי (תוריום).

להט (LAHAT)

כור מלח מותך. דלק מומס במלח חם, בלחץ נמוך, ספקטרום מהיר או תרמי, פוטנציאל לייצור דלק עצמי (תוריום).

ניצוץ (NITZOTZ)

כור גרפיט מקורר הליום. דלק TRISO, בלוקים או כדורי גרפיט, קירור בהליום, ייתכן בתצורת מיקרו-כור נייד.

הדרך למאי 2029

• אוקטובר 2026: השקה ושנת הייסוד
• יוני 2027: סקר מוכנות
• סתיו 2027: יום הדראפט והאקדמיה הגרעינית
• סתיו 2028: הצגת התכנונים וסקירתם בפומבי
• מאי 2029: יום הבחירה, BG-SMR-60

הגרעין הוא החלק הקטן ביותר של האטום, ובכל זאת כמעט כל האנרגיה אגורה בו. אתגר האטום שואף להקים את הגרעין של אקוסיסטם האנרגיה הגרעינית בישראל.

מה האתגר מייצר

• כ-40 בוגרי הנדסה ומדעים בעלי הכשרה מעמיקה באנרגיה גרעינית, ולצידם נציגי השותפים שהופכים למומחים
• ארבעה תכנונים קונספטואליים של כורים מודולריים קטנים, המובילים לקונספט מוביל אחד
• סביבת סימולציות ואנליזות משותפת, תוכניות לימוד וכלים שנשארים גם אחרי האתגר
• פאנל מומחים פתוח מאוניברסיטת בן-גוריון, מהתעשייה, מהממשלה ומהאקדמיה

איך לוקחים חלק

האתגר לא קובע את מדיניות האנרגיה הגרעינית של ישראל. האתגר בונה אנשים ואקוסיסטם, כדי שהקברניטים יקבלו החלטות מושכלות.

• משקיעים ופילנתרופים: מימון מלגות, האקדמיה הגרעינית, סביבת העבודה או פאנל המומחים, ומקום ליד השולחן כשהאקוסיסטם נוצר.
• חברות: מנטורינג וחניכת קבוצה, חיבור לעולם האמיתי, שיתוף כלים ונתונים, ושליחת כוח אדם להכשרה לצד הסטודנטים.
• רגולטורים וממשלה: הגדרת השאלות החשובות, השתתפות בפאנל המומחים, ושימוש באתגר להערכת היכולות של ישראל בתחום.
• הציבור: לעקוב אחרי הקבוצות, ולהגיע להצגות הפומביות בסתיו 2028 וליום הבחירה במאי 2029.

ליצירת קשר עם המכון, או ישירות עם פרופ' ארז גלעד, ראש היחידה להנדסה גרעינית ומנהל מכון קליין למדעי והנדסת הגרעין: gilade@bgu.ac.il, 08-6472488.

עדכונים

• 21 באוקטובר 2026: אתגר האטום הושק באירוע הפתיחה של מכון קליין, במסגרת כנס חבר הנאמנים של האוניברסיטה.

פרופ' ארז גלעד עם חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה בהשקת אתגר האטום.

להורדה

One-page overview (PDF, English) | סקירה בעמוד אחד (PDF, עברית)