על המרכז למדעי הרוח הסביבתיים
המרכז עוסק בשילוב מדעי הרוח בבחינת ומציאת פתרונות למשבר האקלים ולמשברים סביבתיים אחרים.
יזמי ומקימי המרכז
ד"ר איתי מרינברג מיליקובסקי וד"ר מיכל בירקנפלד
המרכז למדעי הרוח הסביבתיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב חותר להבנה מעמיקה של המשבר הסביבתי ומשבר האקלים מתוך נקודת מבט חדשנית - זו של מדעי הרוח והחברה. בעוד שהגישה המסורתית מתמקדת בפתרונות טכנולוגיים והנדסיים, המרכז מזהה את המשבר הסביבתי כתוצר של תשתית תרבותית ומחשבתית עמוקה. באמצעות שילוב של דיסציפלינות כמו ארכיאולוגיה, ספרות והיסטוריה, המרכז מבקש לחשוף את השורשים התרבותיים של המשבר ולפתח דרכי התמודדות חדשות שמתמקדות בשינוי תפיסתי, חינוכי וחברתי.
"היינו רוצים שהקהילה המחקרית שתתגבש סביב המרכז תהיה קהילה של אנשים שמגיעים משני הצדדים של הקמפוס - גם של מדעי הרוח, וגם של חוקרים וחוקרות שמגיעים מעולם מדעי הטבע ומדעי הסביבה", ממשיך מרינברג מיליקובסקי. "יש מקרים שבהם מלכתחילה המחשבה צריכה להיות יותר הוליסטית - אם עכשיו חוקר מגיש בקשה למענק מחקר, שיאפשר לו לבחון תופעה מסוימת שקשורה להתמודדות של חברה אנושית כלשהי עם תופעה שקשורה לניצול משאבי טבע, אני חושב שחלק מהמחקר צריך להיות גם מה גורם למה שקורה. ובהקשר הזה, ניתוח שמקורו בעולם של מדעי הרוח יכול להיות מאוד קריטי: אתה יכול לשבת על טקסטים של חברה, ולהבין למה שם התפתח דפוס אחר של יחסים בין אדם לטבע. ואולי לחברה כזו מתאים פתרון שונה ממה שמתאים לחברה אחרת".