קורס זה עוסק בדרכים השונות שאפריקאים מיוצגים על בקולנוע, מראשית המאה ה-20 ועד לימינו. הקורס בוחן את התפתחותם של דימויים והבניות של אפריקה ואפריקאים, מדימויים של אפריקאים כסובייקטים פראיים, פסיביים וחסרי קול ואל התגבשותם של קולות אפריקאים המאתגרים את נקודות המבט המערביות הסטריאוטיפיות. בחלקו הראשון של הקורס ננתח כיצד הקולנוע המערבי יצר דימויים דמיוניים של אפריקה המבוססים על פנטזיות קולוניאליות ויחסי כוח גזעיים. נעסוק גם בניסיונות מערביים לביקורת עצמית ובמגבלות ניסיונות אלו, בתופעות כגון אפרו־פסימיזם ותסמונת "המושיע הלבן", ובמקרים שבהם קולנוע מערבי מעניק לדמויות אפריקאיות סוכנות רבה יותר. בחלקו השני של הקורס נעבור אל חלוצי וחלוצות הקולנוע האפריקאי העצמאי תוך התמקדות ביצירותיהם של עוסמן סמבן, ג׳יבריל דיופ ממבטי, סאפי פאייה ועבדרחמן סיסקו. סמבן ראה בקולנוע כלי חינוכי ופוליטי שמטרתו לחשוף עוולות חברתיות ולבקר מבנים פטריארכליים וקולוניאליים, ממבטי הציע קולנוע ניסיוני המתאר את אפריקה לא דרך מבנים מערביים אלא דמיון, מוזיקה, מיתוס וקטיעות בזמן, פאייה, אחת הבמאיות הראשונות שיצרו קולנוע ביבשת, הדגישה את נקודת המבט של קהילות כפריות ושל נשים אפריקאיות וסיסקו מייצר בסרטיו דיונים פוליטיים על צדק חברתי ומוסר תוך כדי מפגש בין המקומי לגלובלי. נסיים עם בחינת תעשיית נוליווד הניגרית, אחת מתעשיות הקולנוע הגדולות בעולם, המדגימה מודל יצירה, הפקה וצריכה עצמאית. כך, הקורס יציג את המעבר מייצוגים מערביים אל קולנוע שבו אפריקאים מגדירים את דימויי היבשת ואת סיפוריה אשר בכוחם לעצב מחדש תפיסות בעולם על אפריקה.
בכל שיעור, נצפה בסרט נבחר תוך שימת לב הן לתוכן והן לאופנים הוויזואליים שדרכם אפריקאים מוצגים. לאחר ההקרנה, נדון בדימויים שעולים מהסרט תוך התייחסות לספרות רלוונטית וכן תוך השוואה לסרטים נוספים הקשורים לתימה השבועית.

הקורס מציג מבוא למוזיקה של אפריקה ולהבנת הקשר ההדוק בין מוזיקה וריקוד לבין החברה, חיי היום-יום, התרבות וההיסטוריה של היבשת ושל הדיאספורה האפריקנית.
בניגוד לתפיסה הרווחת בעולם המערבי, באפריקה המוזיקה אינה נתפסת כ"אמנות" נפרדת מן החיים, אלא כחלק בלתי נפרד מן הקיום החברתי, התרבותי והרוחני, ואף הטבעי. כפי שכתב החוקר הגנאי קופי אגאוו על המוזיקה באפריקה: It is integrated within social life, rather than setapart; natural rather than artificial(Agawu, 2003:xi)
באפריקה המוזיקה היא בראש ובראשונה פונקציונלית, בעלת תפקיד: היא מלווה טקסים דתיים, פולחנים, ריפוי ותפילה, תקשורת עם אבות ואימהות קדומים, פנייה לעולם הרוחות ולאיתני הטבע, שירי עבודה, אבל וחגיגה, ומשמשת גם להעברת ידע, היסטוריה, מסרים חברתיים ופוליטיים וחינוך. כפי שטוען אגאוו, המוזיקה באפריקה היא מעין "טקסט" תרבותי; בחברות שבהן הידע והזיכרון הקולקטיבי מועברים בעיקר בעל־פה ולא באמצעות כתב, היא ממלאת תפקיד מרכזי בשימור ובהעברת מסורות, ערכים ותפיסות עולם.

קורס זה עוסק בניתוח הפערים בין תפיסות אפריקאיות )ממגוון מדינות ביבשת( של מחלות ופתולוגיות באפריקה לבין התפיסה המערבית של אותן מחלות תוך כדי ערעור על התפיסה הרווחת שהמערבי וה"מודרני" הינו בהכרח הכלי הטוב ביותר לאבחון וטיפול. במהלך הקורס יחשפו הסטודנטים לסיפורים ומצבים שונים של פתולוגיות ביבשת אפריקה, סיפורים אלו ישמשו הן כבמת היחשפות לדרכי טיפול מקומיות )כגון גירוש שדים, רפואה צמחית, טקסי טיהור( והן כמקרי בוחן של המפגש בין רפואה מערבית לרפואה מסורתית באפריקה. בנוסף, הצגה ודיון בנתונים שונים ישמשו כפלטפורמה לשיח על היחס לחיים ומוות ועל התפתחות קוגניטיבית, פיזית ומינית במקומות שונים ביבשת.

היום מגה עיר מוגדרת כבעלת אוכלוסייה שמעל 10 מיליון, כיום יש שלושה ערים המוגדרים ככאלה באפריקה - קינשאסה, לאגוס וקהיר. עד שנת 2030 יצטרפו לרשימה עוד –לואנדה, יוהנסבורג ודאר א-סלאם. עד -2040 יצטרפו למעמד גם ניירובי, חרטום ואביג׳אן. קורס זה בוחן את ייחודיות התופעה באפריקה. מהם המאפיינים היוצרים את המגה עיר האפריקאי? כיצד מתנהלים החיים והיצירה בערים וביצירת ערים אלו? המשך קיום מושגי ה-״כפר״ בעיר האפריקאי, שכונות העוני (slums) העוטפים את הערים, מה דומה ומה שונה כחלק מהתרבות הגלובלית העכשווית?   התשתיות בתקופה הקולוניאליסטי וכיצד מתבטא היום? שאלות אלו יעלו בקורס אודות היצירה בעירוניות האפריקאית העכשווית דרך אמנות רחוב, תחבורה וניידות עירונית אפריקאית, דפוסים כלכליים וסחר, אופנה ותרבות רחוב.

קיימות, מושג מופשט העומד במרכז העשייה והדאגה של הקהילה הבינלאומית ומוסדות האו"ם. בפשט לפי ברונטלנד "מתן מענה לצורכי ההווה (חברה, כלכלה, וסביבה) מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם". הקורס יתמקד בשלושה נושאים משיקים: קיימות, פיתוח בינלאומי ויעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם (SDGs). נחקור את עקרונות הקיימות, גישות, תאוריות והתפתחותן ההיסטורית. בנוסף, נבחן את הקשר בין קיימות לפיתוח, איך
התפתחו יעדי האו"ם, ודרכי הפעולה ליישום והשגת יעדים אלו. הקורס ידגיש את התהליכים הפוליטיים והחברתיים הכרוכים ביישום קיימות וישתמש במקרי בוחן מיבשת אפריקה.

מטרת הקורס היא להעמיק את ההבנה של בעיות מרושעות באפריקה, בעיות מורכבות שעימן מתמודדות קהילות, ממשלות וכלכלות באפריקה. בקורס נבחן את הבעיות הללו, הגדרתן ומקורותיהן, ואת הדרכים להתמודדות עמן, תוך שילוב של חשיבה מערכתית, ריבוי נקודות מבט ותהליכי קבלת החלטות. הקורס מבקש לפתח תפיסה של התמודדות עם בעיות מורכבות כתהליך דינמי, המחייב למידה, הסתגלות, בחינה מחודשת של הנחות יסוד, משא ומתן ושיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים, במטרה לזהות אפשרויות לשינוי ולקדם פתרונות ותהליכים מוסכמים ובני-קיימא.

Africa is the youngest continent in the world with more than half of its population in the ages of 0-24, and above 250 million over the age of 15. Transitioning from childhood to adulthood does not always align with chronological ages and is influenced by numerous local and global forces. The concepts of youth and adolescence both vary and are similarly shaped cross-culturally. While populations around the world are aging, young people in Africa are shaping the face of the future. This course will discuss contemporary aspects in youth’s lives, focusing on youth transitions in the face of global, national, and local institutional rigidity. We will engage with theoretical frameworks and explore structural challenges and coping mechanisms of young people in the formation of their place within communities, societies and countries.