זיהוי ואפיון אוכלוסיות בעלות פגיעות יתר באירועי חירום, זיהוי חסמים וגורמים תורמים לשיפור חוסנן הן בשגרה והן בחירום.

מיפוי ואומדן של רמות חוסן שונות, פיתוח אסטרטגיות לשיפור רמות החוסן בקרב יחידים, קהילות ומדינות.

פיתוח כלים להערכת מוכנות לחירום. מיפוי של רמות מוכנות בקרב ארגונים שונים, כולל מערכת הבריאות, וקהילה, הערכה וטיוב של תוכניות פעולה עבור מתארי חירום שונים. חיזוק החוסן הארגוני.

ערכת חוסן מערכות מזון ובטחון תזונתי בקרב קהילות, פיתוח שיטות ואסטרטגיות למוכנות מערכות לשעת חירום (כולל שינוי האקלים) בקהילות, במדינה ובעולם.

חקר השפעת חקיקה והיבטים אתיים למוכנות ומענה למצבי חירום, איתור פקטורים במשילות שתורמים/חוסמים למוכנות מדינות וקהילות לשעת חירום, פיתוח תוכניות לאוכלוסיות פגיעות ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים,

שת"פ בין האוכלוסייה האזרחית, הממשלתית, הצבאית וכוחות הצלה- הערכת הצרכים, הפערים והאסטרטגיות.

מחקר אינטרדיסציפלינרי ויישומי שעוסק בממשקים שבין בריאות האדם, בעלי חיים, צומח וסביבה ואיתור אסטרטגיות לקידום איזון והבריאות ההוליסטית המקומית והגלובאלית.

לדוגמה: זיהומים זואונוטיים, עמידות לאנטיביוטיקה, מזון ותזונה ברי קיימא, אשפה והשמנה, חיסונים, תיקים רפואיים-בריאותיים כוללניים, אוכלוסיות פגיעות ואוכלוסיות חסינות, בריאות מעגלית, חקר הגורמים בבריאות אחת שמובילים/בולמים חיים בשלום ובשלומות.

הערכת המצב הבריאותי ותזונתי של ילדים ומתבגרים בשעת חירום והגורמים לחוסן, בריאות ושלומות. הערכה, פיתוח ושיפור אסטרטגיות ותוכניות הזנה, בריאות ושלומות לתינוקות, ילדים ומתבגרים בשגרה ובחירום.