לזכרם

פרופ' דוד טלשיר – דודיק בפי חבריו ועמיתיו – לימד במחלקה משנת תשנ"ד. כמגוון התחומים שחקר כן מגוון התחומים שלימד: לשון המקרא, ובעיקר העברית המקראית המאוחרת, לשון מגילות מדבר יהודה, לשון חז"ל, העברית בתקופת התחייה, הארמית לרבדיה ולניביה ומילונות שמית. כמו כן נודע כחוקר מובהק של לשון הרֵאליה: שמות בעלי חיים, צמחים, אנשים, מקומות וחפצים.

רוב פרסומיו הנוגעים לראליה רוכזו בקובץ מאמריו "שמות חיים" שיצא לאור בהוצאת מוסד ביאליק בתשע"ב, ועליהם יש להוסיף את עבודת הדוקטור שלו "שמות בעלי החיים בתרגום הארמי של השומרונים" (ירושלים תשמ"א). את מרצו שיקע גם באקדמיה ללשון העברית: במילון ההיסטורי (עד תשנ"ז), במערכת של כתב העת "לשוננו לעם" ("העברית") ובוועדות מינוח שונות.

בדודיק התמזגו ידענות ולמדנות עמוקות עם נדיבות ויושר חסר פשרות. בצניעותו הרבה לא הבחין בין חדרו הפרטי, מסדרונות האוניברסיטה, כיתות לימוד, לשכות וחדרי ישיבות – בכל מקום היו אורחותיו אורחות שלום ומדע, ולא נבדל דוד טלשיר החוקר והמרצה מדוד טלשיר האדם ואיש המשפחה, בן זוגה של צפורה (ציפי) טלשיר ז"ל מן המחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום ואביהם של גייל, יעוז, נמרוד ולוטן.

לא יישכח זכרו.