לדלג מעל המשוכות – מאתלט מצטיין לתואר מתקדם בהנדסת מערכות
מאור סגד, אלוף ישראל לשעבר, בחר ללמוד לתואר שני בהנדסת מערכות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב – ומשלב קריירה בהייטק עם לימודים אקדמיים מתקדמים שמותאמים לאנשים עובדים.
מאור סגד, אלוף ישראל לשעבר בריצות ל- 400 מטר משוכות ו-110 מטר משוכות, מדלג בהצלחה מעל מכשולים. כיום הוא סטודנט לתואר שני בהנדסת מערכות ושואף כמו תמיד לחתוך ראשון את קו המטרה.
מאז שמאור סגד זוכר את עצמו, הוא תמיד ביצע את משימותיו בשיא המהירות. ואין זה פלא: מדובר באתלט מצטיין, אלוף ישראל לשעבר בריצות ל- 400 מטר משוכות ו-110 מטר משוכות, שתמיד חתר לחתוך ראשון את קו המטרה. הוא לא רק ספורטאי מעולה. הוא גם סטודנט מצטיין לתואר שני בהנדסת מערכות.
סגד נולד וגדל בבאר שבע, והוא הבכור מבין חמישה אחים. הוריו עלו לארץ בתחילת שנות ה-80 לאחר מסע ארוך ומפרך דרך סודן. אביו, אדיס, ואימו רחל הכירו ונישאו בישראל לאחר עלייתם. בזמן השהייה במחנה הפליטים בסודן, בסמוך לעליה לישראל, סבתו מצד אימו חלתה במחלה קשה ונפטרה. כ-4000 איש מבני קהילת "ביתא ישראל" נספו במסע מאתיופיה לישראל. "מבחינתי, ההשתלבות של הדור השני בארץ, בעיקר בתחום האקדמי, הוא הגשמה של השאיפה שלהם", אומר מאור בראיון לעיתון האוניברסיטה 'אבג' שמקדיש את גיליונו החדש ליום הגיוון הבינלאומי.
איך הגעת לאוניברסיטה?
"אני זוכר את עצמי כילד סקרן שתמיד רצה ללמוד ולהתקדם. כמי שנולד וגדל בבאר שבע, שאפתי ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
בתור נער השתתפתי בתוכנית המצוינות 'עתידים', שמטרתה להנגיש את ההשכלה הגבוהה ליוצאי אתיופיה. כך נחשפתי לאופציות שעשויות להיפתח באקדמיה אם רק נלמד ונשקיע".
איך משלבים אתלטיקה תחרותית ולימודים גבוהים?
"במקביל ללימודי החטיבה והתיכון, השקעתי גם באתלטיקה. אחרי שירותי הצבאי כספורטאי מצטיין, קיבלתי מלגת ספורט ולמדתי תואר ראשון בהנדסת חשמל במשך ארבע שנים באוניברסיטת ווסטרן קנטקי בארה"ב, ובסיומן חזרתי לישראל. לקראת הלימודים לתואר שני בהנדסת מערכות התלבטתי בין מוסדות הלימוד השונים – הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן-גוריון".
למה בחרת ללמוד לתואר השני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב?
"בגלל העניין שגיליתי בתוכנית והזיקה שלי לאוניברסיטה ולעיר. אשתי, הדסה, היא בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה, כך שאנחנו ממש 'משפחת בן-גוריון'. בהקשר זה ראוי לציין שבבן-גוריון יש מסורת יפה של הענקת תוארי דוקטור לרפואה זמן רב יחסית לאחר הסיום הרשמי של הלימודים. כך מתאפשר לכל תלמידי הכיתה הספציפית להשלים את מבחני הרישוי ולסיים את שנת הסטאז׳, מתוך הבנה של חשיבות אחדות המחזור. כצופה מהצד (ואולי גם לא כל-כך מהצד), יכולתי להתרשם מכך שהמסלול שאשתי וחבריה עברו הוא אחד המסלולים האקדמיים הקשים ביותר; חלק גדול מההצלחה תלוי בהגשמת ערכים של חברות, עזרה הדדית ומעורבות בקהילה, שבלטו מאוד לאורך לימודיה. היום הדסה כבר עמוק בתוך ההתמחות ברפואת המשפחה, ואני מאחל לה ולכל חבריה הצלחה בהמשך הדרך".
איך הצלחת לשלב בין עבודה בהייטק, לימודי תואר שני וחיי משפחה?
"במקביל ללימודיי באוניברסיטה אני עובד כמהנדס Global Product Support בחברת אפלייד מטיריאלס. שילוב של משרה מלאה ותובענית, הדורשת טיסות לחו"ל יחד עם לימודים הוא אתגר משמעותי, אך התוכנית בבן-גוריון בנויה כך ששילוב קריירה ולימודים נעשה בצורה מיטבית".
"האתגר המרכזי הוא כאמור שילוב לימודים, משפחה ועבודה. לשמחתי, התוכנית להנדסת מערכות בבן-גוריון מותאמת לאנשים עובדים ומרוכזת ליום וחצי בשבוע. במהלך הלימודים נולדו לנו תאומים, יפתח ואליענה, כך שהשמחה כפולה ומכופלת".
מה עוזר לך להתמודד עם האתגרים?
"רצון פנימי הוא הכרחי. כשרציתי משהו בכל מאודי, כמו להצליח בספורט או באקדמיה, הצלחתי למצוא את הדרך להתמודד עם המהמורות בדרך. הנדבך השני הוא סביבה תומכת, ולשמחתי התברכתי בבת זוג, הורים ומנהלים המייצרים סביבה המאפשרת לי להשקיע ולהתפתח".
"לימודי תואר שני, הורות ועבודה במשרה מלאה מציבים אתגר לא פשוט, ודורשים מערכת תמיכה רחבה. התמיכה של אשתי היא גורם מכריע ביכולת שלי להצליח, ולא יכולתי לעשות זאת בלעדיה. ההורים שלי מאמינים שהשכלה היא הדרך הטובה ביותר להצליח בחיים ולהשתלב בחברה, ולכן גם הם תמכו מאוד בהחלטה שלי להירשם לתואר שני".
תוכל לציין מה הייתה תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להצלחתך?
"בראש ובראשונה, תוכנית 'עתידים' שחשפה אותי כנער צעיר לאקדמיה ולאפשרויות הרבות העומדות לפניי. מילה טובה מגיעה לשושי קסאי מהמחלקה למעורבות חברתית, שמסייעת ותומכת בלב רחב בכל הסטודנטים יוצאי אתיופיה באוניברסיטה".
איך השפיע הרקע שלך כאתלט תחרותי על דרכך האקדמית והמקצועית?
"יותר מההישגים, הדרך וההתמדה הן בעיניי החשובות. דרך הספורט הפנמתי ערכים כמו דבקות במטרה, הישגיות והתמדה; ערכים שמלווים אותי גם היום, שנים אחרי הפרישה מספורט תחרותי. למדתי שאפשר ליפול ולקום, ובעיקר למדתי לעבוד קשה לסמוך על עצמי".
איזה טיפ היית נותן לסטודנטים ממוצא אתיופי ששואפים להצליח באקדמיה?
"לא לפחד; להציב מטרות גדולות ושאפתניות, ותמיד לסמוך על עצמכם".
מקור השראה?
"אבא שלי. הוא התחיל את מסע חייו בישראל כעולה מארץ בעלת תרבות חקלאית, שלא שמה דגש על לימודים והשכלה, והגיע לארץ מערבית ומתקדמת. חרף נקודת המוצא הקשה וכנגד כל הסיכויים, הוא הצליח וקידם את עצמו, בעיקר בזכות אמביציה ורצון פנימי חזק. הוא הקים משפחה, רכש מקצוע ובנה את עולמו ואת עולמי".
מהו המוטו שלך בחיים?
Life begins at the end of your comfort zone" - החיים מתחילים בקצה אזור הנוחות שלך. דווקא כשעשיתי דברים שבהתחלה נראו לי קשים להשגה ומפחידים, הם התבררו כנקודות שיא בסוף הדרך ואני שמח שצעדתי בה".
