ממצאי סקר האקלים 2026
מחקר העמדות השנתי של המכון הלאומי למדיניות אקלים: פער עקבי בין מצביעי הקואליציה לאופוזיציה בתפיסת משבר האקלים, לצד הסכמה רחבה על הצורך בפעולה ממשלתית
סקר עמדות שנתי של המעבדה למחקרי תקשורת והטיה חברתית והמכון הלאומי למדיניות אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מראה: מצביעי האופוזיציה מודאגים יותר ממשבר האקלים, בוטחים יותר במדענים ובארגוני סביבה, ונכונים יותר לפעול בעצמם – אך כמעט כל הציבור, משני צדי המפה הפוליטית, סבור שעל הממשלה הבאה לפעול בנושא
ממצאי הסקר השנתי השלישי בנושא עמדות הציבור בישראל כלפי אקלים וסביבה, שערכו המכון הלאומי למדיניות אקלים והמעבדה למחקרי תקשורת והטיה חברתית במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מלמדים כי הזהות הפוליטית היא אחד המשתנים המשמעותיים ביותר בעיצוב עמדות הציבור הישראלי כלפי משבר האקלים – אך לצד הפערים, קיים קונצנזוס רחב על הצורך בפעולה ממשלתית ופוליטית בנושא.
הסקר, שנערך בין ה-17 ל-26 באוגוסט 2026 בקרב מדגם של 1,000 משיבים מייצגי האוכלוסייה הבוגרת בישראל, נערך על ידי ד"ר יוסי דוד, טליה רחמילוביץ ונעמה כהן, מהמעבדה למחקרי תקשורת והטיה, ביחד עם תמר זנדברג – ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים, ובייעוץ מדעי של פרופ' תמר מקוב מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. השנה, לראשונה, נבחנו העמדות גם לפי כוונות הצבעה בבחירות הצפויות להתקיים באוקטובר 2026.
עמדות מוטרדות יותר בקרב מצביעי האופוזיציה
הממצאים מראים כי מצביעי מפלגות האופוזיציה נוטים באופן עקבי לתפוס את ההתנהגות האנושית כגורם המחמיר את השלכות שינויי האקלים – מזיהום אוויר ואירועי קיצון ועד ריבוי מחלות וחוסר יציבות פוליטית – בשיעורים גבוהים יותר ממצביעי הקואליציה.
גם בשאלת האחריות לצמצום המשבר נמצא הבדל, אם כי קטן יותר. ככלל, כלל הציבור מטיל אחריות למשבר האקלים בשיעורים גבוהים לכל הגורמים הנבדקים, לרבות ממשלה, חברות הגז והנפט, ארגוני הסביבה והציבור עצמו, אם כי מצביעי הקואליציה מייחסים אחריות מוגברת לחברות הגז והנפט יחסית לגורמים הציבוריים.
הבדלים בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה בתפיסות ההשפעות של פעילות אנושית על שינויי אקלים
הבדלים בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה בתפיסת אחריות לצמצום משבר האקלים
פער גם במוכנות לפעול ובאמון
הסקר בוחן גם את נכונות הציבור לפעול בעצמו למען הסביבה. שיתוף תוכן ברשתות החברתיות הוא הפעולה הנפוצה ביותר בשני המחנות, כולל המפלגות החרדיות והערביות. אך בעוד ששיעורי הנכונות לכך בקרב מצביעי האופוזיציה נעים בין כ-43% ל-54%, בקרב מצביעי הקואליציה הם נעים בין כ-22% ל-32%. הפער בולט עוד יותר בנכונות להשתתף בפעולות אזרחיות ואישיות יותר – השתתפות בהפגנות, תרומה לעמותות והפחתת צריכת מזון מן החי – שבהן נכונות מצביעי הקואליציה נמוכה משמעותית, ובקרב חלק מהקבוצות אף אפסית. מצביעי מפלגת הדמוקרטים מתבלטים במיוחד בנכונותם להשתתף בהפגנות (34%) יחסית לשאר המפלגות (0 בקרב הציונות הדתית והמפלגות החרדיות, ועד 16% בקרב מצביעי מפלגת ישר).
אמון במדענים
מדענים זוכים לאמון הגבוה ביותר בכל קבוצות האוכלוסייה, אולם מצביעי האופוזיציה מביעים בהם אמון גבוה במיוחד (עד 92.5% בקרב מצביעי הדמוקרטים), לצד אמון גבוה גם בארגוני סביבה. בקרב כלל הציבור, אמצעי התקשורת ורשתות חברתיות זוכים לרמת האמון הנמוכה ביותר.
בנוסף, בקרב מצביעי הקואליציה רווחת יותר התפיסה השגויה כי ״המדע חלוק אם יש שינויי אקלים״ (63% סבורים כך), אולם תפיסה שגויה זו קנתה אחיזה לא מבוטלת גם בקרב מצביעי האופוזיציה (44%). החוקרים מציינים כי בכל קבוצות האוכלוסיה, יש אמון גבוה מאוד במידע המגיע מבני משפחה ומעגל חברתי קרוב.
קונצנזוס: הממשלה חייבת לפעול
זהו הסקר השנתי השלישי של המעבדה למחקרי תקשורת והטיה חברתית במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, ונערך בקרב 1,000 משיבים (900 יהודים) מכלל קבוצות האוכלוסייה הבוגרת בישראל. בשנים קודמות בחנו החוקרים את הפערים בעמדות כלפי משבר האקלים לפי זהות פוליטית, מגדר והשתייכות דתית; השנה, לראשונה, נבחנו ההבדלים גם לפי כוונת הצבעה.
עם זאת, מדגישים החוקרים, הפערים הפוליטיים אינם מטשטשים הסכמה רחבה: רוב המשיבים משני המחנות סבורים כי חשוב שהממשלה הבאה תפעל להתמודדות עם משבר האקלים, ושמפלגות ונבחרי ציבור יציגו את עמדותיהם בנושא. יחד עם זאת, שביעות הרצון מתפקוד המשרד להגנת הסביבה נמוכה בכל הקבוצות, ובמיוחד בקרב מצביעי האופוזיציה. נושאי אקלים וסביבה נותרים שיקול הצבעה משני עבור רוב הציבור, אך משמעותי יותר עבור מצביעי האופוזיציה, ובעיקר במפלגת ביחד (32%), מפלגת הדמוקרטית (31%) והמפלגות הערביות (28.6%)
הבדלים בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה בתפיסת תפקוד המערכת הפוליטית בסוגיות שינוי האקלים
מצביעי מפלגות האופוזיציה בטוחים כי נפתלי בנט או גדי איזנקוט ישנו את המדיניות להתמודדות עם שינויי האקלים (55% לכל אחד מהם) לעומת מצביעי הקואליציה שסומכים יותר על בנימין נתניהו שיעשה זאת (46.7%).
לפי החוקרים, "הסקר מלמד על דואליות בחברה הישראלית. בעוד שמשבר האקלים כסוגיה מטרידה הפך זה מכבר לנושא בעל גוון פוליטי ברור בישראל לא פחות מנושאים כלכליים וביטחוניים. עם זאת" הם מוסיפים "הממצא המעודד הוא שמעבר לפערים, יש הסכמה רחבה שהממשלה, כל ממשלה, צריכה לפעול. השאלה היא אם המערכת הפוליטית תיתן ביטוי לרצון המצביעים."
את ההחלטה לבחון הפעם גם את העמדות הפוליטיות מנמקים החוקרים בשתי סיבות: הראשונה היא הקרבה למערכת הבחירות, "ולא פחות מכך" הם מציינים, "גם מההבנה שבעוד שמשבר האקלים נדחק לפינה בשיח הפוליטי, מדובר בנושא שמעסיק את כלל המצביעים ברמות שונות ולכולם יש ציפייה מהממשלה לפעול בנידון".
