סיפור הקרב

ב־7 באוקטובר 2023 שהה עידו בביתו שבבאר שבע. עם הישמע האזעקות ושיגורי הרקטות, הבין מיד כי מדובר באירוע חריג. ללא היסוס, יצא ליחידתו במהירות, כשהוא מצויד ומוכן, ובתוך זמן קצר ארגן כוח לוחמים ועמד נכון לכל משימה שתוטל עליו.

עידו פיקד על כוח שמנה 15 לוחמים. בתחילה הוקפצו לקיבוץ בארי, אך כאשר התברר למפקד יחידת שלדג כי עשרות מחבלים חמושים השתלטו על אוגדת עזה, מבצעים טבח ומנסים להגיע לקצינים בכירים — ובהם מפקד האוגדה ששהה בחמ"ל — שונתה המשימה והכוח הופנה לאוגדה.

הכוח הונחת סמוך לשער הבסיס. עם הגעתם הבחינו בעשרות אופנועים וטנדרים ששימשו את המחבלים, וכן בגופות מחבלים וחיילים. השער היה סגור ולא ניתן היה לפתוח אותו, ולכן פרץ עידו את חלונות עמדת הש.ג ואפשר ללוחמיו להיכנס אל תוך הבסיס.

הכוח התקדם לעבר החמ"ל, שם שהו מפקד האוגדה יחד עם קצינים, חיילים, בני משפחה ואזרחים — והצליח לחלץ את כולם בבטחה.

בעודם סמוך לחמ"ל, נפתחה לעברם אש ממבנה אולם הספורט הסמוך. לאחר הערכת מצב משותפת של מפקד היחידה ועידו, הוחלט לבצע איגוף דרך ציר נסתר במטרה להפתיע את המחבלים. הכוח התקדם לעבר המבנה תוך הצבת צלפים על גגות סמוכים.

כאשר התקרבו, הצליחו להפתיע את המחבלים, והתפתח קרב עז מטווחים קצרים. חלק מהמחבלים נכנסו לאולם הספורט וירו מתוכו החוצה דרך החלונות, תוך ירי מסיבי והשלכת רימונים לעבר הכוח. במהלך חילופי האש נהרג חברו של עידו, רס"ן רום שלומי, ונפגעו קצינים ולוחמים נוספים.

עידו זיהה כי הכוח נמצא בעמדת נחיתות והחליט להורות על דילוג לאחור לשם שיפור עמדות ותפיסת מחסה. במהלך הקרב נפגע הקשר של עידו. מבלי להסס, קם עידו לחלצו תחת אש כבדה, הגיע אליו ורכן מעליו — ואז נפגע בעצמו ונפל.

סגנו של עידו, אשר נטל את הפיקוד למרות שנפצע בידו, חילץ את עידו לאחור יחד עם שאר הכוח. הרופא שנכח במקום ניסה להצילו, אך ללא הצלחה. עידו נפל בעת הגנת המולדת שכל כך אהב.

זיו, רעייתו של עידו, הייתה בחודש השישי להריונה בעת נפילתו. כשלושה חודשים לאחר מכן ילדה את בנם הבכור. עידו, עוד בחייו, בחר עבורו את השם איתן - שבוע בלבד לפני שנפל.